גיל ברקן (55), טייס ומדריך טיסה בטרקטורון מעופף "אקסטרים באוויר" | מת על הרגע שהטרקטורון מתנתק מהקרקע | מתגעגע להתרגשות של האורחים | משתגע ממצבים של חוסר שליטה אבל גם נהנה קצת מהמנוחה שהקורונה הביאה איתה.

"עד לקורונה, העסק מאוד הצליח וכל שנה אנחנו באובר בוקינג. בשבועות האחרונים כבר רואים התאוששות משמעותית, הטיסות חוזרות לאט לאט ולסוף השבוע הקרוב ולפסח כבר לא נשארו לי מקומות".

בשגרה, את הטיסות מתחילים מוקדם בבוקר. בתקופה שגרתית אני קם ב-4 בבוקר בכל ימות השבוע, גם בשבתות ובחגים, ובשעה 5-6 אני כבר באוויר. טסים עד סביב השעה תשע בבוקר. מעבר לזה כבר אי אפשר לטוס, הרוחות מתגברות והתחממות של הקרקע והאוויר מיצרים זרמים, ואז כבר הרבה פחות נעים לטוס.

כשמישהו עולה איתי לטיסה הוא סומך עלי, הוא מפקיר את החיים שלו בידיים שלי. לכן בשבילי בטיחות היא לפני הכל.

יש את השניה הזו של הניתוק מהקרקע, זה פשוט עושה לי את זה, נותן לי קיק של אדרנלין כל פעם מחדש. בין הסגרים גם הספקתי לעלות בעצמי לטיסה לבד, מה שאני עושה כל שנה. זה היה מרגש בטירוף, כאילו לא טסתי שנים. למרות שיש לי כבר אלפי שעות טיסה ואני מפעיל את העסק הכי ותיק בארץ לטיסה בטרקטורונים מעופפים, זה תמיד מפעים, כל פעם מחדש.

אני אוהב לחשוב מחוץ לקופסא ולתת לאנשים את ה"וואו", חוויה שלמה. כשהלקוחות מגיעים בבוקר הם קודם כל מגיעים לאמצע שום מקום יפייפה, וישר נכנסים למסלול טיסה מהמם עם מוזיקה ושמח. אחר כך כל אחד מקבל כוס תה, כוס קפה, מתפנקים, יושבים, מצטלמים, ועולים לאוויר לטיסה של 20-30 דקות.

חשוב לי שאנשים יבינו לאן הם הגיעו, לגן עדן. הגליל המערבי הוא המקום הכי יפה בארץ. הכל ירוק, מלא נחלים, הרים ועמקים יפיפיים. אנשים באים לראות טבע בצורה הכי יפה שאפשר- מלמעלה".

כשהקרקע נשמטת

"אני משוגע על תעופה. במשך 8 שנים ארגנתי את פסטיבל הכדורים הפורחים בגלבוע, זה היה יומיים של היי מטורף. 12 אלף איש, מעל מאה מטוסים, מאה טרקטורונים מעופפים, כדורים פורחים מכל העולם. בערב מגיעים אמנים, כיף גדול.

הטרקטורון של ברקן בזריחה: "אני קם ב-4 בבוקר בכל ימות השבוע, גם בשבתות ובחגים, ובשעה 5-6 אני כבר באוויר" (צילום: אלבום פרטי)​

בסוכות האחרון תכננתי להפיק אירוע תעופה ענק במנחת מצדה בים המלח, וזה התפוצץ לי בפנים בגלל הקורונה. בכלל, השנה האחרונה הייתה הזויה. לסגור את העסק היה כל כך מוזר, כל כך מפחיד. אני אדם כזה שחולה שליטה, וזה היה כל כך קשה להתמודד עם החוסר וודאות הזו, שנשמטת לי הקרקע מתחת לרגליים וזה לא תלוי בי ואין לי יכולת לשלוט בזה.

אבל היה גם נחמד לנוח, לעשות סדר במחשבות, לעשות ריסטארט. אני עובד מאוד קשה בשגרה, והיה נחמד להוריד הילוך, בכל זאת אני כבר לא בן 20. הפכתי לנגר חובב, וקניתי אפילו רתכת. לקחתי את הזמן ושיפצתי בעצמי את כל המנחת: שולחנות פיקניק, עמודים חדשים, צבע. אני אדם מאוד אופטימי, ואני מסתכל קדימה, ויש אור בקצה המנהרה".

לחזור ובגדול

"ממש התגעגעתי לאנשים. אני מאוד אוהב לזרום עם האנשים, לשנות את המסלולים לפי הבקשות שלהם ומה שהם אוהבים. אני עובד עם כל הגילים, מגיל 10 עד 80 פלוס, ואני כל כך אוהב לדבר איתם, להכיר אותם, לצחוק איתם. אני מאוד אוהב לארח, ויש ימים שאני כבר רוצה ללכת הביתה ואנשים כל כך נהנים שהם לא רוצים.

בגלל שנמאס לי מהסגר ומהחורף, אני הולך לחזור ובגדול. בשבת הקרובה מגיעים כמה מטוסים מהמרכז והדרום להתארח אצלי, הבטחתי להם שתהיה להם ארוחת בוקר. מה שהם לא יודעים זה שהבאתי שף שיכין להם ארוחת בוקר על המנחת. באפריל אני מתכנן עוד אירוע עם 50 מטוסים מכל הארץ עם מסיבה מיוחדת על המסלול, עם הופעות של זמרים ורקדנים, יהיה מטורף. אחרי תקופה כל כך ארוכה אנשים, וגם אני, רוצים קצת ליהנות".