"שמאל גאה!" נכתב בראש ההזמנה למפגש שערכה מרצ לקראת הבחירות, ביום שני השבוע, ועסק בקהילת הלהט"ב. אם כ-30 משתתפים הם המדד לשמאל גאה, המצב, איך נאמר, לא ממש מעורר גאווה.

במפגש, שנערך בשידור בפייסבוק לייב, השתתפו יו״ר המפלגה, ח"כ ניצן הורוביץ, ופעילי הקהילה: עו"ד מיכל עדן, פעילה במאבק הפמיניסטי; איתי פנקס, חבר מועצת עיריית תל אביב; ותבור להט, יועץ פוליטי של הורוביץ ולשעבר מחזיק תיק הגאווה בעיריית חיפה.

בתחילת המפגש ביקש המנחה, יריב אופנהיימר, ממשתפי הפאנל לבחור הישג אחד נשאף לקהילה הגאה בכנסת הקרובה. פנקס דיבר על כך שחברה נמדדת ביחסה לחולייה החלשה בה, ולכן חשוב לדאוג לקהילה הטרנסית; עדן דיברה על איסור אפליה גורף בשל נטייה מינית ונישואים אזרחיים; הורוביץ התייחס לחוק איסור טיפולי המרה, שהחל לקדם, ולהט דיבר על חינוך בפריפריה.

"מתי אתם בעצמכם הרגשתם מופלים?" שאל המנחה, אולי בניסיון לרגש. המשתתפים השיבו, אך המטרה לא הושגה. אז, אולי בניסיון להלהיט, הוא שאל האם למשתתפים יש חברים מהקהילה שמצביעים למפלגת ימין. "תודה לאל, לא", אמרה עדן.

"תושבי ישראל מתעניינים במערכת החינוך, בבריאות, בשיכון, ברווחה…", כתב אחד הצופים בניסיון להרחיב את תחום הדיון, "חשוב להסביר לתושבי קרית מלאכי למה מרצ, לתושבי סכנין למה מרצ, לתושבי קרית שמונה…". כתב ולא זכה לתגובה.

אמיר אוחנה

"האם ח"כ אמיר אוחנה מזיק או תורם למאבק הלהט"בי?" שאל המנחה. פנקס הודה שזאת שאלה מורכבת. אוחנה הוכיח, לדבריו, שללהט"ב יש מקום בימין וסביב שולחן הממשלה, ושאין להמעיט בזה. "השורה התחתונה היא שיש לאוחנה תפקיד בהתפתחות של הקהילה הגאה", אמר, "אני מאמין בשבירת תקרות זכוכית".

המשתתפים האחרים לא הסכימו: "שואלים אותי הרבה למה אני לא מפרגן לו", אמר הורוביץ, והשיב: "כי הוא פוגע במערכת המשפט שבזכותה אנחנו משיגים הרבה דברים, כולל הוא עצמו, בחיים האישיים שלו. כשהוא אמר כשר המשפטים, שלא לכל פסק דין צריך לציית, זה פוגע בי ובקהילה וכורת את הענף עליו הוא יושב".

בג"ץ

בג"ץ חזר כמה פעמים בשיחה, בין היתר משום שמרבית ההחלטות המהותיות לחיים הלהט"ביים התקבלו בבית המשפט העליון ולא בכנסת. הורוביץ מבין את הבעיה: אם בג"ץ הוא הכתובת, מדוע צריך להצביע מרצ? בתחילת המפגש הוא אמר שרק במרצ מנסים לקדם חקיקה בתחום הלהט"ב, ולכן היא האופציה הבטוחה עבור חברי הקהילה, "זה הבית שלהם"; אבל בסוף השיחה כבר צעק גוועלד: "בג"ץ זה לא בבטון. צריך להעביר את הפסיקות האלה כחקיקה, ולכן זו סכנה לא להצביע למרצ".

שאלות בלי תשובות

הדיון חד סטרי, והצופים נאלצים להסתפק בכתיבת תגובות: "זכויות להט"ב זה חשוב", נכתב באחת מהן, "אבל בתקופה הזאת מרצ צריכה להישמע נגד האלימות והפשע בחברה הערבית, לדבר על החורבן הכלכלי של מובטלים ועניים בגלל הקורונה הניהול הכושל של ביבי. קולה של מרצ חייב לצעוק את האלימות המתנחלית נגד הפלסטינים בשטחים ואת השלום!!! כי זכויות להט"ב זה חשוב אבל לא הכי חשוב". אין תגובה.

הצופים מציפים בשאלות כמו: "מתי תיקחו אחריות על החיבור לפרץ ואבקסיס"; "מה דעתכם על אובדן הדמוקרטיה, הדרכון הירוק וסלקציה?"; "האם תהייה מוכן לשבת בממשלה בראשות לפיד ברוטציה עם בנט או סער?". אין תשובות.

רק לשאלת המנחה, "מה הציפיות שלכם ממרצ בכנסת הבאה?", יש תשובות: פנקס ועדן הזכירו שיתופי פעולה עם עיריית תל אביב והוסיפו ש"כשנמצאים בקואליציה עושים פשרות". אבל לא בטוח שמרצ מוכנה לפשרות. כמו שאמר להט, הנציג הצעיר בחבורה ודור העתיד של המפלגה: "שולמית אלוני השמיעה את הקול הזה מהאופוזיציה, מקסימום נמשיך להשמיע את הקול שלנו מהאופוזיציה".

הצופים, כמו הדוברים, חלוקים: אחד חושב "שבשביל להחליף את ביבי, מרצ חייבת לשבת בקואליציה גם עם ימין ושמאל. נכון, לא כל דבר אפשר לקבל מה שאנו מייצגים, אבל חייבים הפעם לבנות קואליציה בלי בעיות גם עם ליברמן וגם עם סער"; ואחר נחרץ, אבל להפך: "דמוקרטיה ללא אופוזיציה היא לא דמוקרטיה ומרצ היא אופוזיציה לוחמת!"

בעוד זמן לא רב, בקלפי, יתברר מה היא מרצ.