שבעת שופטי בג"ץ בראשות הנשיאה אסתר חיות פסקו הבוקר (שני) שיש להגביל את השימוש באיכוני השב"כ החל מ-14 במרץ. האיכונים ישמשו רק עבור מקרים של חולים מאומתים שלא משתפים פעולה עם החקירה האפידמיולוגית, או לא מסוגלים לומר עם מי באו במגע. השופטים מתחו ביקורת חריפה על השימוש האזרחי בכלי השב"כ בשל הפגיעה בפרטיות ובדמוקרטיה.
נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, כתבה בפסיקה: "השימוש בכלים שפותחו במטרה להילחם בגורמים עוינים, והפנייתם כלפי אזרחי ותושבי המדינה שאינם מבקשים להרע לה, הוא מהלך שעשוי להדיר שינה מעיניו של כל שוחר דמוקרטיה.
"אם בתחילת הדרך הצדיקה הממשלה את הפגיעה הקשה בזכויות יסוד בסכנה החמורה והמיידית שנשקפה לציבור מהתפשטות נגיף הקורונה, כעת מתממש החשש שהובע בתחילת הדרך שלפיו עם חלוף הזמן, עלול הזמני להפוך לקבוע".
השופט חנן מלצר הצטרף לדעתה, והדגיש כי גם לדעת ראש השב"כ, נדב ארגמן, יש לצמצם את השימוש באיכוני השב"כ. לפי חוות דעתו של ארגמן, השימוש הנכון באיכונים הוא ככלי משלים לחקירה אפידמיולוגית, בהתאמה לכושר מערך החקירות ולרמת ההדבקה בכל עת.
השופט יצחק עמית הדגיש את שיעור השגיאות הגבוה באיכונים. לדבריו, בין תחילת יולי לתחילת דצמבר נשלחו כ-878 אלף מסרונים. כ-580 אלף אזרחים הגישו ערעור, וכ-60% מתוכם זכו בו. עמית קבע ש-1.6-1.2 מיליון ימי בידוד בלתי מוצדקים נגרמו בשל השימוש באיכוני השב"כ.
הנתונים שהוצגו בפני בג"ץ לגבי יעילות הכלי העידו שסך הזיהויים של מחויבי בידוד על ידי איכוני השב"כ בלבד נע בין 4% ל-10% מהזיהויים, והם זוהו רק כעבור שלושה ימים או יותר.היעילות המוגבלת של האיכונים היוותה שיקול בקביעת השופטים, שלפיה התועלת אינה מידתית ביחס לפגיעה בפרטיות האזרחים.
"אף דמוקרטיה מערבית לא הפעילה את השירות החשאי למעקב אחר אזרחיה"
השופט עמית הוסיף שהשימוש בכלי פוגע בהפעלת השב"כ לצרכים בטחוניים ובזכויות האזרח גם יחד: "חשיפת כלים של השב"כ, וחשיפת יכולות והגבלות המעקב והאיתור של השב"כ, עלולות לפגוע בעתיד בפעילותו למען ביטחון הציבור.
"לא בכדי אין אף מדינה דמוקרטית-מערבית בעולם שהפעילה את השירות החשאי שלה למעקב אחר אזרחיה, אף לא בזמן מגפת הקורונה". עמית טען גם שהמידע שנאסף דל ממה שניתן היה לצפות ממעקב.
השופט נעם סולברג היה היחיד שהתנגד לצמצום השימוש באיכונים: "איני משוכנע שיהיה זה נכון למקד את השימוש בכלי השב"כ בחולים מסוימים, משום שבכך יהיה כדי לצבוע את השימוש בכלי השב"כ בגוון של ענישה". סולברג סבר שאין לפסוק סעד, כמו הגבלות שקבעה חיות, שכלל לא התבקש בעתירה עצמה, בעוד החוק להסמכת השב"כ עצמו קובע הגבלות לשימוש באיכונים.
חוק הסמכת השב"כ עבר בהוראת שעה ב-1 ביולי 2020, ולאחר מכן הוארך תוקפו עד מרץ 2021. העתירה הוגשה על ידי האגודה לזכויות האזרח, מרכז עדאלה, רופאים לזכויות אדם ועמותת 'פרטיות ישראל'.
איגוד רופאי בריאות הציבור: "לחזק את מערך החקירות האנושי"
באיגוד רופאי בריאות הציבור בירכו על החלטת בג"ץ, וקראו לחזק את מערך החקירות האפידמיולוגיות האנושי. "על הממשלה להיגמל מההתמכרות לשימוש בכלים פולשניים כדוגמת איכון השב"כ ללא קריטריונים ברורים וללא הוכחה כי התועלת רבה מהנזק. במציאות שבה רוב האוכלוסיה בסיכון בישראל התחסן, הגיע הזמן ללמוד לחיות עם הקורונה לטווח ארוך ולחזור לחיים נורמליים. במקביל, יש צורך בחיזוק מערך החקירות האנושי הקבוע."
"ישראל איננה מקשה אפידמיולוגית אחת. שיטת האקורדיון של סגר כללי אחר סגר כללי גם השביתה ופגעה בבריאות, בכלכלה ובחברה בשנה האחרונה וגם לא היתה יעילה במניעת תמותה ושליטה במגיפה. הגיע הזמן לפעול בעקביות בהתאם לעמדה המקצועית של רוב רופאי בריאות הציבור, באופן דיפרנציאלי על בסיס הערכת סיכונים מבוססת אפידמיולוגיה."
