עד כמה הגדילה מגפת הקורונה את התמותה בישראל? שקלול של כלל מקרי המוות בישראל בשנת 2020 עם הגידול באוכלוסייה מגלה עלייה של כ-7% בתמותה, אך כשמביאים בחשבון גם את הצמצום שהיה צפוי בתמותה, מדובר בעלייה של כ-10% – כך עולה ממחקר של פרופ' אלכס קוגן ממרכז טאוב שפורסם הבוקר (שלישי).

לפי המחקר של פרופ' קוגן, מתחילת ספטמבר עד תחילת אוקטובר עלה שיעור התמותה הכולל ב-2020 לרמה שנצפתה לאחרונה בשנות התשעים של המאה הקודמת, כשתוחלת החיים הייתה נמוכה בכארבע שנים. עם זאת, שיעור התמותה העודפת בישראל נמוך מהצפוי לפי מבנה הגילים ודפוסי ההידבקות של הישראלים בנגיף הקורונה.

התוצאה היא ירידה של כחודשיים בתוחלת החיים בלידה, וירידה של כמעט שלושה חודשים בתוחלת החיים בגיל 65. עם זאת, שיעורי ההידבקות והתמותה הגבוהים בקרב החרדים והערבים יביאו לעלייה משמעותית יותר של תמותה עודפת באוכלוסיות אלו ולירידה חדה יותר בתוחלת החיים שלהן.

הבחירה בהשוואת שיעור התמותה הכולל נובעת מכך שזיהוי התמותה הקשורה לקורונה היא משימה מאתגרת למדי. ראשית, קשה לדעת אם הנגיף היה הסיבה העיקרית למוות, גורם תורם או מאפיין ברקע, ואם החולה היה על סף מוות או שבהיעדר קורונה היה חי עוד שנים רבות. בנוסף, ייתכן שאנשים מסוימים מתו כתוצאה מנגיף הקורונה על אף שלא אובחנו. אתגר נוסף הוא להבחין בין ההשפעות הישירות של הנגיף על התמותה להשפעותיו העקיפות – כמו הסבת עיקר המשאבים של מערכת הבריאות לטיפול במגפה וגריעה מהמשאבים המיועדים לטיפול ומניעה של מצבים רפואיים אחרים.

שיעור התמותה הכולל בין גלי המגפה היה הנמוך ביותר בשנים האחרונות

פרופ' וינרב בדק את ההבדלים בשיעורי התמותה בישראל מכל הסיבות בין שנת 2020 לשנים שקדמו לה, ומגמות בשיעורי התמותה לפי קבוצות גיל. מהמחקר עולה כי למרות שהתמותה יורדת לאורך שנים רבות, בשנים האחרונות ניכרת האטה בירידה, ככל הנראה כתוצאה מעלייה במצבים בריאותיים נפוצים כמו סוכרת והשמנת יתר. ואולם, בתחילת שנת 2020 התמונה שונה לגמרי: במשך החודשיים הראשונים של השנה היו שיעורי התמותה בישראל הנמוכים ביותר אי פעם – פחות מ-11 מקרי מוות ל-100,000 תושבים בשבוע – ירידה של 7% לעומת אותה התקופה בשנים 2017–2019.

השפעת הקורונה על שיעורי התמותה החלה להיות מורגשת מסוף מרץ, ובמיוחד מתחילת יולי ועד סוף ספטמבר, והובילה לתמותה עודפת ניכרת. פרופ' וינרב מציין כי בין הגלים חזרו שיעורי התמותה לרמות נמוכות מכפי שהיו בשנים 2017–2019.

בסוף דצמבר עמד מספר מקרי המוות הרשמי מקורונה על 3,338 (המספר עודכן מאז, ולפי לוח הבקרה של משרד הבריאות כיום עומד מספר הנפטרים ב-2020 על 3,365). בהיעדר קורונה, אומר פרופ' וינרב, ובהינתן צמצום של 7% בתמותה במהלך 11 השבועות הראשונים של השנה, הייתה חלה ירידה של כ-2.5% במהלך כל השנה לעומת הרמות בשנים 2017–2019. במקום זאת, מסוף יולי עד תחילת אוקטובר עלתה התמותה העודפת בישראל לשיא של 30%, והעלתה את שיעור התמותה הכולל לרמה שלא נצפתה בעונה זו מאז שנות התשעים של המאה הקודמת, כשתוחלת החיים בישראל הייתה נמוכה בכארבע שנים מהיום.

פרופ' וינרב מציין כי אם מביאים בחשבון גם את הצמצום שהיה צפוי בשיעורי התמותה בהיעדר קורונה, ההערכות של התמותה העודפת עולות. בהתחשב בקצב גידול האוכלוסייה בלבד, גל תמותה זה בעידן הקורונה הגדיל את מספר מקרי המוות בכ-7%, אולם אם מביאים בחשבון גם את הצמצום הצפוי בתמותה בהיעדר קורונה, המגפה העלתה את מספר המתים בכ-10%. פרופ' וינרב מציי כי אמנם מדובר בעלייה משמעותית, אך נמוכה מבמדינות אחרות (למשל 18% בארה"ב, שבה שיעורי התמותה היו גבוהים מישראל גם לפני מגפת הקורונה).

