עשרות יוזמות קהילתיות לעידוד התחסנות לקורונה פועלות בשבועות האחרונים, בחברה הערבית והחרדית, שבהן שיעור ההתחסנות נמוך יחסית. בחברות האלה הסברה שבאה מהקהילה היא קריטית. שתי יוזמות, מהכפר יפיע שבגליל ומהעיר החרדית אלעד, ממחישות את כוחה של הקהילה.

יפיע: "הפקנו סרטון לילדים, כדי שיערבו את המבוגרים"

קבוצת בני נוער מהכפר יפיע שבגליל מפיקה בימים אלו סרטון בסגנון תכנית הטלוויזיה 'סליחה על השאלה' בנושא חיסוני הקורונה. "בסרטון משתתפים תושבי יפיע המעוניינים בעידוד ההתחסנות, בעיקר מהאוכלוסייה המבוגרת", אומרת ראבעה נסאר, רפרנטית פרויקטים בחינוך הבלתי פורמלי במועצה המקומית יפיע, "המוטיבציות שלהם שונות: מבוגרים בעצמם הרוצים שחבריהם יתחסנו, ילדים שרוצים לבקר את סבא וסבתא, ואנשי מקצוע שמרגישים מחויבות כלפי קהילתם. הסרטון עצמו עוסק במתן מידע על החיסון". נסאר יזמה את הפרויקט כחלק מהשתתפותה בתכנית צוערים לשלטון המקומי, בשיתוף מחלקות החינוך, הרווחה והנוער והצעירים והקב"ט במועצה.

סרטון 'סליחה על השאלה' בהפקת קבוצת בני נוער מיפיע (צילום: המועצה המקומית יפיע)

במקביל להפצת הסרטון, הקבוצה מפעילה את הקהילה. ברחבי היישוב מסתובב רכב שנקרא "עאלה דל קורונה", רפרנס לשיר פופולרי בחברה הערבית, וחברי הקבוצה מסתובבים להם מחופשים לדמויות צבעוניות ומחלקים לילדים מתנות ודפי חידות, שהתשובות להם נמצאות בסרטון. החידון נושא פרסים, במטרה שהילדים יערבו את המבוגרים כדי שיראו את הסרטון. באופן הזה מקווים נסאר וקבוצת בני הנוער לחשוף את התכנים גם למי שאינו מחובר לרשתות החברתיות, כמו האוכלוסייה המבוגרת. הפרסים עצמם הם שוברים לעסקים מקומיים ביפיע, שנפגעו בעקבות הקורונה. "ניסינו לענות כמה שיותר צרכים של הקהילה בימים אלו", אומרת ראבעה.

פעילות קבוצת בני הנוער ביפיע להעלאת מודעות לחייסונים לקורונה (צילום: מועצה מקומית יפיע)

מלק עבדאללה, חניכה בארגון הנוער המקומי 'יפעתונא', היא חלק מהצוות שהפיק את הסרט, ומשתתפת בו בעצמה. "היה לי חשוב שנגדיל את מספר המתחסנים ביפיע, ושנחזור לשגרה שלנו כמה שיותר מהר – לבלות ולחיות כרגיל".

מלק עבדאללה בסרטון 'סליחה על השאלה' בהפקת קבוצת בני נוער מיפיע (צילום: המועצה המקומית יפיע)

כדי לגייס את המשתתפים לסרטון, קבוצת בני הנוער התקשרו לאנשים שהם מכירים, הזמינו אותם להשתתף ותיאמו איתם את מועד הצילום. "זה הביך אותי לקיים את השיחות האלו", מספרת עבדאללה, "כי איך אני משכנעת אנשים להתחסן כשאני לא מתחסנת? זה היה לפני שהיה מותר לבני 16 להתחסן. יחד עם זאת, גיוס המשתתפים והפקת הסרט גרמה לי להרגיש שאנחנו לא סתם בני נוער אלא אנו בעלי משמעות. אנחנו חשובים."

נסאר מציינת שהעצמת בני הנוער היתה חלק ממטרות הפרויקט. "בגלל שאני לא בת המקום, הדינמיקה מול בני הנוער הייתה שונה ממה שהם הכירו. הם בעלי הידע שצריכים לעזור לי, ולא ההיפך כמו שהם רגילים. הפרויקט פועל מתוך עיקרון של כלכלה מקומית מקיימת, וכולו מורכב מתוצרת מקומית, החל מרמת הציוד, ועד מפיק הסרטון שהוא בן הכפר ועושה זאת כתחביב. אני חושבת שהעיקרון הזה עזר לגייס אנשים להשתתף, כי התחושה היא שזה סרטון שלנו."

