דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.0°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 21.4°חיפה
  • 18.4°אשדוד
  • 17.5°באר שבע
  • 24.5°אילת
  • 19.4°טבריה
  • 20.1°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עבודה

חוזרים לעבודה: "יש לי סגנון קעקוע מיוחד, שהוא קצת יותר קריקטוריסטי"

רון מליכסון, מקעקע מחיפה: "ברור שזה פחות כיף לעשות לבבות קטנים או איזה כיתוב, אבל מדי פעם מגיע לך איזה מטורלל, בקטע טוב, עם רעיון יצירתי"

רון מליכסון הוריד את המסיכה לטובת התמונה: "זה מדהים שמישהו סומך עליך ועל האמנות שלך עד כדי כך שהוא נותן לך לקעקע אותו" (צילום: עומר כהן)
רון מליכסון הוריד את המסיכה לטובת התמונה: "זה מדהים שמישהו סומך עליך ועל האמנות שלך עד כדי כך שהוא נותן לך לקעקע אותו" (צילום: עומר כהן)
הדס יום טוב

רון מליכסון (38) מקעקע מחיפה | בעלים של סטודיו "דובדבן טאטו" | הכי התגעגע ליצירה | שומר על אופטימיות זהירה | מתרגש שאנשים סומכים עליו | חייב לצאת החוצה בשביל לקבל השראה ועובד הכי טוב תחת לחץ.

"חזרתי לעבודה לפני כשבועיים, יחד עם הקוסמטיקאיות והספרים כשפתחו את הטיפולים אחד על אחד בעצם. היום הראשון הרגיש לי כאילו חנכתי מחדש את הסטודיו. לא נפגשתי עם החבר'ה שלי כל כך הרבה זמן. החזרה לעבודה הייתה בשבילי דבר מאוד מאוד משחרר, אני כל כך נהנה שוב לקום, לצאת מהבית, להגיע לסטודיו ולחזור לעשות את מה שאני הכי הכי אוהב.

להיות מקעקע זה מקצוע כזה שפשוט קמים בבוקר כדי ליהנות, אתה יכול לעשות את זה רק אם זה מה שאתה הכי אוהב לעשות. יש לי סגנון קעקוע מיוחד, שנקרא אולד סקול, שהוא קצת יותר קריקטוריסטי ופחות ריאליסטי. כמקעקע אחד הדברים הכי מספקים זו הידיעה הזו שיש מישהו שמסתובב עם העבודה שלך עליו, לכל החיים.

זה מדהים שמישהו סומך עליך ועל האמנות שלך עד כדי כך שהוא נותן לך לקעקע אותו, וזה עוד יותר מספק שיש את הלקוחות שבוחרים לקעקע ציור מקורי שלך, או כאלה שממש נותנים לך לצייר עליהם ביד חופשית. במקום מסויים זה מרגיש שאני משפיע על החיים שלו יותר ממה שאנשים אחרים משפיעים עליו, והוא יזכור אותי כל חייו.

אמנם רוב האנשים עושים דברים בנאליים, וברור שזה פחות כיף לעשות לבבות קטנים או איזה כיתוב, אבל מדי פעם מגיע לך איזה מטורלל, בקטע טוב, עם רעיון יצירתי. פעם קיעקעתי על רגל של מישהו קעקוע עם דמות של חצי אישה וחצי נקניקייה בתוך לחמנייה, זה מה שהבנאדם רצה, לך תבין.

קעקוע בתו סגול

בעבודה כמקעקע אתה נדרש להיות מוגן מאוד וסטרילי מאוד גם ככה. הרבה מקעקעים, ובניהם אני, עובדים עם מסכות גם בשגרה, כי לא רוצים להסתכן בהדבקה ובחיידקים כי אתה בעצם נמצא עם הפנים ממש קרוב לאדם עם פצע פתוח, ככה שכבר הייתי רגיל למסיכה וזה לא כזה נורא.

היום אנחנו פתוחים בהתאם לתו הסגול, אחד על אחד בלבד, ללא מלווים וללא המתנה בסטודיו, בקביעת תורים מראש ועם מסכות והכל. יש הרבה סטריאוטיפים על המקצוע הזה של המקעקע, אבל אנחנו אנשי מקצוע ואנחנו לוקחים את העבודה שלנו ברצינות רבה, והבריאות של אנשים חשובה לנו.

כשהתחילו לדבר על סגר, כבר הרגשתי ירידה בעבודה, זה קצת ככה בתחום שלנו, כי אנשים חוששים. יצא בעצם שלא עבדנו מעל לחודשיים באופן רצוף. כשאני בבית אני מרגיש מנוון גם מבחינה פיזית וגם מבחינה נפשית, הזמן בסגר היה עבורי איום ונורא, מכל בחינה.

כאמן זה מאוד קשה למצוא השראה כשאתה תקוע בבית. בזמן שרוב המקעקעים האחרים שאני מכיר ניצלו את הזמן כדי לצייר, לעבוד על ציור ולהתפתח כאמנים, לי זה היה מאוד קשה. אני צריך את הבחוץ, להיות בעבודה, להיות תחת לחץ. שם יותר נוח לי להביע את האמנות שלי.

לצערי, אני עדיין לא עובד כל יום. אנשים עדיין לא יודעים אם התקופה הזו לגמרי חלפה ומה יהיה מחר, אנשים אחרי משבר לא ששים להוציא כסף עכשיו על מותרות כמו קעקועים. אנחנו חיים במדינה בה אנחנו לא יודעים מה יהיה מחר, ואני ממש מקווה שבקרוב, עם ההתקדמות בחיסונים, תהיה חזרה נרחבת יותר לשגרה ואנשים יחזרו למלא את המכון ולעשות קעקועים".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!