חברי כנסת ומועמדים לכנסת ממרבית המפלגות קראו השבוע להגדלת ההשקעה בחינוך לגיל הרך, והעברת האחריות לפיקוח עליו למשרד החינוך. הח"כים והמתמודדים השתתפו בפאנל שהנחתה העיתונאית רינה מצליח, והופק על ידי המטה להשקעה בגיל הרך בעמותת 121, העוסקת בקידום שינויים חברתיים.
"תקנות הפיקוח על המעונות כפי שאומצו הן מבישות, זה לא מה שחוק הפיקוח התכוון אליו", אמרה ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד). אלהרר, שיזמה את תיקון חוק הפיקוח על המעונות ב-2018, התייחסה לתקנות ליישום החוק שאושרו בחודש שעבר, וקבעו לראשונה הגבלה על מספר הילדים בכל מסגרת בהתאם לשטחה וחובת הכשרות. אלהרר ביקרה את משרד האוצר על מיעוט התקציב להכשרת עובדות המעונות: "זה שהצלחנו לקושש רק מספר מיליונים מהאוצר גרמה לי לצער גדול. שאלת המימון היא שאלת סדר עדיפויות".
ח"כ תמר זנדברג (מרצ) קראה להחלת חוק חינוך ציבורי חינם החל מגיל שלושה חודשים. "החינוך בגיל הרך חייב להיות באחריות המדינה, לצד המסגרות הפרטיות צריך לייצר מסגרות חינמיות לכל הורה שירצה לשים את הילד שלו שם". זנדברג ביקרה גם את המאמץ של גורמי ימין ובראשם פורום קוהלת לצמצום התקנות שאושרו לפיקוח על המעונות: "פורום קוהלת עבד כדי לרוקן את התקנות מתוכן, כולל לפגוע בהכשרות המקצעויות" ,אמרה.
השר במשרד הביטחון, מיכאל ביטון (כחול לבן) התחיייב לקדם חינוך חינם לגיל הרך. "רוצים שגורל של תינוק ייקבע על ידי ראשי ערים או יזמים מקומיים? מדינת ישראל צריכה לדאוג לילדים. בהדרגה, צריך להגיע למצב שבו החינוך לגיל הרך יהיה בחינם"
חברת הכנסת לשעבר עידית סילמן (ימינה) אמרה שנדרש שיפור בתנאי ההכשרה, ההעסקה והשכר של הגננות, הצהרה הנוגדת את הבטחת הבחירות של מפלגתה להסרת רגולציה מגני הילדים. "יש שוק פרטי, אבל הוא צריך פיקוח וסטנדרטים", אמרה. עם זאת היא התנגדה לחינוך חינם בגיל הרך: "חינוך חינם מגיל אפס זו אמירה פופוליסטית בזמן משבר", אמרה.
ב'תכנית תשע הנקודות' שפרסמה ימינה נאמר כי "נבטל את הגזירות החדשות והמופרכות על גני הילדים במסע ייסורים בירוקרטי מול העירייה, עיוות מיותר שבגללו ממש בקרוב ייסגרו גני ילדים, ייפגעו הגננות ויזנקו מחירי החינוך להורים העובדים, מה שיפגע במשק כולו". ה'גזירות' המדוברות הן, כאמור, קביעת סטנדרט בסיסי למספר הילדים במסגרת וחובת הכשרות לנשות הצוות.
מיכל דיאמנט (תקווה חדשה) אמרה שיש לעודד תוספת בנייה של מעונות יום בצמוד לגידול הילודה, אך לא אמרה מפורשות כמה כסף יש להשקיע.
ח"כ יבגני סובה (ישראל ביתנו) הציע להשקיע כבר בשנה הקרובה בין 3 ל-4 מיליארד שקלים בחבילת ההשקעה של הקורונה בגיל הרך. "אני לא חושש מהתקציב, אנחנו תומכים בהרחבה תקציבית בעקבות המשבר, אז לקחת עוד כמה מיליארד לגיל הרך לא תהיה בעיה"
בכנס השתתפה גם יו"ר נעמת, חגית פאר, שהתריעה כי "החינוך עד גיל 3 נמצא בקריסה מוחלטת". לדבריה, ברשת מעונות היום של נעמת "לקחנו על עצמנו רגולציה עצמית, מכיוון שבמדינת ישראל ילד נולד בגיל שלוש". פאר קראה לשיפור החקיקה הקיימת כך שתוביל לשיפור בשכר ובתנאים.
ללי דרעי, מנהלת קידום מדיניות של עמותת 121, סיכמה בכך שעד היום העבירה המדינה 10 מיליון שקלים של תוספת תקציב להכשרת מטפלות בכלל המסגרות לחינוך לגיל הרך "להכפיל את התקציב הזה לא יספיק, גם לא לשלש". מנכ"לית העמותה, טלי ניר, אמרה כי נדרשת השקעה של לפחות 100 מיליון שקלים בשנה בהכשרת כל נשות המקצוע שעובדות במסגרות לילדים בגיל הרך. "הממשלה הבאה תהיה חייבת גם לכנס לראשונה את ועדת השרים לגיל הרך כדי שתדון ותקדם את התוכנית האסטרטגית שגיבשה המועצה הממשלתית לגיל הרך".
