נוסעי טיסת ארקיע 232 שתנחת היום (שני) בנתב"ג יידרשו, לפי החלטת משרד הבריאות, לבחור בין בידוד במלונית או הסכמה לצמיד אלקטרוני, שייעודו לעקוב אחר תנועת העונד לשם פיקוח על בידוד ביתי.

נעמה מטרסו, מנכ"לית עמותת פרטיות ישראל, לא מקבלת את המונחים "מלונית" ו"צמיד" כפשוטם: "מה זה צמיד? – זה יותר דומה לאזיק אלקטרוני. להציג שזה או פגיעה בפרטיות, או מלונית שזה סוג של מעצר. נכון שעושים מלונית בהרבה מדינות, אבל אני לא מכירה הרבה מדינות ששמות אמצעי מעקב על האזרחים כדי לכפות בידוד".

מטרסו מדגישה כי הפיילוט החל ללא בסיס מידע גלוי ושקוף המעיד על הצורך בו, "כל נושא של פגיעה בפרטיות, שהיא זכות יסוד, צריך להתבצע בחקיקה. אנחנו יודעים שיש מעקבי שב"כ, אני לא מכירה זכות חוקית לניטור אנשים בבידוד היום, כבר המידע הזה – שים לב שזה כבר יוזמה שמקורה במשהו שנשמע לי לא הכי חוקי".

"דמיין שבמקום להטיל קנסות על עברייני תנועה היו מנהלים מעקב אחרי כל המכוניות"

עו"ד יהונתן קלינגר, מומחה לזכויות דיגיטליות מתריע על חולשות קריטיות בפיילוט ומפקפק בצורך בו. "תראה כמה כלים לא נכונים המציאו כדי לפתור את הבעיה", הוא מונה – "גילו שלא מצליחים לאכוף את הבידוד הביתי, ואז גילו שאי אפשר לאכוף את החוק של המלונית, אז אמרו 'או קיי נעשה אזיק אלקטרוני'. זה פתרון לבעיה, שהיא בעצמה פתרון לבעיה שהיא פתרון לבעיה. בדרך לשם היו גם מעקבי שב"כ וגם איכוני משטרה. הבעיה האמיתית היא שמפחדים לאכוף את החוק".

עו"ד יהונתן קלינגר ( קרדיט: גלעד אילוז)

קלינגר מציע פתרון ישיר לנושא הבידוד, "אם היו שולחים 2, 3 אנשים לכלא על הפרת בידוד, אז היו פותרים את הבעיה הזו. במקום לאכוף את החוק ולהגיד אם תעברו על החוק אנחנו אשכרה נעשה משהו, מחליטים לנקוט בעוד ועוד אמצעים שלך תדע איך הם עובדים ואילו בעיות אבטחה נגלה בהם בעוד שנתיים. גם באיכוני השב"כ גילינו את הבעיות בדיעבד, כמה חודשים אחרי. תחשוב שהייתה בעיה של עברייני תנועה ובמקום לתת להם קנסות היו אומרים, בוא נעקוב אחרי כל המכוניות".

דאגה נוספת נוגעת לכך שתפעול הצמיד יופקד בידי חברה פרטית. "אנחנו אפילו לא יודעים איזה מידע בדיוק האזיק הזה אוסף ולמי יש גישה אליו", אומרת מטרסו. "יש פרקטיקה גוברת של מעקב אחר אזרחים בתקופת הקורונה. לא ראיתי אילו חלופות נשקלו. צריך תמיד למצוא את החלופה שפחות פוגעת בפרטיות".