דרמה קטנה התחוללה בשבוע האחרון בשוק שנוגע ישירות רק בציבור מצומצם של משקיעים, אבל היא יכולה לבשר על "שינוי אקלים" בכלכלה העולמית. אחרי עשור של אינפלציה (עליית מחירים) אפסית וצמיחה מתונה, מצפים המשקיעים לתזוזה כלכלית, מה שהזניק את התשואה על אגרות החוב של ממשלת ארצות הברית, שהגיעה ל-1.5%.

השינוי מתרחש על רקע ציפיות לצמיחה כלכלית מואצת ביציאה ממשבר הקורונה והתכנית הכלכלית על סך 1.9 טריליון דולר שתובא לאישור הסנאט. כרגע עוד מוקדם לקבוע האם מדובר בסחף חולף, או בסימנים לשינוי במדד שקובע הכל: ערך הכסף.

מה זה אגרות חוב?
אגרות חוב הן ההלוואות שלוקחת הממשלה מהציבור. הן מונפקות לתקופות שונות שעד אליהן מתחייבת הממשלה להחזיר את ההלוואה, ובזמן הזמן מקבלים המלווים תשואה קבועה. התשואה נקבעת לפי היצע וביקוש, כך שככל שיותר אנשים רוצים לרכוש אגרות חוב התשלום הקבוע שמקבלים עליהם יורד. אגרות חוב ממשלתיות נחשבות בטוחות מאד (בגלל הסיכוי הנמוך שממשלה תפשוט את הרגל) ומהוות מרכיב בסיסי ובטוח בהרבה מתיקי ההשקעה.

בשנים האחרונות בגלל הריבית האפסית, הצפי הנמוך לאינפלציה והמדיניות המוניטרית המרחיבה, התשואות על אגרות חוב נמצאות בשפל.

מה קרה בשבוע שעבר?
ביום חמישי שעבר זינקו התשואות על אג"ח ממשלתית אמריקאי לעשר שנים ל-1.5%. מדובר בזינוק יומי חד, אבל המשך של מגמה שמתרחשת כבר כמה חודשים: אחרי שההתערבות המאסיבית של הבנק הפדרלי של ארה"ב בשוקים לפני שנה הביאה לצניחת התשואות לרמות אפסיות, והגיעו לרמה של 0.5%, החל מחודש אוגוסט הן עולות בהדרגה.

המשמעות של תשואה גוברת היא ירידה של ביקושים לאג"ח ממשלתית בשוק המשני. התשואה מחושבת כשיעור הריבית של אג"ח, חלקי המחיר שעולה לרכוש אותו באותו הרגע בשוק המשני. לכן, על אף שהריביות בפועל על אותם אג"ח נמוכות, ירידות מחירים מביאות לעליות בשיעור התשואה.

למה הביקוש לאג"ח יורד?
זה נכון שכרגע הריבית היא אפסית, אבל הסיבה לעליות בתשואות קשורה דווקא לציופיות של המשקיעים כלפי מה שיתרחש בעתיד. משקיעים מעוניינים להחזיק באג"ח עם הריבית הגבוהה ביותר, ושני גורמים מצביעים על כך שבעתיד הבנק הפדרלי עלול להעלות את הריבית. במקרה כזה המשקיעים "יתקעו" עם אג"ח מוצלח פחות.

ההערכות הן שתודות לחבילות הפיסקליות והמוניטריות בארה"ב וברחבי העולם, ההקלות בהגבלות של משבר הקורונה יביאו לצמיחה והתאוששות משמעותיים. ההתגברות בפעילות הכלכלית והיציאה ממיתון הקורונה צפויים להביא את הבנק הפדרלי לשקול מחדש את הריבית האפסית, על אף העובדה שרק השנה הכריז הפד שיתן לפעילות הכלכלית במשק להתגבר מעבר לרף המקובל לפני שיתחיל בהעלאות ריבית.

שנית, ההערכות לצמיחה גבוהה במשק מלוות בחשש של משקיעים מפני רמת אינפלציה גוברת. במקרה שבו ההתאוששות ממשבר הקורונה אכן יביא לעלייה ברמות האינפלציה, החזקת אג"ח בריבית נמוכה עלולה אפילו להביא להפסדים לקונים.

האם זה מייקר את עלות הגיוס?
באופן עקיף. אמנם לא מדובר בהתרחשות בשוק הראשוני (השוק שבו מנפיקה הממשלה את האג"ח), אבל לעליות בתשואות יש עדיין השפעה על עלויות המימון של הממשלה.

הסיבה היא שירידת מחירים בשוק המשני משפיעים על המוטיבציות של השחקנים בשוק הראשוני לקנות את האג"ח, ולכן הממשלה המנפיקה נדרשת להציע ריביות גבוהות יותר כדי למשוך קונים.

האם זה קורה גם ישראל?
כן, אבל פחות. התשואות על אג"ח ארה"ב לעשר שנים עלו מ-0.9% בסוף שנת 2020 ל-1.5%, בגרמניה מ-0.6%- ל-0.26%-, בבריטניה מ-0.2% ל-0.8%, ובקנדה מ-0.7% ל-1.3%. בישראל לעומת זאת, הייתה עלייה מ-0.8% בסוך השנה שעברה, לכ-1.2% היום.

מה קרה למניות?
ברמה העקרונית, אפשר לצפות שבריחת משקיעים משוק האג"ח יביא לזרימת הון לשוק המניות ועליות מדדים, אבל זה לא קרה. מדד הנסדאק ירד ביום חמישי בכ-3%, ומדד הs&p500 ירד ב-0.5%.

אלא שחלק גדול בהמניות שמיוצגות במדדים האלו הן מנייותיהן של חברות הטכנולוגיה הגדולות, שמכירותיהן לא נפגעו באופן משמעותי כתוצאה מהמשבר, וצפויות להיפגע מהעלאת ריבית אפשרית. המניות הגדולות במדדים משפיעות באופן משמעותי יותר לעומת הקטנות, ולטענת חלק מהמשקיעים זו הסיבה לירידות השערים בשוקי המניות ביום חמישי.

איך הפד מגיב לזה?
פד ממשיך במדיניות רכישת האג"ח בשוק המשני, ומנסה להימנע ככל שאפשר מתרחיש של בריחת משקיעים. לשם כך ג'רום פאול, הנגיד האמריקאי, דואג להתבטא ברוגע ולשדר מסר מרגיע לגבי שוק האג"ח. בסוף השבוע שעבר אמר פאול שהפד "ימשיך לעשות את כל מה שנדרש כדי לשמור על יציבות בשוק האג"ח" ובמקביל לייצר את התנאים האופטימליים לחזרה לצמיחה במשק.