ועדת המחירים של משרד האוצר מציעה להקפיא את מדד השכר הממוצע במשק עבור מוצרים מפוקחים שמושפעים ממנו. זאת מאחר שהעלייה החדה בשכר הממוצע בשנת 2020 נבעה בעיקר מפיטורי עובדים בשכר נמוך. החלטה זו ממשיכה את החוק להקפאת חישוב השכר הממוצע לצורך קביעת מחירים וקצבאות שונות, שאושר בכנסת בסוף דצמבר.

ההחלטה נוגעת למספר מוצרים: טסט לרכב, מעונות יום, לחם, ביצים, מוצרי חלב, ספרי לימוד, עמילן ולגלוקוז, קמח כשר לפסח, תעופה פנים ארצית, וכן חיבור וניתוק לגז בגין חוב. לפי ההחלטה, שיצאה לשימוע ציבורי ועוד צריכה לעבור אישור סופי, המרכיב הקשור בשכר במוצרים אלה לא יתייקר.

במרבית המוצרים שמחירם מפוקח קיים גם מרכיב תשומות שכר, שצמוד לשכר הממוצע במשק או לשכר הממוצע בענף מסוים. לדוגמה, מחיר ספרי הלימוד לתלמידים בבתי הספר צמוד לשכר השכירים בתחום ייצור נייר ומוצריו. מטרת ההצמדה היא לגלם את עליית עלות ההעסקה של יצרני הסחורה או השירות בתוך המחיר, ולמנוע הפסדים ליצרנים.

"מכיוון שהעובדים שיצאו לחופשה ללא תשלום או שפוטרו השתכרו לרוב משכורות נמוכות יותר מהשכר הממוצע במשק, חלה עלייה חדה בגובה השכר הממוצע במשק כפי שהוא נמדד על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה", נכתב בהחלטת ועדת המחירים. ב-12 החודשים האחרונים עלה השכר הממוצע ב-10.6% במחירים קבועים, בזמן ש-13% ממשרות השכיר נמחקו.

בחלק מהמוצרים והשירותים הצמודים לשכר הממוצע החליטה ועדת המחירים שלא להקפיא את חישובו, מאחר שהמגמה בהם לא הייתה דומה. בין השירותים הללו – תעריפי תחבורה ציבורית ומוניות, מחירים מפוקחים במערכת הבריאות, נמלי הים ועוד.

יישום ההחלטה מתחלק לשניים: בחלק מהמוצרים עדכון רכיב השכר הממוצע הוא אוטומטי, ויש להוציא צו מיוחד להקפאתו. במוצרים אחרים נקבע המחיר בהמלצת ועדת המחירים, ובהם הוועדה תמליץ להקפיא את הרכיב.

מי שעלולים להתנגד להחלטה הם היצרנים, המושפעים מהפיקוח על המחיר.