"המשבר הכלכלי האמיתי לא התחיל עדיין. הרבה מהעסקים הקטנים סגורים, אבל ברמה הרחבה המשבר הכלכלי מתחיל רק עכשיו. עד עכשיו עסקים הצליחו להתגלגל בעזרת המענקים ודחיית האשראי" כך מזהיר עו"ד שלמה נס, המתמחה בחדלות פרעון. לטענתו התיקון המיוחד  לקורונה לחוק חדלות פרעון שעבר אתמול (שני) בכנסת לא נותן מענה לבעיות הצפויות לעסקים רבים.

בגלל שינויים שנעשו בחוקי חדלות הפרעון בשנים האחרונות, קשה להשוות את מספר העסקים שפשטו רגל לשנים קודמות. ככל הנראה עד כה עומק המשבר לא קיבל ביטוי מלא בנתונים. "המשבר עוד לא כאן, במיוחד הענפים שנפגעו. במקום שיהיה פתרון מוכן כדי למנוע קריסה שם, אין פתרון אמיתי. תוסיף לזה שבנק ישראל לא מוכן לתת דחיית אשראי נוספת, וזה שהמענקים לא מכסים את כל ההוצאות שעסקים צריכים לממן. העסקים נמצאים על הקרשים. ומה עושים עם מי שלא יכול להגיע להסדר?"

עו"ד שלמה נס (צילום: סיגל סבן)

"אני מוטרד מאד מתרחיש של מצוק. משרד המשפטים אומר שהוא צופה עשרות אלפי עסקים שיגיעו לחדלות פירעון, אבל אני לא בטוח שאפילו הם מבינים את עומק המשבר", מוסיף נס. "אני מדבר גם על עסקים גדולים, לא רק על הקטנים. מדובר על עסקים שמעסיקים מאות ואלפי עובדים".

המהפכה בעולם החובות

התיקון שאושר אתמול יאפשר לחייבים לזכות בארבעה חודשי הקפאת הליכים, צעד שאמור לעודד את הנושים לשאוף להסדר, מבלי שאפשר יהיה לפתוח נגדו בהליכי גבייה, עיקולים וכו'. כדי למנוע מצב הוא הוא מנסה "להבריח" נכסים,  הוא יהיה מנוע מלמסור או למכור נכסים, אלא באישור בית משפט. בתקופה זו ימונה לו "מנהל הסדר", שיפגש אתו ועם נושיו וינסה לגבש הסדר חוב.

עיקר הביקורת של נס איננה על מנגנון זה, אלא על כל שמדובר בפתרון חלקי מאד ביחס למשבר המתהווה.

בשנים האחרונות עבר תחום חדלות הפירעון מהפכה. מטרת החוק שנחקק ב-2018, הפעם הראשונה בה הנושא טופל מאז המנדט הבריטי, היא לשים את השיקום הכלכלי של החייב, ולא רק את האינטרסים של הנושים, במרכז ההליך. החוק קבע אפשרות של תקופת שיקום של ארבע שנים, במהלכו ינהל עו"ד את ענייני החברה, ולאחריו יפטר החייב מחובותיו.

בין היתר קבע החוק כי בית המשפט רשאי לתת צו שיקום כל עוד החברה עומדת בשלושה קריטריונים: הראשון הוא שיש סיכוי ברור להבריא את החברה בטווח הזמן הנראה לעין, השני הוא שלא יגרם נזק לנושים בגלל השיקום, ושיש מקורות מימון לתקופת השיקום. לפני משבר הקורונה, מדובר היה בחקיקה מתקדמת באופן יחסי, אבל המשבר הכלכלי שינה לחלוטין את כללי המשחק.

הבעיה של חברות רבות שנקלעו לקשיים במשבר הקורונה הוא שהן מתקשות מאד לעמוד בתנאים האלו. נכון להיום לא נראה באופק סיום למשבר הקורונה, ולכן לא ניתן לדעת בוודאות מתי ואיך ניתן להחזיר אותן למצב שבו יוכלו לשלם את חובותיהן. הבעיה השנייה היא שאחרי שנה שלמה של פגיעה כלכלית, למרבית החברות אין נכסים מספיקים כדי לממן תקופת שיקום כזו.

הבנקים מאבדים סבלנות

"העסקים בענפים האלו נמצאים במצב מאד קשה. למען האמת הרבה מהם על סף חדלות פירעון" אומר נס. לטענתו של נס, למרות שמספרי פשיטות הרגל לא עלו באופן משמעותי בשנה האחרונה, מדובר בסך הכל בתעתוע זמני. מרבית העסקים שנסגרו עד כה היו עסקים קטנים, שלנושיהם אין אינטרס להיכנס איתם להליך חדלות פירעון. המספרים יזנקו ברגע שחברות גדולות יותר יתחילו להגיע למצב של פשיטת רגל, ומספר מקרי חדלות הפירעון יזנק.

לדבריו חוק חדלות הפירעון שאושר אתמול לא נוגע בבעיות היסודיות של חברות שנכשלו בקורונה לא בגלל התנהלותם, אלא בגלל סגירת המשק והקשיים החוקיים לפעול.  ארבעה חודשים של הקפאת הליכים נותנים אולי מרווח נשימה קטן, אבל לא מטפלים בבעיות היסוד שנוצרו במשבר, ולא יצליחו לסייע לחברות שנמצאות במצב תזרימי קשה והיציאה מהמשבר עוד לא באופן מבחינתן. כדי לעשות זאת צריך לטפל בקריטריונים לקבלת צו שיקום.

"כל השנה הם סובלים מחוסר הכנסות אז לא יכלו לשם את ההלוואות. הם קיבלו דחיית אשראי של חצי שנה, ובנוסף קיבלו מענקים קטנים ולא מספיקים, ועכשיו כבר עברה שנה והבנקים מאבדים סבלנות. זה נראה לא טוב בדוחות הכספיים, וזה לא טוב לערך המנייה. זה יוצר לבנקים תמריץ לפעול ולא לשבת בשקט ולחכות שהעסקים האלו ישתקמו. העסקים האלו חייבים לא רק לבנקים, הם חייבים בדרך כלל גם לכל מני ספקים שלא קיבלו תשלום".

בעיה נוספת שהוא רואה בתיקון לחוק חדלות פירעון הוא המשך הטלת האחריות המשפטית על מנהלי החברות שנקלעות לקשיים. "סעיף 288 לחוק קובע שהמנהלים של עסקים שלא יכולים לעמוד בהתחייבויות חשופים לאחריות אישית כבדה מאד. אנחנו נעמיד לדין את המנהלים של כל המגזרים האלה? מנהל בית מלון שסגור עכשיו, הוא אחראי אישית? היה צריך לטפל בזה במסגרת התיקון לחוק", אומר נס.​