25 שנים ממונה שלמה בן עזרי (70) על כל ההדפסות של "המדפיס הממשלתי", ובכלל זה של ועדת הבחירות המרכזית, ושנים כמו השנים האחרונות הוא לא זוכר. "אנחנו ממש קורסים", הוא אומר בראיון ל"דבר", "אלו שנים לא נורמליות, עוד מערכת בחירות ואני לא יודע מה יהיה".

המדפיס הממשלתי, שאחראי על הדפסת כל החומרים הרשמיים הדרושים לבחירות, הוקם ב-1937, בתקופת המנדט הבריטי, כבית הדפוס שבו בוצעו ההדפסות הרשמיות לאזור: שטרות כסף, תעודות, דרכונים (פספורטים) ואישורי שהיה (סרטיפיקטים). באמצעותו הוטבעו גם מטבעות כסף ומדליות. לאחר קום המדינה, הועבר המדפיס לרשות המדינה, ובהעדר ענף דפוס פרטי באותן שנים, פעילותו הייתה ענפה מאוד.

כיום פועל המדפיס ​כיחידת סמך תחת משרד האוצר, ומדפיס עבור המדינה דרכונים, תעודות זהות, דו"חות מסווגים, בחינות בגרות, בולים, הצעות חוק, רשומות ותקנות, חוזרים למיניהם, מעטפות וחומרים נלווים לבחירות הארציות והמקומיות, ובשנים האחרונות גם את הדרכון הביומטרי, שיצורו דורש רמת מקצועיות ומיומנות גבוהה. המדפיס משמש גם כיועץ מקצועי בתחום הדפוס למשרדי הממשלה ויחידות הסמך. מרבית עבודות הדפוס נעשות כיום במיקור חוץ.

פתקי הצבעה, פרוטוקולים, שלטים

בן עזרי מתאם בין ועדת הבחירות המרכזית לקבלנים – בתי הדפוס השונים ברחבי הארץ שמבצעים בפועל את העבודות. "רוב העבודה", הוא מספר, "היא מול הלשכה המשפטית בכנסת שמזרימה אלינו את עבודות הדפוס, שכוללות הדפסת פתקי ההצבעה, פרוטוקולים לוועדות הקלפי, שלטים, כל מה שדפוס. אנחנו אחראים גם על הקרטונאז' – על הקלפיות, הבתים של הפתקים, הפרגודים".

שלמה בן עזרי, המתאם בין ועדת הבחירות המרכזית לבתי הדפוס ברחבי הארץ (צילום: אלבום פרטי)

הוא כבר בגיל פנסיה, נשוי, אב ל-4 וסב ל-8, אבל לוח הזמנים שלו עמוס ותובעני: "אני קם ברבע לשש, נוסע מירושלים לבסיס האם שלי – המרכז הלוגיסטי בשהם, משם לבית הדפוס בקרני שומרון, שבו מדפיסים את פתקי ההצבעה, משם לפתח תקווה, שם מדפיסים את התדריכים, ואז לחולון שם מדפיסים את הפרוטוקולים. סך הכל יש לנו כ-420 עבודות דפוס שונות. בשנים האחרונות הדפוס התקדם מאוד, נכנסו אלמנטים של ברקודים, שמשייכים פרוטוקול לקלפי, זה חוסך לנו הרבה עבודה".

"אני אוהב את הדפוס"

בן עזרי ירושלמי כל חייו, נולד וגדל בשכונת בקעה ומתגורר עד היום בעיר. הוריו עלו מרבאט שבמרוקו. כנער למד בבית הספר המקצועי ברנדייס במרכז העיר, ובגיל 16 החל לעבוד בבית דפוס. "עבדתי בסידור-יד של אותיות דפוס, אותיות שעשויות מעופרת וצריך לסדר אותן ידנית אחת ליד השנייה, כדי ליצר את הטקסט להדפסה. יש אותיות, סימני הפיסוק, הסמלים, והרווחים של הטקסט. אתה מחבר אות לאות וכשאתה רואה את התוצאה, אין גדול מזה, אתה נהנה. יש משפט: 'מעשה ידיו להתפאר'".

