פערים בתחומי הבריאות הפיזית והנפשית, תעסוקה וביטחון אישי נמצאו בדו"ח של מרכז המידע של הכנסת לרגל יום האישה הבינלאומי על ההשפעות הייחודיות של מגפת הקורונה על נשים. האתגרים עמם מתמודדת מדינת ישראל בתחומים אלו דומים, לפי מחברי הדו"ח, לאתגרים שניתן לזהות במדינות אחרות בעולם.

נשים ונגיף הקורונה

עד פברואר 2021, היוו נשים 50% מחולי הקורונה המאומתים ו-42% מהנפטרים מהמחלה. התפלגות הנפטרים על פי גיל מגלה כי בגילי 80 ומעלה, שם חלקן של הנשים באוכלוסייה גדול יותר, היוו נשים 64% מכלל הנפטרים. מקרב המתחסנים כנגד נגיף הקורונה, 51% הן נשים, שיעור דומה לחלקן באוכלוסייה.

בריאות נפשית

לאורך חודשי המגפה דיווחו נשים על שיעור גבוה יותר של תחושות בדידות, לחץ וחרדה, וכן על חשש גבוה יותר להידבק בנגיף. בחודשים אפריל עד נובמבר 2020 עד 69% מהנשים דיווחו על חשש להידבק בנגיף, לעומת עד 61% מהגברים; עד 50% מהנשים דיווחו על תחושות לחץ וחרדה, לעומת עד 34% מהגברים, ועד 26% מהנשים דיווחו על תחושת בדידות, לעומת עד 21% מהגברים.

על פי נתונים שנאספו מקופות החולים מכבי, מאוחדת ולאומית, מתוך 5,329 פונים לקבלת תמיכה נפשית טלפונית 68% היו נשים. על פי נתוני קופת חולים כללית, 60% מהפניות של מטופלים חדשים למרפאות בריאות הנפש במהלך 2020-2019 היו של נשים. בחודשים ספטמבר עד דצמבר 2020 חלה עלייה של 13% בפניות חדשות של נשים למרפאות בריאות הנפש, לעומת עלייה של 5% בלבד בקרב גברים, בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2019.

רפואה מונעת

אחת ההשפעות העקיפות של מגפת הקורונה היא הירידה בשימוש ברפואה מונעת. על פי נתוני קופות החולים מאוחדת ומכבי, בתקופת הקורונה, ובמיוחד בתקופת הסגר הראשון, חלה ירידה בביצוע בדיקות סקר לאיתור מוקדם של מחלות.

נתונים של קופת חולים לאומית, שהוצגו בסקירה, מראים ב-2020-2019 ירידה במרבית בדיקות הסקר לגברים ולנשים. מספר מבוטחות לאומית שעברו בדיקות ממוגרפיה ירד מ-33,420 ב-2018 ל-29,920 ב-2020. מספר המבוטחות שביצעו בדיקת פאפ ירד מ-29,436 בשנת 2019 ל-26,560 ב-2020.

תעסוקה ועבודה מהבית

כפי שפורסם בעבר, הדו"ח מציג פערים בהשפעת מגפת הקורונה על דפוסי התעסוקה של נשים וגברים. אחד ההיבטים המוצגים הוא העובדה ש-79% מהמועסקים בתחום שירותי הבריאות, הרווח והסיעוד הן נשים, מה שמציב נשים בסיכון מוגבר להידבקות בקורונה.

גם תחומי עיסוק אחרים המאופיינים באינטראקציות מרובות עם הציבור מתאפיינים ברוב נשי. נשים מהוות 62% מהעובדות בתחום המכירות והשירותים ו-75% מהעובדות בחינוך.

תעסוקת הנשים במהלך מגפת הקורונה היתה תנודתית יותר מזו של גברים. 25% מהנשים איבדו את מקום עבודתן בגל הראשון של הקורונה, לעומת 20% מהגברים בלבד, אך 17% מהנשים חזרו לעבוד לאחר הגל הראשון, לעומת 12% בלבד מקרב הגברים. באפריל עד ספטמבר 2020 שיעור המובטלים בין גברים ונשים היה זהה ועמד על 6%.

