"כדי להבין את הסיפור צריך להתחיל מההתחלה, לפני הפשרה השבוע, ולא רק באוסטרליה" אומרת פרופסור קרין נהון מהמרכז הבינתחומי, שחוקרת את הפוליטיקה של המידע ורשתות חברתיות, בסוף שבוע בו נרשמו אחת ההתנגשויות החריפות ביותר בין מדיניות ציבורית ורגלוציה לבין הרשת החברתית פייסבוק.
"גם במדינות אחרות חברות תקשורת מרגישות איך ההכנסות שלהן מפרסומות הולכות ומצטמצמות" מסבירה נהון. "אם מסתכלים על הסטטיסטיקה, על כל מאה דולר הכנסה מפרסומות 53 אחוז הולך לגוגל 28 אחוז הולך לפייסבוק ורק 19 אחוז הולך לשאר, וזה מתפרס על מאות ואלפי כלי תקשורת.
"פייסבוק וגוגל משמשות כ'אגרגטור', גוף שאוסף תוכן מכלי תקשורת, אבל בסופו של הן הופכות לתחליף למה שהם מספקות. מה שקורה עם הזמן, זה שאנשים מסתכלים על החלקיקי מידע ("סניפטס"), וזה מוריד את התמריץ לראות את המאמר עצמו. היום אנחנו בעידן שבו יש גם ככה עומס של מידע ואנחנו מסתפקים בעצם בתקציר הקטנצ'יק שאנחנו רואים."
ומה הצד של פייסבוק?
"הם רואים את זה בדיוק הפוך. אם תשאל את פייסבוק מה קורה הם יגידו לך, 'אנחנו בכלל לא מוצר מחליף, אנחנו מוצר משלים, כי פתאום יותר קל לגלות את החדשות. אנחנו בעצם מעבירים טראפיק ליצרני החדשות'. הם אפילו פרסמו נתון שב-2020 פייסבוק יצרה 5 מיליארד פניות לחברות החדשות באוסטרליה, והם העריכו שזה שווה ל-407 מיליון דולר. אז הם אומרים 'מה אתם רוצים בעצם?! אנחנו בסה"כ מביאים לכם טראפיק'. בתקשורת יגידו: 'כן מביאים לנו טראפיק, אבל זה לא מתרגם בסופו של דבר להכנסות. אנחנו רואים בעצם את הקופה שלנו מדלדלת למרות שאנחנו משקיעים הרבה מבחינת התוכן'.
אז מה קרה השבוע באוסטרליה?
"האוסטרלים עשו מהלך מאוד מעניין. הם רוצים להעביר חוק לפיו כלי התקשורת באוסטרליה יקבלו סכום מסוים של כסף עבור הפרסומות שפייסבוק וגוגל מרוויחות מהן".
וזה יהיה תקדים?
"פייסבוק וגוגל אמנם בועטות ברגליים האחוריות שלהם, וצוקרברג הזכיר את חופש הביטוי, אבל זה לא חדש. בדצמבר 2020 גוגל חתמה על הסכם זכויות יוצרים בצרפת עם עיתונים כמו למונד דה פיגרו לפיו היא תפצה יוצרים בצרפת על שימוש בתוכן שלהם. וגם באנגליה פייסבוק חותמת על הסכם עם כמה אמצעי תקשורת שבהם היא מגיעה לאיזשהי הסכמה לגבי התמלוגים שיגיעו אליהם".
אז מה שונה באוסטרליה?
"ההסכמים הם לא עם המדינות, אלא ישירות עם אמצעי התקשורת. פייסבוק לא רוצה לדבר עם המדינה, היא מעדיפה לעשות הפרד ומשול כדי שלא יוכלו להתאגד, שלא יהיה להם כוח גדול מידי. זה בדיוק השינוי בסיפור האוסטרלי, שם זה המדינה נגד פייסבוק וגוגל."
"פייסבוק לא הגיבו טוב למהלך האוסטרלי מההתחלה, ויצאו בקמפיין מאד בריוני לפיו המצב הזה יגרום לכך שלא יכלו לשתף פעולה עם חברות החדשות באוסטרליה, וזה יהיה תקדים מאוד מסוכן. אבל עם כל הקמפיינים, מאחורי הקלעים הם עדיין ניסו לייצר איזשהו הפרד ומשול. גם גוגל וגם פייסבוק ניסו להגיע להסכמות עם חברות תקשורת באופן פרטני, ליצור מצב שהצעת החוק תעקר מתוכנה. זה קצת הונאה אבל זה מה שהם ניסו, ובמקביל הם כמובן מדברים עם הממשלה. 9 חברות תקשורת היו במשא ומתן עם גוגל באופן ישיר".
ובשלב מסוים פייסבוק שברה את הכלים?
"פייסבוק החשיכה את המסך, במהלך בריוני, וחסמה את האפשרות לשתף תכנים לכל אתרי התקשורת האוסטרלים. לדעתי זה היה מהלך אחד יותר מידי מצידה, והאוסטרלים בעצם הלכו עם זה קדימה. היה נורא מעניין לראות את ההתגוששות הזאת. צריך להבין שהטענות של פייסבוק בעניין הזה הן דיי צבועות. בסופו שלדבר הם כן מגיעים למשא ומתן, והם כן מבינים שמשהו לא תקין מתרחש שהם מקבלים את כל התמלוגים על הפרסומות מחברות התקשורת."