שיעור התמותה העודפת עלה בתקופת הקורונה, אך ירד בקרב אנשים מתחת ל-30

בבדיקה לפי קבוצות גיל מצא פרופ' וינרב כי בקבוצות הגיל שמעל 55 היו שיעורי תמותה נמוכים במיוחד בחודשיים הראשונים של השנה, בעיקר בקרב בני 65 ומעלה. שיעורי התמותה בקבוצות אלו עלו מאמצע מרץ עד אמצע יולי לרמות שהיו בשנים 2017–2019, ולאחר מכן הוסיפו ועלו לשיאים לא אופייניים, בעיקר בקרב בני 65–74.

בקרב צעירים התמונה שונה: בקרב בני 0–19 הייתה התמותה במהלך 2020 נמוכה ב-23% מבשנים 2017–2019, ובקרב בני 20–29 בכ-4%.

אם שיעורי ההידבקות היו זהים בכל הגילים, מקרי המוות היו עולים ב-31%

פרופ' ויינרב מסביר שאת התמותה לפי קבוצות גיל יש לבחון גם ביחס לשיעור ההידבקות בכל קבוצת גיל, המבטא את יכולתה של החברה להגן על קבוצות הסיכון. מאז פרוץ המגפה, החולים המאומתים היו בעיקר מקבוצת הגיל 20–55. אשר למבוגרים, שיעור החולים המאומתים בקרב בני 80 ומעלה בזמן הגל הראשון היה גבוה ב-40% משיעורם באוכלוסייה, עד ספטמבר הוא צנח לכ-60% משיעורם באוכלוסייה, באוקטובר עלה שוב, ואז שב וירד. בקרב בני 60 ומעלה נצפתה מגמה דומה. מגמות אלו מלמדות על הצלחה מסוימת בהגנה על מבוגרים מפני הידבקות.

המחקר מראה כי אילו שיעורי ההדבקה תאמו את מבנה הגילים בישראל, היו בישראל 31% יותר מקרי מוות. אילו שיעורי ההדבקה תאמו את מבנה הגילים במדינות ה-OECD, היה מספר מקרי המוות כפול.

תוחלת החיים בלידה ירדה בכחודשיים

תוצאה נוספת של שיעור התמותה העודפת בישראל לשנת 2020 היא ההשפעה על תוחלת החיים: תוחלת החיים בלידה צפויה לרדת בכחודשיים בקרב גברים ונשים כאחד. פירוש הדבר הוא שלתמותה העודפת המקושרת לקורונה היה משקל כבד יותר מהירידות החדות בשיעורי התמותה בקרב גילאים צעירים יותר. עם זאת, נוכח שיעורי ההידבקות הגבוהים בקרב צעירים, הירידה בתוחלת החיים נמוכה מהצפוי.

"יש לזכור כי גם מגפת השפעת בשנת 2015 הורידה את תוחלת החיים ברוב מדינות אירופה ביותר משלושה חודשים, גם במדינות עם מערכות בריאות טובות", מסביר פרופ' וינרב. "ירידה של כחודשיים בתוחלת החיים ב-2020 בגלל הקורונה היא ירידה מתונה יחסית, אבל עוד לא ידוע מה צפוי בשנת 2021, שכן שיעור התמותה בחודשיים האחרונים היה גבוה באופן חריג. עם זאת, חשוב להבין שעטיית מסכות ושמירה על ריחוק חברתי מסייעות בהפחתת ההידבקות במחלות אחרות, ויעיד על כך מספר המקרים הנמוך מאוד של שפעת בחורף הנוכחי".

עיקר הנפגעים: ערבים וחרדים

הנתונים הקיימים אינם מאפשרים לאמוד במדויק את ההשפעה לפי קבוצות אוכלוסייה במשך כל השנה, אולם עולה מהם כי כמחצית מסך כל הנדבקים בקרב בני 65 ומעלה עד אמצע אוקטובר היו מהאוכלוסייה החרדית, ושיעורי התמותה מסיבות הקשורות לקורונה בקרב החרדים היו גבוהים פי ארבעה מחלקם באוכלוסייה הכללית. לפיכך ניתן לצפות שהירידה בתוחלת החיים תהיה מרוכזת באופן לא פרופורציונלי באזורים חרדיים. גם בקרב האוכלוסייה הערבית עשויה התמותה העודפת להיות גבוהה יותר, אך לא בגלל שיעורים גבוהים במיוחד של הידבקות אלא בשל מחלות רקע, בעיקר סוכרת ומחלות לב שנפוצות יותר בקרב אוכלוסייה זו.