ראבעה נסאר. "הפרויקט מורכב כולו מתוצרת מקומית" (צילום: אלבום פרטי)

לדברי נסאר, לצד ההתגייסות של אנשים בקהילה, פרסום הפרויקט עורר התעניינות רבה. עם זאת, גורמי המקצוע במועצה הביעו חשש שהסרטון לא יגיע לאוכלוסיית היעד שלו, שהיא הקשישים. "בעקבות זאת יצרנו קשר עם מנהלת מרכז היום לקשיש ביפיע, כדי להגביר את החשיפה לסרטון לאוכלוסייה המבוגרת."

עבדאללה מתארת חוויה של למידה משמעותית והעצמה. "ברמה האישית לא ידעתי הרבה דברים על המחלה והחיסון, חשבתי שזו זריקה פשוטה וזהו. דרך המפגש עם אנשי המקצוע שיש לנו בכפר למדתי על חשיבות החיסון, וההשתתפות בסרט העלתה את המודעות של מי שהשתתף. המשפחה שלי גאה בי מאוד על ההשתתפות בפרויקט, וסבא וסבתא שלי אפילו התחסנו בעקבות זאת. אנחנו ביפיע קהילה שקשורה אחד לשני, פיזית ומשפחתית. הפרויקט העמיק את תחושת השייכות למקום בקרב כל המשתתפים, לי וגם למרואיינים, שיודעים שהם דמויות שמשרות אמון בקהילה."

אלעד: "אנחנו מזמינים את מנהיגי הקהילה להיות שגרירים"

שמעון מלול, פעיל חברתי מאלעד וחבר בארגון 'חסדי דוד', מוביל פרויקט של העלאת מודעות לחשיבות החיסון לקורונה דרך הסברה ופנייה למנהיגי קהילות בעיר. לוחות המודעות בעיר מלאות במודעות שהפיקו חברי הארגון.

"הבנו שהמכתבים מטעם המנהיגות הדתית והחרדית הקוראים להתחסנות אינם מספיקים לשכנוע", אומר מלול, "אנחנו מאתרים קהילות שלא התחסנו, או עם אחוזי התחסנות נמוכים. בקהילות האלה אנחנו פונים למנהיגי הקהילה, רופאים, רבנים וגבאים, ומגייסים אותם להיות שגרירים – שיעודדו להתחסנות דרך הביקורים השונים אצל הרופא, או בהרצאות השבת בבית הכנסת. בנוסף אנחנו מחלקים פלאיירים עם נתונים על החיסון. בפליירים אנחנו כותבים שמי שמקבל חיסון, יש לו חסינות, כמו לחברי הכנסת."

מודעות של ארגון חסדי דוד לעידוד חיסונים לקורונה בסמוך לבתי כנסת בעיר אלעד (צילום: שמעון מלול)

הפרויקט של חסדי דוד נערך בשיתוף פעולה עם עיריית אלעד וקופות החולים בעיר. הוא קיבל מענק משותף מהמועצה הישראלית להתנדבות, ומהרשת האזרחית למאבק בקורונה, התומכת בפעילות אזרחית במאבק בקורונה.

"במישור הציבורי אנחנו מפרסמים בעיתונות המקומית תמונות של אנשי ציבור שהתחסנו, כמו ראש העיר. במישור האישי-קהילתי אנחנו מחלקים פרסים למי שהתחסן. בנוסף, ישנה מחשבה להעניק תעודה לחברי קהילה שהביאו אנשים אחרים להתחסן."

גיוס הגבאים של בתי הכנסת התבסס על כך שכבר כעת הם מוגדרים על פי החוק כ'נאמני הקורונה' של בתי הכנסת שלהם. "כשאנחנו עורכים להם שיחה שמזמינה אותם לקרוא לציבור או לדבר עם הרב שיקרא לציבור, אנחנו בעצם אומרים להם שזהו המשך תפקידם כנאמני קורונה."

שמעון מלול. "אנחנו אומרים לגבאים בבתי הכנסת שזה המשך תפקידם כנאמני קורונה" (צילום: אלבום פרטי)

לשאלה עד כמה נתקל הפרויקט בהתנגדויות משיב מלול כי "ישנם גורמים שמתנגדים לחיסונים, או קוראים לציבור לחכות שהשפעותיו של החיסון יהיו יותר ידועות, חלקם אנונימיים וחלקם רשמיים כמו רבנים. הקריאות אלו פוגעות באווירה החיובית שאנחנו מנסים לייצר סביב החיסונים."

מלול אומר שארגוני המתנדבים יכולים להיות המפתח להגדלת שיעורי ההתחסנות בקהילות עם שיעור מתחסנים נמוך, תוך סיוע ותמיכה מגופי המדינה. "בעיניי על המדינה להעניק כלים – תקציבים, טכנולוגים, מידע לארגונים האזרחיים או התארגנויות הקהילתיות. גופים אלו מכירים את השטח הכי טוב, וכל מה שהם צריכים זה את הגיבוי הממשלתי."