שיעור הנשים בקרב דורשי העבודה במהלך השנה החולפת היה גבוה יותר משיעורם של גברים. כך עולה מניתוח עומק של שירות התעסוקה לרגל יום האישה הבינלאומי שיחול מחר (שני). עם זאת, שיעורי חזרתן לעבודה גבוהים יותר.

הניתוח, על פי מחקר של ד"ר גל זהר, מנהל יחידת המחקר והמדיניות של שירות התעסוקה, בוחן את ההשפעות התעסוקתיות של משבר הקורונה על נשים לעומת גברים.

הפגיעה הישירה: יותר דורשות עבודה מדורשי עבודה

נתוני הלמ"ס מראים כי מאז פרוץ משבר הקורונה (מרץ עד דצמבר 2020), האחוז הממוצע של הנשים הבלתי מועסקות והמועסקות שנעדרו זמנית מעבודתן בכל השבוע בגלל סיבות שקשורות לנגיף קורונה היה 17.1% מכוח העבודה, לעומת 14.8% מקרב הגברים.

שיעור הנשים והגברים הנמצאים בחל"ת לאורך שנת 2020 ותחילת 2021 (נתונים: שירות התעסוקה)

עם הכניסה לסגרים, עלה שיעורן של נשים בקרב דורשי העבודה, ועם היציאה מהסגרים ובין הסגרים, הלך הפער והצטמצם, אם כי לא נסגר. במהלך השנה החולפת שיעורן של נשים בקרב דורשי העבודה נע בין 52.5% ל-58.5%, כאשר באפריל הגיע מספר הנשים דורשות העבודה לשיא, ועמד על 621,081 לעומת 500,246 גברים.

מספר ושיעור הנשים הרשומות בשירות התעסוקה, 2019-2020 (נתונים: שירות התעסוקה)

לדברי זהר, משבר הקורונה שיקף את החלוקה המגדרית של שוק העבודה. "שיעור הנשים בקרב משלחי היד הפגיעים יותר במהלך סגרים כמו תחומי החינוך, ההוראה, ההדרכה, המכירות והשירותים, שהושפעו מתנועת האקורדיון של הפתיחה והסגירה שאפיינה את המשק הישראלי בשנת הקורונה, גבוה משמעותית מזה של גברים. לפיכך, במהלך סגרים, שיעור הנשים בקרב הנרשמים עם הכניסה לסגר עולה משמעותית על זה של הגברים".

מנגד, אומר זהר כי בדיוק בשל אותה סיבה, עם היציאה מהסגר קצב החזרה לעבודה של נשים גבוה מזה של גברים. "הענפים בהם הן עובדות חוזרים לפעילות וכתוצאה מכך נשים חוזרות מחל"ת לעבודה. ניתן להבחין כי בקרב המפוטרים שיעור הגברים גבוה יותר". אך עם זאת, "שיעורם של גברים העוסקים במשלחי יד העמידים יותר למול סגרים גבוה יותר, ולכן בכניסה לכל סגר שיעור הגברים נמוך יותר". לדבריו, לתנודתיות יציאתן וחזרתן של נשים בכניסה וביציאה מהסגר יש השפעה ארוכת טווח על אפשרויות הקידום של הקריירה שלהן, על החסכונות הפנסיוניים.

מערכת החינוך נסגרה והנשים שילמו את המחיר

מהמחקר עולה כי למרות שגם גברים נפגעו תעסוקתית ממשבר הקורונה, נשים נפגעו ממנו גם באופן ישיר וגם באופן עקיף. על פי נתוני שירות התעסוקה, שיעורן של אימהות לילדים מתחת לגיל 18 הרשומות בשירות התעסוקה גבוה ב-20% משיעורם של אבות לילדים בגיל זה.

המשמעות היא שכאשר מערכת החינוך נסגרת ולילדים אין מסגרות, מי שבדרך כלל נאלצות להשגיח על הילדים הן האימהות. "הדבר מבטא החלטה כלכלית", מסביר זהר, "בן הזוג שמשתכר בשכר גבוה יותר הוא זה שימשיך לעבוד, בעוד בן הזוג שמשתכר בשכר נמוך יותר ושיעור התחלופה בין שכרו לבין הקצבה המשולמת לו גבוה יותר יממש זכאותו לדמי אבטלה, ולרוב נשים משתכרות פחות מגברים".

