ההכרזה של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החינוך יואב גלנט על הארכת שנת הלימודים עד סוף יולי העלתה סימני שאלה רבים בקרב מומחים לחינוך. ארבעה מומחים עמם שוחח 'דבר' מסבירים כי מדובר בפתרון חלקי שספק אם יתממש, או יתרום ללמידה ולצמצום הפערים החינוכיים. הם מדגישים כי נדרשת תכנית כוללת, ומצביעים על כיווני הפעולה הנדרשים למערכת החינוך אחרי שנה בצל הקורונה.

נחום בלס: "לצאת עכשיו לחופש הגדול, ולחזור ביוני"

"המורים לא חייבים לבוא והתלמידים לא חייבים לבוא, אני לא מבין את מי שחושב שדבר כזה יעבוד", אומר ל'דבר' נחום בלס, ראש התכנית למדיניות חינוך במרכז טאוב על ההודעה ששנת הלימודים תוארך בחודש. לדבריו, משרד החינוך צריך היה לשבת עם ארגוני המורים כדי לתכנן מחדש את המשך שנת הלימודים כך שתצליח לענות באופן המיטיב ביותר על הצרכים החינוכיים.

נחום בלס. "לפתוח את תשפ"ב עם הדברים הטובים של הקורונה – הקטנת כיתות, לימודים היברידיים, אוטונומיה למנהלים" (צילום: מרכז טאוב)

בלס מדגיש שלימודים 'וולונטריים', בהם נוכחות התלמידים והמורים לא תהיה חובה, יסתכמו בלא יותר מגרסה משופרת של פרויקט 'בית הספר של החופש הגדול'. מודל כזה, לדבריו, לא יוכל לצמצם פערים לימודיים. "זה קו מחשבה שממשיך את תפקיד הבייביסיטינג של בית הספר. הוא יתאים להורים עובדים לילדים קטנים, ולא מעבר לכך".

ההצעה שלו היא לצאת להפסקה ולהיערך להמשך. "היה צריך לסיים את השנה עכשיו, לצאת לחופש הגדול ולחזור ב-1 ביוני. אלו יהיו לימודים רציניים, בהם כולם לומדים ביום לימודים של חמש שעות פרונטליות, כשאת היתר אפשר להשלים בלמידה מרחוק". בלס מציין ששלושת החודשים הקרובים עמוסים ממילא בחגים ובחופשות, וממילא קשה לקיים בהם למידה רציפה. כדי לתת מענה להורים לילדים קטנים, הוא ממליץ להקים מסגרות מתאימות לגילים הצעירים עד הקיץ.

"זה לא מהלך פשוט, אבל הוא יאפשר לפתוח את תשפ"ב עם הדברים הטובים של הקורונה", אומר בלס, "הקטנת כיתות, לימודים היברידיים, אוטונומיה למנהלי מחלקות החינוך והמנהלים".

ד"ר אדר בן אליהו: "צריך שכל ילדי ישראל יוכלו להיות בבית הספר"

"בכל מתווה, בני הנוער המתבגרים חייבים להיפגש ולהיות בקשר רציף עם אנשי החינוך", אומרת ד"ר אדר בן אליהו, מרצה בכירה בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה. לדבריה, בגלל הנתק הארוך של תלמידי ז'-י' מהמערכת, חזרתם לשגרה צריכה לעמוד בראש סדר העדיפויות. "הארכת השנה יכולה להיטיב, אבל זה תלוי איך היא תיעשה. צריך שכל ילדי ישראל יוכלו להיות בבית הספר. רק באופן שוויוני אפשר לצמצם את הפערים ולעזור לילדים להתאושש."

ד"ר אדר בן אליהו. "לתלמידים חשוב לראות את המורים" (אלבום פרטי).

בן אליהו מדגישה את החשיבות ביצירת שגרה לכלל התלמידים, שכוללת לימודים רציפים של לפחות חצי מהשבוע בבית הספר. "כרגע זה פתרון חלקי, אבל הוא עדיף על כלום". בנוסף נדרש חיזוק של מערך התמיכה הנפשית לתלמידים – נוכחות משמעותית של פסיכולוגים חינוכיים, פסיכולוגים קליניים לילדים, ויועצות.

מחקר שערכה בן אליהו במימון מרכז הידע והמחקר הלאומי בתחום ההיערכות למצבי חירום הראה שלנוכחות בבית הספר משמעות קריטית בתקופות חירום. "המחקר נעשה לפני פרוץ הקורונה, ומנהלים נשאלו בו מה יסייע להם לחזור לשגרה בעקבות אירועי שריפות. להפתעתי גיליתי שהמנהלים רוצים שהילדים יחזרו לבית הספר. הם מבינים שחשוב להם לראות את התלמידים, ולתלמידים חשוב לראות את המורים".

