בחודש ינואר, החודש היחיד בו ישראל שהתה בסגר לכל אורכו, מספר דורשי העבודה בישראל רשם עלייה של 12.3% לעומת דצמבר 2020, כך עולה מדו"ח 'דופק שוק העבודה' שפרסם היום (שלישי) שירות התעסוקה. הדו"ח מציג את היקף הנזק שנגרם לשוק העבודה במהלך הסגר השלישי. מספרם הכולל של דורשי העבודה במשק עומד היום על 856.4 אלף.
שבעה דורשי עבודה על כל חוזר לעבודה
במהלך ינואר הצטרפו 127.7 אלף איש ואישה למעגל האבטלה, 56.4% יותר מבדצמבר 2020, בו נרשמו 81.6 אלף דורשי עבודה חדשים. מנגד, נרשמה ירידה במספר החוזרים לעבודה, 18.2 אלף עובדים לעומת 36 אלף בדצמבר.
מספר החוזרים לעבודה בינואר היה הנמוך ביותר מאז תחילת המשבר, והיחס בין מספר החוזרים למספר הנרשמים עמד על שבעה נרשמים על כל חוזר לעבודה.
16.4 אלף ממכלל דורשי העבודה בינואר פוטרו, עלייה 9.8% לעומת החודש הקודם (14.9 אלף). מספר היוצאים לחל"ת בקרב המצטרפים החדשים עמד בינואר על 96.3 אלף, עלייה מ-52.2 אלף בחודש דצמבר.
היוצאים לחל"ת היוו כ-75.4% מכלל הנרשמים בינואר, עובדים שהתפטרו היוו 4% מכלל דורשי העבודה.
יותר אבטלה, פחות משרות פנויות
מספר תובעי האבטלה עמד בינואר על 762.9 אלף איש ואישה, עלייה של כ-13.2% לעומת החודש הקודם (674 אלף). עלייה נרשמה גם במספר תובעי הבטחת הכנסה שעמד בינואר על 93.5 אלף. מדובר בעלייה של 5.7% מדצמבר 2020 ( 88.5 אלף).
עם זאת, על פי נתוני הלמ"ס, מספר המשרות הפנויות במשק עמד בינואר על 60.3 אלף, והמשיך מגמת עלייה איטית שהחלה בספטמבר 2020. עם זאת, מספר המשרות הפנויות בינואר השנה עמד על 60% בלבד מזה שנרשם בתקופה המקבילה אשתקד.
על בסיס נתונים אלו, ולאור השיעור הגבוה של דורשי עבודה הגבוה, ניתן לראות כי אם בינואר 2020 התחרו כ-1.7 דורשי עבודה על כל משרה פנויה, השנה מתחרים על כל משרה פנויה כ-14.2 דורשי עבודה. עלייה של יותר מפי שמונה יותר מפי 8.
חרדים וערבים נפגעו יותר
הערים, עם מעל ל-40 אלף תושבים, בהן נרשם בינואר שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר היו ערי תיירות, ערים חרדיות וערים ערביות. מגמה שנרשמה בשאר חודשי המשבר.
בראש הרשימה עומדת אילת, שסבלה בינואר מאבטלה של 40.4%, עלייה של 3.5% לעומת דצמבר (36.9%). אחריה נמצאות ביתר עילית, עם שיעור אבטלה שהגיע ל-30.9%, עלייה של 5.7% לעומת דצמבר (25.1%), ואום אל פאחם, עם 29.8% אבטלה ועלייה של 2% לעומת דצמבר (27.7%).
שיעור דורשי העבודה הנמוך ביותר, מבין הערים המבוססות, נרשם במודיעין מכבים רעות(14.5%), רמת השרון (13.59%) וכפר סבא (15.2).
לפי שירות התעסקה, בישובים חרדיים וערביים חלה עלייה משמעותית בשיעור דורשי העבודה. הסיבות לכך, ככל הנראה, הן שיעור העוסקים בחינוך בקבוצות אוכלוסייה אלה, והעלייה בשיעור העובדים הנמצאים בחל"ת, שחלקם הגדול צפוי לחזור לעבודה עם תום המשבר.
להערכת שירות התעסוקה, ערים אלו צפויות להישאר בראש הרשימה עם תום המשבר, והאבטלה בהן צפויה לרדת בקצב האיטי ביותר.
עובדי המכירות נפגעו, אין נתונים על המורים
על פי הנתונים, גם בחודש ינואר משלחי היד העיקריים שנפגעו מהסגר היו עובדי המכירות והשירותים, הכוללים בעיקר עוזרים במכירה בחנויות ומלצרים. קבוצה זו היוותה 36% מכלל דורשי העבודה החדשים, עלייה של 0.8% לעומת דצמבר (35.2%). עם זאת, קבוצת עובדים זו הייתה גם הגדולה ביותר בקרב דורשי עבודה שחזרו לעבוד (18.2%).
למרות השפעת סגירת מערכת החינוך על שוק העבודה, שירות התעסוקה לא הציג בדו"ח נתונים על עובדי הוראה.
נדרש בשינוי מדיניות
שירות התעסוקה הצביע על שני צעדי מדיניות עיקריים בהם נקטו מדינות ה-OECD בניסיון להתמודד עם המשבר שיצרה מגפת הקורונה בשוק העבודה.
מרבית המדינות נקטו בצעדים לשימור מקומות העבודה באמצעות הפעלת המודלים כמו המודל הגרמני. במסגרת מדיניות זו, המדינה מממנת את תשלום שכר העובדים דרך המעסיקים, וכך משאירה אותם במעגל העבודה ומשאירה בידי המעסיקים את השליטה על החזרה לעבודה.
המדיניות השנייה, שארה"ב וישראל היו בין היחידות לבחור בה, העדיפה לשמר באופן מלאכותי את רמת החיים של דורשי העבודה באמצעות הגדלת תשלום האבטלה וחיזוק הפעילות הכלכלית במשק.
על פי שירות התעסוקה, לכל אחד מצעדי מדיניות אלה יש תופעות לוואי שצפויות לבוא לידי ביטוי עם חזרת המשק לשגרה.
לדבריהם, התחרות הגוברת על כל משרה פנויה צפויה לבוא לידי ביטוי ביתר שאת בחודשים הקרובים. עם זאת, בהתבסס על ניתוח שפרסם השירות באוגוסט האחרון, לפיו מרבית דורשי העבודה מעדיפים למצות את כל תקופת האבטלה לפני חזרתם לעבודה, נראה שהתחרות על המשרות הפנויות תתעצם במיוחד לקראת חודש יוני הקרוב, אז תסתיים תקופת הזכאות המוארכת לדמי אבטלה.
"שירות התעסוקה מניח כי מציאות מורכבת זו אל מול הרצון להוריד את מספר מקבלי הקצבאות צפויה להוביל לעלייה בלתי נמנעת בתת-התעסוקה של קבוצות רבות במשק הישראלי", נכתב בדו"ח, "מקבלי ההחלטות יצטרכו לתת את הדעת גם לאתגר זה, תוך חיזוק ההתניות, חיזוק ההשקעה בהון האנושי ובעיקר עידוד ליצירת משרות חדשות במשק בהיקפים שלא ידענו עד כה".
על פי הדו"ח, "צעדי מדיניות אסרטיביים, ממוקדים ורחבים הנוגעות לסוגיה זו יאפשרו למשק לקצר את תקופת היציאה מהמשבר. ככל שצעדים אלו יתמהמהו, כך היתרונות של פרדיגמת המדיניות הישראלית עתידים להישחק במהירות, במידה והם לא נשחקו עד כה".