בכל ענפי המשק פוטרו נשים בשיעור גבוהה יותר מאשר גברים, כך שהפערים בתעסוקה לא נבעו משוני בענפי ההעסקה, אם כי ייתכן שנבעו מחלוקת תפקידים בין ענפים.

ההגבלות על המשק הביאו לעלייה בפגיעה בנשים מוגנות ולצמצום משרותיהן. נרשמה עלייה ניכרת במספר הבקשות לפיטורים, הוצאה לחל"ת או צמצום המשרה של נשים בהריון.

מהסקירה עולה כי רוב העובדים שעברו לעבודה מהבית הן נשים, אך הן עובדות מספר שעות נמוך יותר מהגברים בממוצע. כך, בחודש דצמבר 2020 48% מהמועסקים היו נשים, אך הן היוו 53% מקרב העובדים מהבית. באותו חודש נשים ביצעו בממוצע 24.4 שעות של עבודה מהבית, לעומת גברים שעבדו בממוצע 28.6 שעות מהבית.

עבודות הבית

לקט הנתונים של מרכז המחקר של הכנסת מביא בין היתר את הנתון שלפיו בשני שלישים מהמשפחות בישראל שבהן שני בני הזוג עובדים, האישה היא האחראית הבלעדית על מטלות הכביסה, וב-60% מהם היא האחראית הבלעדית על הכנת אוכל. ביותר ממחצית מהם הנשים אחראיות באופן בלעדי על מטלות הניקיון. הטיפול בילדים נעשה לרוב על ידי שני בני הזוג, אך בעוד 20% מהנשים בישראל אחראיות בלעדיות על הטיפול בילדים, בקרב הגברים עומד נתון זה על 1% בלבד.

נתונים אלה מתווספים לעובדה המובאת בסקירה, שתוספת שעות עבודות הבית במהלך הסגר הראשון של הקורונה לא התחלקה באופן שווה בין גברים לנשים. הסגר הוסיף בממוצע תשע שעות שבועיות של טיפול בילדים, כאשר חמש שעות נוספו לנשים וארבע לגברים, וכן הוסיף שעתיים של עבודות בית שנוספו בלעדית לנשים.

מענקים לעצמאים

מענקי הסיוע לעצמאים, שחולקו כחלק מחבילת הסיוע להתמודדות עם משבר הקורונה, הוענקו לנשים בשיעור דומה לחלקן בקרב העצמאים. כ-38% מהמענקים ניתנו לנשים עצמאיות. סכום המענקים שחולק לנשים נמוך מעט, ועומד על 31% מסכום המענקים הכולל, בהשפעת ההכנסות הקודמות של הנשים העצמאיות שהיו נמוכות מאלו של הגברים העצמאים.

ביטחון אישי

במהלך משבר הקורונה נרשם שיפור בתחושת הביטחון האישי של נשים במרחב הציבורי, לצד החמרה באלימות כלפי נשים במרחב הביתי.

שיעור המדווחות על הטרדה מינית ירד בין 2019 ל-2020 מ-2.3% ל-1.4%. הפנייה ל"חדרים אקוטיים" בבתי החולים ירדה ב-2020 ב-43% בהשוואה ל-2019. בהתאם, שיעור הנשים שחשות ביטחון ללכת לבד בחשיכה עלה בתקופת הקורונה מ-79% ל-88%.

מנגד, מספר הפניות אל משרד הרווחה בנושא אלימות בין בני זוג, שעיקרה אלימות כלפי נשים, עלה באופן משמעותי בתקופת הקורונה. במשרד מצביעים על עלייה של בין 25% ל-35% בפניות למרכזים למניעת אלימות במשפחה. מספר התיקים שנפתחו במשטרה על אלימות בין בני זוג עלה בתקופת הקורונה ב-13%, מ-12,059 ב-2019 ל-13,645 ב-2020.

הדו"ח מסתיים בקריאה לאימוץ המלצות גורמים בינלאומיים להחלת גישה "רגישת מגדר" בעיצוב מדיניות ההתמודדות עם משבר הקורונה, ואסטרטגיית היציאה ממנו.