ד"ר יריב פניגר: "המענה יהיה חייב להיות דיפרנציאלי, אין מענה אחד"

"אני לא בטוח שצריך להאריך את שנת הלימודים, ובכל מקרה, אין לכך משמעות מבחינה לימודית, או תרומה לסגירת הפערים" אומר ד"ר יריב פניגר, חוקר מדיניות חינוכית במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון בנגב. "השנה הזו היא לא שנת לימודים, והיא לא תהיה כזו – ככה צריך להתייחס לזה".

פניגר מדגיש שמערכות חינוך עוברות לעיתים משברים בגלל מלחמות, אסונות טבע ושביתות ארוכות. במצבים כאלה נדרשים פתרונות מתאימים בטווח הבינוני והארוך, ולא מראית עין של חזרה מידית לשגרה. לדבריו שנת הלימודים הנוכחית כבר אבודה, וצריך להיערך לשנים הבאות, בדגש על שכבות הגיל הצעירות. "ילדי כיתה א' לא באמת יסיימו כיתה א' השנה, המענה יבוא כשהם יהיו בכיתות ב' וג'".

כשמדברים על צמצום הפערים החינוכיים, פניגר מציע לזכור שבראש ובראשונה מדובר בעניין מעמדי, שאינו ניתן לפתרון מוחלט על ידי מערכת החינוך. "ילדים ממשפחות ממעמד גבוה נפגעו פחות, זה תמיד ככה, וזה נכון גם כיום. בתוך המעמדות עצמם יש ילדים שהפסיקו לתפקד, יש ילדים שלא יחזרו יותר. בשנים רגילות אנחנו לא מצליחים לסגור פערים, ולכן זה יעד שלא יכול להתקיים במלואו".

כדי להתמודד עם הפערים שנוצרו מציע פניגר הגדלה משמעותית של תקציב החינוך, והשקעה דיפרנציאלית ממוקדת בהתאם לצרכים שיעלו בכל יישוב ובכל מוסד חינוכי. "אותי מטרידה מאוד המחשבה שעכשיו יעבדו רק בלהשלים את החומר. המענה יהיה חייב להיות דיפרנציאלי, אין מענה אחד". כדוגמה לכך הוא מעריך שבתי ספר רבים יצטרכו חיזוק של כח האדם הייעוצי-חינוכי כדי לעזור לילדים לחזור לתפקוד. "הרשויות המקומיות ובתי הספר חייבים להבין איפה להשקיע. דבר כזה יכול לקרות רק לאחר מיפוי רציני".

ד"ר אברהם פרנק: "להכשיר את המורים בדגש חברתי-ערכי"

"אני מעריך שהארכת השנה לא תקרה", אומר ד”ר אברהם פרנק, מבכירי חוקרי המדיניות החינוכית בישראל, "אני לא חושב שמישהו מצפה שלימודים ביולי ייצרו איזושהי תפוקה משמעותית". הוא מדגיש את הצורך לחזור במהירות האפשרית לשגרה של מפגש חינוכי, ומקווה שהחיסונים יסייעו לכך. "צריך להפסיק את הרוטינה שהילדים ירוצו בין הבית לבית הספר, המצב הזה יאמלל ותפגע גם בשנת הלימודים הבאה".

אברהם פרנק. "עכשיו אנשים מבינים שילדים מגיעים לבית הספר לא רק כדי לקבל אינפורמציה שנמצאת באיזשהו מסך" (צילום: דבר)

לדברי פרנק, הקורונה מוכיחה שבית הספר אינו רק מוסד לימודי, אלא שיש לו תפקיד חברתי משמעותי עבור ילדים ונוער, שדורש חיזוק. "אנחנו חייבים לחזור למערכת חינוך שונה אחרי הקורונה. הבנו שיש צורך עצום לילדים בבית הספר, אבל לא בשביל לקבל מידע, אלא בשביל צרכים חברתיים". פרנק ממליץ על עבודה מאומצת בתחום הכשרת מורים, שתיתן דגש על הכשרה חברתית-ערכית. "כתבתי על זה בעבר וזה לא הזיז לאנשים. עכשיו אנשים מבינים שילדים מגיעים לבית הספר לא רק כדי לקבל אינפורמציה שנמצאת באיזשהו מסך".