איך זה נגמר?
"לפני שלושה ימים פייסבוק הודיעה שתחזיר את התוכן החדשותי ושהצדדים הגיעו להסכמה ופשרה, שיעשו תיקונים מסוימים בהצעת החוק.
"אני זהירה מאד לגבי מה באמת הוסכם כי זה הכל רק דיווחים בתקשורת, אנחנו נצטרך לראות בפועל מה עובר בסוף בחוק. אבל הפשרה היא שפייסבוק תוחרג מהצעת החוק בתנאי שהיא תחתום על מספר מספיק של הסכמים מול אמצעי התקשורת השונים. ובנוסף לזה הגיעו לפשרה בנוגע למנגנון הבוררות. כל זה פרסומים וצריך לראות לאן זה הולך.
"הפואנטה היא שבסופו של דבר בהתגוששות כוחות האלה פייסבוק התקפלה. פייסבוק אמרה לעצמה, למרות שהיא בהתחלה עשתה אקט של אני אראה לכם, בואו אליי תזחלו אלי על ארבע, בפועל מה שקרה זה שהיא בעצם קיבלה את העובדה שיכולה להיות הצעת חוק פורמאלית שמעגנת את נושא התמלוגים של החברות האלה. עכשיו לגביי ההחרגה עצמה אני זהירה כי אנחנו לא יודעים הרבה אבל גם החרגה עדיין מאשרת את מה שהממשלה רצתה, בעצם הממשלה רצתה שרוב אמצעי התקשורת כן יהיו באיזשהו הסכם של תמלוגים מול פייסבוק. בעצם הממשלה מאגדת את הכוח של החברות."
היחסים בין המדינה לענקיות הטכנולוגיה מתעצבים מחדש
"זה חלק ממאבק הרבה יותר גדול מול הכוח של פייסבוק וגוגל" מסבירה נהון את הרקע של האירועים באוסטרליה. "יש בכלל חוסר נוחות מהשתלטות הפלטפורמות על מרחב ההכנסות של חברות התקשורת. המאבק הכי גדול מאחורי הקלעים שלא מדברים עליו זה בעצם מאבק על מי שולט באספקטים השונים של החיים, ובאיזשהו מקום חברות התקשורת מרגישות שהפלטפורמות גנבו להם את המקום הזה".
"בשנתיים האחרונות יש המון שינויים ונזיפות, ויש קנסות שמטילים על פייסבוק וגוגל. אבל, עדיין שתי החברות האלה עושות מה שהן רוצות. בעיקר אני חושבת שזה היה איזשהו מיני קייס שמראה לעולם 'אתם יודעים מה אם מתאחדים אפשר לייצר שינויים'".
מה האיום שמדינות מזהות שגורם לשינוי האווירה ביחס לענקיות הטכנולוגיה?
"הנושא הגדול הוא בעצם שאלה של שליטה. חברה כמו פייסבוק שמחזיקה גם באינסטגרם ווטסאפ, היא כיכר העיר החברתית טהפוליטית. כיכר העיר הזאת קובעת מה נגיד, איך נגיד, מה כללי המשחק. פייסבוק הם המחוקק, הם האוכף, הם הבורר, הם קובעים את הדין והם השופט, והמדינה בעצם התייתרה באיזשהו מקום. היא הייתה אמורה להיות אחראית על השאלות האלה והיא בעצם מוצאת את עצמה חסרת אונים.
"דבר שני יש פה באמת את ההיבט של ריכוזיות הכוח. למשל בתחום ה-AI (אינטיליגנציה מלאכותית) החברות האלה כמעט איידו את החברות הבינוניות והקטנות שמאוד תלויות בהן, כי יש להן את הדאטה (DATA ). היום בשביל הייטק אתה צריך המון המון דאטה.
"זה נכון שהחברות מייצרות המון שירותים טובים וצריך להגיד את זה לזכותן, אבל מצד שני צריך לדאוג שהכוח שהן צוברות לא גורם לפגיעה בתחרות מצד אחד ולשליטה שהיא לא פרופורציונלית, שיכולה גם גרום לשליטה בחברה באינדיבידואלים ובקבוצות.
"אני חושבת שמדינות עכשיו נהיות יותר ויותר מודעות לתהליכים האלה מה שפעם היה קשה להסביר להן. מפה ועד האם הן נוקטות בצעדים והאם זה משפיע באמת הצעדים האלה הדרך ארוכה. פייסבוק וחברות דומות רשומות בעיקר בארה"ב ובאירלנד, באזורי מס שהן קבעו לעצמם. אז גם אם יש חקיקה במדינה מסוימת כמו אוסטרליה ובישראל, לא ברור עדיין מה יהיה טיב ההתגוששות האם החוק באמת חל.
ובישראל יש צפי לחוק כזה?
"כולם מסתכלים בעצם על אוסטרליה, והסימן שהם מקבלים זה שיש מקום לשינוי. שאפשר לשנות את המודל הראשוני, הקצת חזירי, שגוגל ופייסבוק מחילים על אמצעי התקשורת. האם באמת מדינות אחרות כולל ישראל ירימו את הכפפה? אני לא יודעת. זאת שאלה ועכשיו צריך לראות מה יהיה."
