ההוצאה הלאומית של סין על מחקר ופיתוח עמדה ב-2020 על 378 מיליארד דולר, עלייה של 10.3% ביחס לשנה שלפניה. כך לפי הלשכה הסינית הלאומית לסטטיסטיקה.
למרות שמדובר בסכום הגבוה ביותר אי פעם שהוציאה הממשלה על מחקר ופיתוח, קצב העלייה בהשקעה היה הנמוך ביותר בחמש השנים האחרונות. העלייה בהשקעה בין 2019 ל-2018 עמדה על 12.5%. בשנה שעברה היוותה ההוצאה הממשלתית על פיתוח מוצרים חדשים 4.2% מהתמ"ג הסיני.
לשם ההשוואה, לפי דו"ח של פדרציית המדענים האמריקאים, ארה"ב תכננה להשקיע 134 מיליארד דולר במחקר ופיתוח ב-2020. נתוני ההשקעה בפועל עדיין לא פורסמו. בבריטניה, בה מספר התושבים נמוך משמעותית, הוציאה הממשלה 15.9 מיליארד דולר, והודיעה כי בכוונתה להעלות את ההשקעה ל-22 מיליארד דולר עד 2025-2024.
לפי הנתונים שפורסמו, עד סוף 2020 פעלו במדינה 522 מעבדות ו-350 מכוני מחקר הנדסיים. בנוסף, הקרן הלאומית למדעי הטבע בסין מימנה 457 אלף פרויקטים. על פי דיווחים שונים, הפרלמנט הסיני צפוי להכריז בימים הקרובים על צעדי מדיניות חדשים שיגדילו את היכולת של המדינה לבצע מחקר ופיתוח בצורה עצמאית.
בדומה למדינות רבות אחרות, סין מעוניינת להגדיל את "הריבונות הטכנולוגית" שלה. בין היתר בפיתוח תחומים כמו טכנולוגית G5 ושבבי מחשב. אחת הסיבות למהלך היא חוסר היציבות בשרשרת ההספקה העולמית.
על פי דו"ח של מכון פראונהאפר למחקר מערכות וחדשנות, "חוסר וודאות גיאו-פוליטית הולל וגדל, והאיום על הסחר הגלובלי, מעמידים בסימן שאלה את הנימה האופטימית של העשורים האחרונים ביחס לתלות ההדדית של כלכלות העולם".
גם ארה"ב נמצאת במירוץ לפיתוח העצמאות הטכנולוגית בשבוע שעבר הוציא הנשיא ג'ו ביידן צו של 100 ימים לבירור הפגיעות האמריקאית בשרשרת האספקה של מוצרים חיוניים, בהם שבבים. הצעד בא בהמשך לאיסור שהטיל הממשל הפדרלי על מסחר בטכנולוגיה עם וואווי הסינית.