נשים יהודיות חילוניות נפגעו בצורה המשמעותית ביותר

על פי הנתונים שפרסם שירות התעסוקה, 66.3% מהנשים שנרשמו בשירות התעסוקה בינואר 2021 הן נשים יהודיות שאינן חרדיות. 18.2% הן ערביות, ו-8.9% הן חרדיות. לעומת זאת, בקרב הגברים שנרשמו, 60.7% הם גברים יהודים שאינם חרדים, 28.1% הם ערבים ורק 6.2% הם חרדים.

שיעור קבוצות אוכלוסייה מרכזיות מכלל דורשי העבודה לשנת 2020 (נתונים: שירות התעסוקה)

לדברי זהר, הנתונים מצביעים על ההשפעה של מאפייני התעסוקה שקדמו למשבר הקורונה על נשים בשני מגזרי האוכלוסייה היהודית, החרדית והלא חרדית, אלא שבקרב נשים חרדיות, שיעור ההרשמה גבוה מגברים חרדים בגלל ששיעורן של נשים חרדיות בשוק העבודה גבוה משמעותית משיעורם של הגברים החרדים.

לעומת זאת, במגזר הערבי המגמות הפוכות. שם, שיעור הגברים בקרב דורשי העבודה היה גבוה משמעותית משיעור הנשים. זהר מסביר כי הדבר נובע מכך שבמגזר הערבי שיעור הנשים בשוק העבודה נמוך משמעותית משיעור הגברים.

שיעור גבוה יותר של מפוטרים בקרב גברים

על פי נתוני שירות התעסוקה ישנם 6.5 דורשי עבודה שאינם בחל"ת על כל משרה מוצעת במשק. אולם, בעוד אצל נשים שיעור גבוה יותר של יוצאות לחל"ת, אצל גברים ניכר שיעור גבוה יותר של מפוטרים לאורך כל חודשי המשבר. בחודשים דצמבר 2020 וינואר 2021, 27.6% מכלל הגברים שנרשמו כדורשי עבודה היו מפוטרים, לעומת 22.7% ו-20.7% מהנרשמות (בהתאמה).

עוד עולה מהנתונים כי גברים גם נמצאים בסיכון להיקלע לאבטלה ארוכת טווח לא רק בנסיבות של פיטורים, אלא גם בנסיבות של חל"ת. כך, למשל, בעוד בחודשים ינואר 2021, ודצמבר, נובמבר ואוקטובר 2020 שיעור הגברים הנמצאים בחל"ת עמד למעלה מחצי שנה על מעל לחצי (55.8%, 55%, 53.2% ו-50.3%, בהתאמה), בקרב נשים השיעורים המקבילים עמדו על 38.6% בינואר 2021, 46.3% בדצמבר 2020, 51.4% בנובמבר 2020 ו-42.2% באוקטובר 2020.

גם במקרה הזה, מסביר זהר, ניתן לראות כיצד נשים תלויות יותר מגברים בתנודתיות של שוק העבודה במהלך שנת הקורונה. "חשוב להדגיש כי כלל לא בטוח שהסיכוי של הנשים שנמצאות באבטלה ארוכת טווח להשתלב בחזרה בעבודה גבוה יותר, לאור מאפייני התעסוקה וההשתכרות שלהן וכישוריהן הדיגיטליים".

ולמרות הכל, נשים משכילות יותר

על פי נתוני הלמ"ס שיעור הזכאות לתעודת בגרות בקרב בנות עמד על 71.1% בשנת 2019 לעומת רק 60.2% מהבנים; 53.1% מהנשים שסיימו את לימודי התיכון בשנת תשע"א המשיכו ללימודי תואר ראשון בתוך שמונה שנים, לעומת 34.6% מהגברים, כאשר בשנת תש"ף נשים היוו 59.1% מהסטודנטים.

"הקורונה חשפה את הפערים"

רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה: "הקורונה חשפה את פערי אי השוויון המגדרי המאפיינים את שוק העבודה הישראלי עוד טרום המשבר. הנתונים העולים מהדו"ח מציפים את המשמעויות של פערי השכר בין גברים לנשים ואת ההבדלים במשלחי היד. עלינו לחתור לצמצום הפערים המגדריים בשוק העבודה, בין היתר באמצעות הקניית כישורים ומיומנויות רלבנטיים לשוק העבודה המשתנה שיאפשרו לנשים להשתלב בתחומים מתגמלים יותר. כעת, משהמשק נפתח וחוזר לשגרה בכוונתנו להתמקד גם בסיוע ממוקד לנשים כמו גם לאוכלוסיות אחרות".