תנועת 'נאמני תורה ועבודה' פרסמה אתמול (רביעי) את תוצאות הסקר אותו ערכה עם מכון רפי סמית, ובו תוצאות מפתיעות על היחס של הציבור היהודי בחברה הישראלית – כלפי החקיקה הדתית וזיקתם ליהדות ולמסורת היהודית.
בסקר נשאלו 500 יהודיות ויהודים, משלוש קבוצות מרכזיות בציבור היהודי – חילונים, מסורתיים ודתיים, לגבי הרגלים ועמדות המבטאים את היחס המועדף מבחינתם בין דת ומדינה. "הממצאים מאששים אמירה המיוחסת לרב יהודה עמיטל ז"ל", מספר תני פרנק, רכז תחום דת ומדינה בתנועה, "ברגע שיחייבו את הישראלים לערוך ברית-מילה בחוק, הרבה פחות מהם יעשו זאת".
ואכן, הסקר מראה כי מבין אלו המגדירים עצמם חילונים יהודים, רבים מאוד מקיימים מצוות אשר אינן נאכפות כחוק, ואינן חלק מהסטטוס-קוו; 29% מהחילונים צמים תמיד ביום כיפור, 94% מהחילונים ערכו או יערכו ברית מילה לבנם, 78% מהחילונים חגגו או יחגגו בר/בת מצווה לפי המסורת היהודית לילדיהם.
"אנחנו לא בעד הפרדה טוטאלית של דת ומדינה, להיפך." אומר יו"ר נאמני תורה ועבודה, דר' חנן מנדל, "צריך מצב שבמדינה היהודית הדת קיימת, מעשירה את החיים הרוחניים, אבל לא כוללת פוליטיקה משחיתה".
"הסטטוטס-קוו מאוד בעייתי כיום, ובפועל העילה לסקר הוא נושא הסדרת הנישואין. כיום נגרמים עוולות רבים לציבור הרחב, רבים לא יכולים להתחתן, ולנשואים שסובלים ורוצים לפרק את החבילה זה קשה ומלווה בעגמת נפש."
הממצאים היותר מפתיעים בסקר, גם לדעת המחברים, הם האחוזים מקרב הציבור המסורתי-דתי אשר מבינים כי כאשר החוק מחייב את הציבור החילוני להשתמש בעל כורחו בשירותי דת, הוא מתרחק מהיהדות. רק 2% מהחילונים ו-9% מהמסורתיים השיבו כי חקיקה דתית מקרבת אותם ליהדות. 11% מהדתיים אף השיבו כי חקיקה דתית מרחיקה אותם ודתיים נוספים מהיהדות, ו-14% מהדתיים ו-41% מהמסורתיים מתנגדים לחקיקה דתית בהקיפה הנוכחי.
25% מהדתיים ו- 50% מהמסורתיים תומכים במתן אפשרות חוקית לרישום אזרחי לנישואין בישראל, ו56% מהדתיים אף מסכים עם הטענה כי העובדה שניתן להתחתן בישראל רק ברבנות, גורמת לכך שיותר ישראלים בוחרים להינשא בחו"ל.
פרנק אומר כי הנתונים מצביעים על כך שגם בציבור הדתי מבינים כי המציאות הנוכחית מרחיקה את החילונים מהיהדות, "בציונות הדתית לא ממש הבינו עד כה שיש בכלל בעיה אמיתית במפגש של החילונים עם הממסד הדתי, הרבנות למשל. זה נובע בעיקר משום שבקרב הקהילות של הציונות הדתית לא נזקקים לשירותי דת באופן בו חילונים נזקקים לו. יש לך את הרב של הקהילה, וכשאתם מתכוונים להתחתן לא בודקים בציציות שלכם – מכירים אתכם. לציבור הציוני דתי, וגם לחלק מרבניו, חשוב שהציבור היהודי יהיה קשור ליהדות, ולכן אלו נתונים משמעותיים."
"סוגיות הליבה שצריכות להשתנות הן השבת והכשרות. ישנן שתי הצעות חוק שהיינו שותפים בכתיבתן, שעומדות על הפרק. האחת בנושא השבת, ועיקריה הם הסדרה מחדש של השבת בצורה שתאפשר תחבורה ציבורית ואירועי תרבות – ובמקביל תמנע מסחר. הצעת החוק השנייה בנושא הכשרות, ועיקרה הוא שהרבנות תישאר הרגולטור אך יתאפשר גיוון דעות הלכתי. זהו מודל שעובד ברוב המדינות בעולם, ומי שיתן את הכשרות הם גורמים פרטיים.
"אני מאמין שלמפלגות החרדיות יהיה קשה להתמודד, אך הן יתפשרו. הריאל-פוליטיק יגבר, הציבור החרדי עובר שינוי גדול ומשמעותי, ואני מאמין כי העמדות בציבור עצמו קרובות לאלו של הציבור הדתי.
"החילונים מצידם, אלו שחושבים שמדינת ישראל לא צריכה להיות קשורה לדת היהודית, צריכים להכיר בחשיבות של הסדרת האלמנטים היהודים במדינת ישראל. יש עוד אפשרויות חוץ מהמצב הנוכחי ומניתוק מוחלט של הדת מהמדינה, ואני מקווה שהחילונים יבינו את זה".