רשות התחרות ממליצה להוריד את מחיר הלחם המפוקח בישראל, ובעקבותיה קוראים ח"כ משה ארבל (ש"ס) ושר הכלכלה עמיר פרץ לכנס את ועדת המחירים ולקבוע את הורדתו. מנגד, ב'לחמנו מאפייה מרחבית', שהבירור בעניינה הוא שהחל את הבדיקה, טוענים כי מדובר בבדיקה פופוליסטית ולא מדויקת. במאפייה מציעים להוריד את המחיר אך גם לקבע אותו כדי לשמור על יכול הקיום של המאפיות.

בישראל יש היום שלושה מוצרי לחם בפיקוח: חלה, לחם אחיד כהה שלם, ולחם אחיד כהה פרוס באריזה. הלחם הלבן עבר לפיקוח חלקי. מחיר כיכר לחם אחיד כהה פרוס, המוצר שבמחלוקת, עומד על מקסימום 5.37 שקלים לקמעונאי, ו-7.11 שקלים לצרכן. בתחום הלחם המפוקח שולטות שלוש קבוצות, המחזיקות יחד יותר מ-90% מהשוק: אנג'ל, ברמן ודוידוביץ. עם האחרונה נמצאת 'לחמנו מאפייה מרחבית' בקשר עסקי.

בדיקת רשות התחרות נפתחה לבקשת השר פרץ בעקבות מחאתה של 'לחמנו מאפייה מרחבית', שהפסידה מכרז גדול של אספקת לחם למשרד הביטחון למאפיית ברמן, והזהירה כי ההפסד מסכן את קיומה ויביא לפיטורי מאות עובדים בקריית שמונה. במאפייה טענו כי המחיר שהציעה מאפיית ברמן במכרז הוא מחיר היצף, שנועד לדחוק גופים קטנים יותר אל מחוץ לשוק.

עובדי 'לחמנו מאפייה מרחבית' בקריית שמונה מפגינים (צילום: ליאון דהן)

ב'לחמנו מאפייה מרחבית' הציעו אז להוריד את מחירי הלחם לצרכן ל-6.30 שקלים לכיכר (במקום 7.11 שקלים היום) ובמקביל, קביעת מחיר מינימום לקמעונאי של 4.5 שקלים לכיכר, וזאת על מנת למנוע אפשרות שהמאפיות הגדולות ימכרו במחירי הפסד כדי להציף את השוק. "זה כנראה גם המחיר ההגיוני שאליו יגיעו בוועדה המשותפת בעוד חודשים רבים, כש-120 עובדי המאפיה בקרית שמונה כבר יפוטרו לאחר סגירתה, הצדק כבר לא יעזור" אמר ל'דבר' גלעד אהרונסון, מנהל המאפייה.

ברשות התחרות שוללים לחלוטין את הרעיון של מחיר מינימום. ממדגם אקראי של מחירים שעשו ברשות ברשתות הגדולות עולה כי מחיר הלחם בפועל נמוך משמעותית ממחיר המקסימום המפוקח, ולעיתים אפילו ממחיר המינימום הקמעונאי המוצע, ולכן קביעת מינימום עלולה לייקר את הלחם.

ברשות התחרות ציינו כי מניתוח ההצעה של מאפיית ברמן למכרז של משרד הביטחון עולה כי גם המחיר של 3 שקלים לכיכר שהציעה ברמן "משקף רווח משמעותי ביחס לעלות הייצור". ברשות לא מסתפקים בדחיית הטענות של 'לחמנו מאפייה מרחבית', אלא מבקרים את ועדת הפיקוח על המחירים, וקובעים כי עלות ייצור הלחם נמוכה יותר מההערכות שלהם, וקוראים לכנסה מידית.

הממונה על רשות התחרות, עו"ד מיכל הלפרין (צילום: דוברות הכנסת יצחק הררי)

לטענת 'לחמנו מאפייה מרחבית' מדובר בטענות פופוליסטיות ולא רציניות, ורשות התחרות מטעה את השר ואת הציבור בטענה שאפשר להרוויח במחיר 3 שקלים לכיכר. "מדובר בעלות שולית (ללא הוצאות קבועות, ט.כ) במקרה הטוב. בעוד בדיקות של משרדי רו״ח מהגדולים בארץ שנעשו ע״י משרד הכלכלה הגיעו למחירי עלות ייצור של כ-5 ש"ח. כמובן שהם אינם מביאים בחשבון את ההוצאות הקבועות הכרוכות בהחזקת מפעל, היטלים, איכות סביבה, רישיונות, פנסיות לעובדים, ביטוחים, מחשוב, ארנונה ועוד הרבה הוצאות הנדרשות על פי חוקי המדינה על מנת להחזיק את המפעל כחוק".

לטענתם, היעדר מחיר מינימום פוגע גם במכולות ובחנויות הקטנות, שמתמודדות עם מחירי היצף של רשתות השיווק הגדולות. "רשתות השיווק כמו שופרסל ורמי לוי שקונות כיכר לחם ב-3 שקלים ומוכרות בכ-6 שקלים ואף יותר, גוזרות רווחים של כמעט 100%. הם נתפסים כמושיעי הציבור, ועל גב עובדי המאפייה קונים חברת תעופה. נראה כי רשות התחרות הולכת עם הטייקונים כמו רמי לוי, פוגעת בחלשים, ולבסוף אף פוגעת בתחרות."

ח"כ ארבל: "אולי מחירים נוספים מתומחרים ביוקר"

בשנים האחרונות נערכו מספר דיונים על מחיר הלחם בוועדת המחירים, המשותפת למשרד האוצר ולמשרד הכלכלה. בדיונים אלו לא התקבלה החלטה, מלבד קיום בדיקה מעמיקה יותר. כעת, על רקע המלצות רשות התחרות, קוראים השר פרץ וח"כ ארבל לפתוח את הנושא מחדש.

ח"כ משה ארבל. (צילום: נועם ריבקין פנטון/פלאש90)

השר עמיר פרץ: "אני דורש לקיים באופן מידי דיון של ועדת המחירים, יחד עם צוות רשות התחרות ולבחון את הסוגיה כולה. לאור ממצאי רשות התחרות העולים מן הדו"ח, נראה כי לוועדת המחירים לא יהיה מנוס מהורדת מחירי הלחם המפוקח בישראל. יש לי יסוד סביר להניח שעלויות ייצור הלחם המפוקח, נמוכות משמעותית מהמחיר שנקבע בוועדת הפיקוח על המחירים, ועליה יהיה להידרש לכך ולבחון האם הצרכנים שלמו במשך שנים, עבור לחם מפוקח, מחיר גבוה מאוד ממה שהיו אמורים לשלם".

ח"כ משה ארבל (ש"ס): "הבדיקה המקרית של רשות התחרות שנעשתה בעקבות סכסוך על תוצאות מכרז, מעלה חשש ממשי לכך שמוצרים נוספים בפיקוח מתומחרים ביוקר ומאיינים את תכלית הפיקוח עצמו". ארבל הפנה לשר פרץ שאילתה, בה דרש לדעת מה יהיו לוחות הזמנים לטיפול במחיר הלחם, והאם יהיו בדיקות דומות על שאר המוצרים בפיקוח.