יערון עינב-פוזננסקי (44) מהרצליה, מדריך סנפלינג בארץ ובחו"ל | מתגעגע לאוויר הפתוח, למטיילים ולאפשרות לצאת מהבית בלי פחד | חושב שלעשות סנפלינג זה כמו להיות חלק מהנוף | שמח שהמטייל הישראלי מגלה מחדש את הארץ | מפחד לתכנן טיולים לפסח ושברגע האחרון יכריזו על סגר בחג.

"העבודה שלי, מן הסתם, הייתה מאוד תלויה בסגרים והיו השנה המון עליות וירידות. ברגע שיש סגרים לא היה כלום, אבל בין הסגרים, בכל פעם שנפתח, פתאום יש פרץ של אנשים שרוצים לטייל, הרבה יותר מפעם. אני רואה בשנה האחרונה שהמטייל הישראלי ממש מגלה מחדש את ישראל. הרבה יותר אנשים מטיילים ולהרבה יותר מקומות, גם כאלה שעד עכשיו היו פחות מטוילים. אם ברחוב יש איזושהי חשדנות בין האנשים, היא לא קיימת בטבע.

אני הבעלים של חברת 22KN העוסקת בהדרכת גלישת מצוקים, ואני עצמי מדריך ומוציא טיולים בארץ ובעולם. לפני הקורונה הייתי בממוצע פעם בחודשיים בחו"ל עם קבוצה. בשגרה, אני מוציא הרבה טיולים ליוון, לקפריסין, לסלובניה ועוד, וכמובן בארץ. למזלי הצלחתי להשחיל קבוצה ליוון באוקטובר, לפני שגם הם נכנסו לסגר.

קצת לפני הקורונה החלטתי שאני רוצה לפתח יותר את הטיולים בחו"ל, לקחתי קואוצ'ר ועשיתי גם תכנית עסקית, ואיך שסיימתי את כל הכניות – בום, הגיעה הקורונה. האדם מתכנן תכניות ואלוהים צוחק".

לפתוח חלון

"עכשיו חזרנו ובגדול. אתמול היו לי שלושה טיולים בים המלח ועוד טיול במרכז. הצפון יפיפה, גם המדבר פורח. יש קבוצה שאני מלווה כבר שלוש שנים. בשגרה אני יוצא איתם פעם בחודש לטייל ולגלוש, כל כך התגעגעתי אליהם, אלה לקוחות שהם כבר חברים.

בתחום הזה העבודה היא גם תחביב, מאוד קשה לצאת לטייל בלי חשק, ובסגרים מצאתי את עצמי יושב בבית ולא עושה כלום. במיוחד היה קשה בסגר האחרון, כי היה גם מזג אוויר מעולה. היו לי חברים שכן יצאו, אבל אני מאוד השתדלתי להישמע להנחיות, אני מהאלה שרצו להתחסן ברגע שהיה ניתן, ובאיזשהו מקום אני מאוד מאוד חושש שאני מסתכן בלטייל עם אנשים. אבל חייבים להתפרנס, ואני גם כבר לא יכול להיות בבית.

לבן אדם כמוני, מאוד קשה לפתוח חלון, לראות את השמש ולא לצאת החוצה. היה לי מוזר מאוד לשבת בבית. מהרגע שנפתח הסגר לא הייתי שנייה בבית, והרכב שלי עשה כמות אדירה של קילומטרים. תופר את הארץ מצד לצד. איך התגעגעתי לצאת מהבית בלי פחד, בלי להיות לחוץ ולחשוב על תירוץ לשוטר במחסום".

להיות חלק מהנוף

"בסנפלינג אתה מתמודד ומתגבר עם מכשולי גובה באמצעות חבלים. יש מגוון שיטות, ורוב האנשים לוקחים מדריך שעושה הכל: בונה עמדת גלישה, עמדת אבטחה, ומסבירים למטייל מה הוא צריך לעשות ומאבטח עם חבל נוסף. למטייל לכאורה, לא נשאר הרבה: להשען אחורה, לזרוק חבל ולקפוץ.

