"ללא תכנית איים ירוקים אילת עלולה לא להיפתח בפסח" אמר מאיר יצחק הלוי, ראש עיריית אילת בכנס המלונאים השנתי שהתקיים היום (ד). לאחר ביטול תכנית האיים הירוקים, אילת התייצבה בראש טבלת הערים מוכות האבטלה עם יותר מ-40% מובטלים בחודש ינואר. לטענתו של הלוי "החלטת משרד הבריאות והקבינט שלא להפעיל אי ירוק באילת היא הימור מסוכן לעיר".

במסגרת תכנית ה"איים הירוקים", הצליחו מלונות העיר להתאושש מעט, ולפי נתוני הלמ"ס שהתפרסמו אתמול, שיעור התפוסה במלונות אילת הגיע בחודש דצמבר ל-32.4%, לעומת תפוסות אפסיות באוקטובר, לפני שהוכרזה כאי ירוק ובינואר אחרי שנסגרה תכנית האי הירוק. "ב-40 הימים שפעלה תכנית האיים הירוקים, הייתה הצלחה פנומנלית בכל ההיבטים", טען הלוי. "אני התחננתי שלא יסגרו את התכנית, אך משיקולים שכולם יודעים מה הם זה נסגר".

הלוי הוסיף בביקורת כי לדעתו הדבר קשור לתפיסה של התיירות בישראל כשולית. "תעשיית התיירות לא מקבלת את הכבוד הראוי לה גם בשגרה, במהלך 18 שנות כהונתי כראש עיר התחלפו 12 שרי תיירות, וזה רק מעיד על איך התעשייה הזו נתפסת בישראל".

שרת התרבות אורית פרקש הכהן הצהירה בכנס כי תקדם תכנית ייחודית לעיר אילת, וכי המלונות ימשיכו להיות פתוחים גם אם יתקיים עוצר לילי: "לשבת בבית לא יעודד אנשים להתחסן, פתיחת מלונות בתו ירוק כן. יש להקדים את הפתיחה הרחבה באילת, וצריך לשנות דברים שאינם כלכליים ולא עושים שכל", אמרה.

כל עיר והבעיות הייחודיות שלה בדרך לשיקום התיירות.

לבד מהלוי השתתפו ראשי ערי התיירות הנוספות בישראל בכנס. כל אחד מראשי הערים הציג את המכשולים הייחודיים לעירו, בכל הקשור לפתיחת התיירות. רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב טען כי "מלונותיה, מסעדותיה ומוסדות התרבות של תל אביב הפסידו כסף של 3 מיליון תיירים".

בנוסף התייחס חולדאי לבעיית ריבוי דירות ה- AIR BNB להשכרה לטווחים קצרים בעיר, המהוות תחרות בלתי-הוגנת למלונאים ובמקביל פוגעות בשוק הדירות הפנויות להשכרה למגורים. על פי הערכות, לפני הקורונה  היו בתל אביב כ-8,000 דירות AIRBNB, מספר דומה לזה של חדרי בתי המלון בעיר. חולדאי התחייב כי יגיע להסדר שייצר בלמים לתופעה.

בועז יוסף, ראש העיר הממונה בטבריה שמתמודדת גם היא עם שיעור אבטלה גבוה אך בניגוד לאילת, לא נכנסה לתכנית האיים הירוקים בעבר אמר: "כל טבריה ניזוקה, הגענו לשיא של 34% אבטלה בעיר", והוסיף, "לצערי מתווה האיים הירוקים לא חל על טבריה, למרות שהצענו מתווה אחראי. התיירות היא נשמת אפה של הכלכלה המקומית שלנו וכמעט כל התושבים נפגעו במעגלים כאלה ואחרים".

עינת קליש רותם, ראש עיריית חיפה התייחסה למאבק שניהלה להארכת מסלול ההמראה של שדה התעופה בחיפה. "אנחנו מדברים על אפשרות להביא כ-100 עד 200 אלף תיירים בשנה לאזור בעזרת שדה התעופה. יש פוטנציאל של תיירות דת שתצא מחיפה לטבריה, מגידו ועוד. ויצא לנו אפילו לשבת עם נציג הותיקן בנושא. במתכונת של השדה הנוכחי אנחנו יכולים להכניס מאות מיליוני דולרים לצפון".

אחרי מאבק ארוך בין העירייה לרשות שדות התעופה הגיעו הצדדים לסיכום שיאפשר הארכה של המסלול. אך בינואר האחרון הודיע מנכ"ל משרד התחבורה כי מאחר והעירייה לא עמדה בסיכומים ולא קידמה הוצאה של אישורי בניה, משרד התחבורה רואה עצמו משוחרר מההתחייבויות שלו בהסכם.

"היווני האחרון שביקר פה היה אנטיוכוס"

אמיר חייק, נשיא התאחדות המלונאים בישראל: "היווני האחרון שביקר פה היה אנטיוכוס" (צילום: סמדר כפרי)

ביחס למתווה פתיחת השמיים ועל הסדרי הטיסות ליוון וקפריסין אמרה פרק הכהן: "לא יעלה על הדעת שיש מתווה עם יוון או קפריסין ואנשים יוכלו לצאת החוצה אבל אנשים לא יוכלו להיכנס פנימה". על דבריה הגיב אמיר חייק, נשיא התאחדות המלונאים: "היווני האחרון שביקר פה היה אנטיוכוס, תעשו הסכמים עם מדינות שמגיעים מהן תיירים לפה".

בין המדינות עליהן מדבר חייק, ארה"ב ששולחת לישראל קרוב ל-800 אלף תיירים בשנה, גרמניה, רוסיה וצרפת שכל אחת מהן שולחת 200-300 אלף תיירים בשנה. יוון וקפריסין לעומת זאת, שולחות לישראל מאות בודדות של תיירים בכל שנה.