גליון אותיות לפני מכונת החיתוך, "קצב ההדפסה של 7,000 גיליונות בשעה" (צילום: אלבום פרטי)

אחרי שסיים תיכון, התגייס לתותחנים, וכשהשתחרר חיפש עבודה. "לא רציתי לעבוד אצל אדם פרטי. אמא שלי אמרה לי למצוא מקום שיש בו פנסיה. היא הייתה אישה חכמה מאוד". הוא עבד פחות משנה אצל המדפיס הממשלתי, ואז פרצה מלחמת ששת הימים. הוא גוייס למילואים, היה אחראי על תומ"ת (תותח מתנייע), נפצע קשה ואושפז תקופה ממושכת בבית החולים רמב"ם.

"אחרי שהחלמתי מהפציעה חזרתי למדפיס הממשלתי", הוא מספר. במשך השנים הציעו לו כל מיני עבודות במשרדים ממשלתיים, להיות קצין ביטחון, אחראי טכני על מרכזי שירות, אבל הוא סרב. "תמיד אהבתי את הדפוס. אני אוהב את הדפוס. דפס נשאר דפס".

70 יום, 5 מיליון שקלים

בתקופת מערכת הבחירות כולל תפקידו של בן עזרי מעקב הזמנות, בדיקת חומרים, בדיקת גרפיקה – עימוד, הגהה, אישור חומרים. "כל עבודה, כל הצעת מחיר, כל חוזה, כל שינוי, צריכה לעבור אישור של המחלקה המשפטית".

אורזים את הפתקים לערכת הקלפי, "לכל מפלגה, גדולה או קטנה, מדפיסים אותו מספר פתקים" (צילום: אלבום פרטי)

ואת כל זה הוא עושה בפחות משלושה חודשים, בסך הכל 70 יום, ותקציב שמגיע לקרוב ל-5 מיליון שקלים ("רק על דפוס וקרטונאז'"). הבחירות בתקופת הקורונה, הגדילו את היקף העבודה ב-30%: יותר קלפיות, יותר מוקדים, מחלקות קורונה בבית חולים, מבודדים בבית, קלפיות "הצבע וסע".

בתי הדפוס הקבלניים עובדים כל יום מ-07:00 בבוקר עד 22:00 בערב, במשך 12 ימים רצופים. "למערכת הבחירות הזאת", הוא אומר, "יש לי להדפיס למעלה מ-500 מיליון פתקי הצבעה. בעברית ובערבית".

"אני בודק ומאשר כל הדפסה"

פתקי ההצבעה, שגודלם 7 על 10 ס"מ, מודפסים על נייר לבן 70 גר'. צבע ההדפסה שחור, ותחת אות הרשימה מופיע הכינוי שלה. לכל מפלגה – גדולה או קטנה – מדפיסים אותו מספר פתקים, ואלה יוצאים ממכונות הדפוס כגליונות גדולים, 100 אותיות על כל גיליון.

קצב ההדפסה: 7,000 גיליונות בשעה. כל 500 גיליונות מודפסים נכנסים למגירה נפרדת, כדי שיהיה קל לספור אותם. לפני חיתוך הגיליונות לפתקי הצבעה, לוקחים אותם לביקורת ידנית, עם סרגל, מתחת לזכוכית מגדלת.

מה בודקים?

"אני בודק ומאשר את ההדפסה – את רמת הצבע ורמת הדיוק, ואת סימני החיתוך, כדי שהמכונה לא תחתוך לנו את האותיות. זה מאוד מאוד חשוב".

אחרי הבדיקה עוברים הגיליונות למכונות החיתוך, ואז לאריזה ושקילה. "אנחנו דוגמים כל משטח של פתקים אחרי השקילה האוטומטית, ושוקלים שוב".

העבודה כרוכה בלחץ רב. מרגע שנקבע מועד הבחירות שעון החול מתקתק, ואי אפשר שלא לעמוד בזמנים. "תמיד יש תוצרי דפוס שמגיעים בדקה ה-99, ואם אתה לא עושה הערכה נכונה אז נוצרת בעיה. ברוך השם, אף פעם לא הייתה לי בעיה עם זה, אבל זה תמיד על הקשקש. כולם עובדים בשעות לא שעות. יש לי המון נסיעות, אני נפגש עם הרבה אנשים, אבל אני אוהב אנשים. צריך לזה הרבה סבלנות ולב חזק. לפני שלוש שנים עברתי ניתוח לב פתוח".

אתה לא מתעייף?
"אף אחד לא מת מעשייה. ההפך, אנשים מתים מחוסר עשייה".​