דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
יום האישה הבינלאומי

פערי השכר בין גברים לנשים בשירות המדינה נמוכים מאשר בכלל המשק

עם זאת, בקופות החולים עומדים הפערים על 44% | הסיבות העיקריות לפערים, לפי משרד האוצר: הבדלים בתפקידים, בדרגות ובהיקף המשרה של גברים ונשים

אחות ומורה. בקופות החולים עומדים פערי השכר בין גברים לנשים על 44%. בעוד רק 15% מהעובדים במערכת החינוך הם גברים, 30% מהמנהלים במערכת הם גברים (צילומים: מרים אלסטר/הדס פרוש/פלאש 90)
אחות ומורה. בקופות החולים עומדים פערי השכר בין גברים לנשים על 44%. בעוד רק 15% מהעובדים במערכת החינוך הם גברים, 30% מהמנהלים במערכת הם גברים (צילומים: מרים אלסטר/הדס פרוש/פלאש 90)
דבר
צרו קשר עם המערכת:

פערי השכר בין גברים לנשים בשירות המדינה נמוכים מהפערים בכלל המשק העומדים על 32% לטובת הגברים. עם זאת, בקופות החולים, הנחשבות גם הן חלק מהמגזר הציבורי, עומדים פערי השכר על 44%.

במערכת החינוך נמצאו הפערים הנמוכים ביותר בכל שירות המדינה, והם עומדים על 6% לטובת הגברים, המהווים רק 15% מכוח העבודה במערכת. כך עולה מסקירה שפרסם היום (ראשון) אגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר לרגל יום האישה החל מחר (שני). הנתונים בסקירה הם מהשנים 2019-2018.

על פי הסקירה, פערי השכר הצטמצמו בעשור האחרון. היחס בין שכר עובדת לשכר של עובד במשרדי הממשלה עלה מ-76% בשנת 2010, ל-84% ב-2019. במערכת החינוך עלה היחס מ-89% ב-2010 ל-94% ב-2019.

הסיבות המרכזיות לפערים בשכר, על פי משרד האוצר, הן הבדלים בתפקידים, בדרגות ובהיקף המשרה של גברים ונשים. כותבי הסקירה מדגישים שהסכמי השכר עצמם אינם מבחינים בין גברים לנשים.

הגורמים לפערי השכר בשירות המדינה

מן הסקירה עולה שהבדלי השכר מצטמצמים כאשר מפלחים את החישוב לפי דרגת העובד, תפקידו והשעות הנוספות שעבד. כך, נשים מיוצגות ביתר במקצועות בעלי שכר נמוך, ובחסר במקצועות בהם השכר גבוה, מלבד בתחום הייעוץ המשפטי המאפשר שכר גבוהה מהממוצע ומתאפיין ברוב נשי.

קלדניות השופטים ששכרן נמוך הן באופן מובהק נשים (96%) וכן 86% מהעובדות הסוציאליות הן נשים. לעומת זאת, 85% ממנכ"לי המשרדים הם גברים, וכן 49% מהעובדים הבכירים ו-27% מעובדי המחקר, שגם להם משכורות הגבוהות מהממוצע.

כמו כן, ישנו תת ייצוג של נשים בדרגות ובתפקידים הבכירים במשרדים השונים. במשרדי הממשלה נשים אוחזות ב-44% בלבד תפקידי הניהול הבכיר, אך ב-61% מהמשרות המוגדרות "דרג מקצועי" שהשכר עבורן נמוך יותר. 78% מהנשים במשרדי הממשלה מועסקות בדרגות ההתחלתיות ובדרגים המקצועיים, לעומת 66% מהגברים. זאת, כאשר במשרדי הממשלה מועסקות פי 2 נשים מאשר גברים.

מלבד כמה חריגים (משרד הפנים, המשרד לשוויון חברתי וזרוע העבודה במשרד הרווחה), שיעור הבכירות מסך הבכירים במשרד נמוך מאשר שיעור הנשים מסך העובדים בכל אחד ממשרדי הממשלה.

פערים מערכתיים

מערכת החינוך היא אחד המעסיקים הגדולים במשק, והיא כוללת מעל 135,000 עובדות ועובדים, המועסקים ישירות על ידי משרד החינוך. בעוד רק 15% מעובדי ההוראה הם גברים, יותר מ-30% מהמנהלים במערכת הם גברים.

בגופי הביטחון, בהם נוגה העסקה בחוזה גלובאלי, מושפע השכר פחות מהבדלים בשעות עבודה. עם זאת, בגופים אלו נהוגה תוספת סיכון, והעובדה שגברים מועסקים יותר בתפקידים בהם הסיכון גבוה היא הסיבה לפערי השכר. בשירות בתי הסוהר, בו ישנה אחידות יחסית של רמת הסיכון, נמצאו פערי שכר של 4% בלבד בין גברים לנשים. בצה"ל לעומת זאת עומד הפער על 27%.

במערכת הבריאות, נמצא שהייצוג העודף של גברים בתפקידי ניהול גורם ל-23% מפער השכר המגדרי.

בתחום שעות העבודה, נמצא שגברים נוטים לעבוד כ-15 שעות חודשיות יותר מאשר נשים, בממוצע. עם זאת, רק כרבע מההבדלים בין שכר גברים לשכר נשים, בקרב רוב עובדי משרדי הממשלה, מיוחסים לפערים בשעות העבודה.

עוד עולה כי נשים מבצעות פחות שעות עבודה נוספות, דבר המתבטא בשכר. אחת הסיבות המובאות לפער זה הוא "התפיסה לפיה הטיפול בתא המשפחתי עדיין מוטל בראש ובראשונה על נשים". הכותבים מציינים גם כי ברוב שירות המדינה ישנו קושי במדידת תפוקות של העבדים, ועל כן לא ניתן לבחון הבדלי תפוקה לפי מגדר.

כיצד לצמצם את הפערים

בתחום הכלים לצמצום הפערים, מציעים כותבי הסקירה לבצע תוספות עתידיות לשכר בדרך של תוספות שקליות ולא תוספות באחוזים. כך, התוספות הופכות משמעותיות יותר לעובדים בדרגות שכר נמוכות, המתאפיינות ברוב נשי. תוספת שקלית של 620 שקלים מהווה תוספת של 8.8% למשכורתה של עובדת בדרגת שכר של 7,000 שקלים בחודש, אך תוספת של 2.9% בלבד לעובד בדרגת שכר של 21,000 שקלים.

צעדים נוספים לצמצום פערי השכר המגדריים, המוצעים בסקירה, כוללים יום חופשה נוסף להורים באוגוסט, מתן אפשרות לעבודת שעות נוספות מהבית להורים וקידום זכויות אבהות, שיקלו על אבות לשאת בחלק גדול יותר של הדאגה למשק הבית ולגידול הילדים.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!