אני אוהב ללמד את המטייל איך הוא יכול לעשות את הכל בעצמו. אני מלמד את הטכניקות, איך לעשות את הדברים בצורה בטוחה. למתקדמים אני גם מלמד איך לבנות עגינות מתוחכמות, ואיך לגלוש בכל מיני סגנונות. זה מדהים לטייל, אבל כשאתה עושה סנפלינג אתה רואה דברים בדרך מאוד שונה, במובן מסוים אתה הופך להיות חלק מהנוף.

יערון עינב-פוזננסקי (צילום: תמיר כבירי)​

כשאתה יורד עם חבל אתה משתמש באמצעי טכני כדי לעבור מכשולים, אתה צריך להיות חכם, לבנות עמדה נכונה. הקטע הזה שאתה תלוי באוויר, ואתה גם שולט בזה. זו תחושה מדהימה. בהתחלה, כשאתה מפחד מהגובה, אתה לא מבין למה זה כיף. אבל כשאתה מתגבר על הפחד זה כל כך מרגש, ואתה כל כך גאה בזה שהצלחת לרדת 30 או 80 מטר בעצמך, בעזרת הגוף והמוח שלך.

אני מאוד אוהב את ההתעסקות הטכנית, למצוא את הדרך הכי טובה והכי נכונה לעבור את המכשול. אני אוהב את האתגר שבבניית העמדות והעגינות, למצוא לאן להתחבר ואיך, להתגבר על התוואי הקשה לא סתם להתחבר לעמדה שרשות הטבע והגנים כבר הכינו.

בחורף יש הרבה מסלולי סנפלינג נפלאים ויפיפיים באזור ים המלח, שטובים מאוד ויפים מאוד לעונה הזו. בקיץ יש מסלולים יפיפיים בצפון ובמיוחד במצוקי הגולן, למשל בנחל חמדל ובנחל סער. עכשיו, בסוף החורף, אפשר לעשות שם סנפלינג בתוך מים, שזה משוגע. אבל זה לרמות הגבוהות יותר, צריך להכיר את המסלול מאוד טוב כדי לעשות את זה, עושים את זה עם חליפת צלילה ובימים מאוד ספציפיים. באירופה אני עושה הרבה מאוד מסלולים רטובים כאלה, זו פעילות מאוד מוכרת שם".

פותחים בחשש

"הסגרים עשו משהו לאנשים, הם רוצים לטייל. אני עושה הדרכה של טיולים במערות מדי פעם. יש בישראל אלפי מערות, הרוב לא ידועות ונשמרות ממש בסוד. בדרך כלל זה תחום קצת אזוטרי, אני מצליח לגרד אליו 4-5 מטיבי לכת במקרה הטוב. בשבוע הבא נפתח אצלנו קורס של גלישה במערות, והיום הייתי צריך להגיד לאנשים שכבר אין מקום. זה מדהים, בגלל שאנשים היו תקועים בבית הם רעבים לטבע.

אני קצת חושש מאוד ממה יהיה בפסח. בדרך כלל זו עונה מאוד חזקה בתחום, גם כי אנשים בחופש ויש מזג אוויר מעולה. אני בטוח שיהיה ביקוש רב. אבל, הממשלה מחליטה הכל ברגע האחרון. בפורים קיבלו החלטה על סגר ממש לילה לפני החג, ואני הייתי צריך לבטל פעילויות מהיום למחר ולהחזיר לאנשים כסף.

אני מבין שיש מגפה וצריך להילחם בה, אבל אני חושב שהייתי יכול להתמודד עם המצב טוב יותר, אם היו נותנים קצת התראה מראש. אני עכשיו שם את הלב שלי על תכניות חדשות, אני נכנס להתרגשות, ואני ממש מפחד לעשות את זה לקראת פסח מהחשש שאני אתכנן ואעבוד על דברים ופתאום ערב לפני יכריזו על סגר. כבר לא נעים לי לבקש מאנשים שישלמו לי מראש, כי אני לא יודע אם זה באמת יקרה".