לא צריך להתאמץ במיוחד כדי לשמוע בימים אלה מכל עבר – בקרב בני משפחה, מכרים, חברים –  קולות של מתלבטים. יום יום נשמעות השאלות: למי להצביע? החלטת למי להצביע? למי את מצביעה? בסבב הבחירות הרביעי בתוך שנתיים, רבים, כך נדמה, מתקשים להחליט איזה פתק יכניסו למעטפה ב-23 במרץ.

לדברי ד"ר אור ענבי, חוקר במרכז ויטרבי לדעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, זה לא רק נדמה. "אנחנו רואים בנתונים שלנו שלישראלים יותר קשה היום להצביע ממה שהיה להם בבחירות הקודמות".

למה?
"אחת הסיבות המרכזיות היא שיש יותר אופציות. אם בעבר היה לנו בימין רק את ימינה, היום יש את ימינה ואת הציונות הדתית; אם בבחירות הקודמות העבודה ומרצ היו יחד, היום הן בנפרד; אם במרכז היתה כחול לבן, עכשיו יש את כחול לבן, יש עתיד וגם, באיזשהו אופן, את תקווה חדשה, מפלגה שבכלל לא היתה קיימת בבחירות הקודמות".

ענבי, שמקיים באופן תדיר סקרים הבוחנים את עמדות הציבור ביחס למערכת הפוליטית ולשיטה הדמוקרטית, סבור שטעות לתפוס את מערכת הבחירות הקרובה כהמשך ישיר של שלוש מערכות הבחירות האחרונות. "קרו פה בשנה האחרונה כל כך הרבה שינויים דרמטיים", הוא אומר, "זה לא דומה למה שעשינו ודיברנו בעבר. יש הרבה משתנים שמאד השפיעו על המערכת הפוליטית".

ד"ר אור ענבי. "השאלה אם בנימין נתניהו יהיה ראש הממשלה היא חלק מהשיקולים, אבל לא השיקול המרכזי"

איך משפיע ריבוי האופציות?
"בבחירות הקודמות היה את שיח המפלגה הגדולה – כחול לבן או הליכוד. מבחינה אלקטורלית אין לזה השפעה, אנחנו הרי דמוקרטיה פרלמנטרית, אבל עדיין, פסיכולוגית זה השפיע על אנשים וגרם לאיזושהי תנועה אל כחול לבן מצד אחד ואל הליכוד מהצד השני. בבחירות הקודמות לא היה עיסוק באחוז החסימה, ובבחירות האלה נכנס גם השיקול הטקטי, אם נכון להצביע למפלגה שאולי לא תעבור את אחוז החסימה. אלה הרבה מאד שינויים במערכת הפוליטית. יש הרבה יותר התלבטויות".

"בסוף אנשים מצביעים לפי אידיאולוגיה"

הוויכוח הקולני "ביבי-לא ביבי" הוא גורם מהותי בשיקול של הבוחרים?
"בסקר האחרון שלנו, שהתפרסם השבוע, בדקנו האם השיח הזה הוא באמת דבר שמניע את הבוחרים. מצאנו שלא. השאלה אם בנימין נתניהו יהיה ראש הממשלה היא חלק מהשיקולים, אבל לא השיקול המרכזי. בסוף אנשים מצביעים לפי אידיאולוגיה ולפי דברים שלא קשורים רק לפרסונה. כמובן שהשאלה הזאת נמצאת ברקע ועדיין מפצלת את המערכת הפוליטית לשניים, אבל יש עוד דברים שמשפיעים עלינו כשאנחנו הולכים לבחור".

מה למשל?
"נתנו לאנשים שאלה פתוחה וביקשנו מהם לכתוב מה לדעתם גורם לאנשים להצביע למפלגה אחת ולא לאחרת. כ-29%, גם בקרב יהודים וגם בקרב ערבים, אמרו שהאידיאולוגיה והמצע של המפלגה הם אלו שמשפיעים. אמינות, יושרה וניקיון כפיים הגיעו למקום השני עם 14%. לעומת זאת, סוגיית 'כן נתניהו-לא נתניהו' הגיעה רק למקום השמיני. פחות מ-5% אמרו שזה הדבר המרכזי שיקבע למי הם יצביעו בבחירות הקרובות".

"סוגיית 'כן נתניהו-לא נתניהו' הגיעה רק למקום השמיני" (עיצוב: אידאה)

אמרת שלערכים משקל משמעותי בהחלטה למי להצביע, איך אתה מסביר את זה, שעל פי הסקר שלכם ל-32% לא מפריע שהליכוד חתם על הסכם עודפים עם הציונות הדתית של סמוטריץ' ובן גביר?
"לערכים יש השפעה וחשיבות, אבל אנשים מצביעים גם לפי מה שמשרת את האינטרס הפוליטי שלהם, מה גם שכלפי נתניהו יש מעט ביקורת של מצביעי ליכוד. כך שזה לא תמיד קשור לערכים. הם מוכנים לקבל את ההסכם הזה, אם הוא יקרב אותם לניצחון בבחירות".

בתקשורת ובמערכת הפוליטית אידיאולוגיה לא ממש משחקת תפקיד מרכזי.
"השיח הפוליטי והתקשורתי כרגע תורם לבלבול ולזה שיש הרבה מתלבטים. כשלמישהו שבדרך כלל מצביע למפלגת העבודה יש התלבטות אם להצביע לגדעון סער, זה מדגיש את זה שהשיח של הפוליטיקאים לוקח יותר לכיוון של נתניהו הפרסונה. השיח על ערכים הוא פרי בשל לנהל עליו קמפיין וזה דבר שמאד היטשטש במערכת הבחירות".

בסקר שלנו פחות מ-5% אמרו שסוגיית 'כן נתניהו, לא נתניהו' היא הדבר המרכזי שיקבע למי הם יצביעו בבחירות הקרובות"

מישהו אוכל את הפרי הבשל הזה?
"נפתלי בנט, למשל, לא מטשטש את העמדות שלו בסוגיות חברתיות ועוסק בנושאים חברתיים וכלכליים. אחת הסיבות להצלחה שלו זו האמירה 'לא קורונה, לא חשוב'. כרגע הקורונה זה מה שמעסיק אנשים, כרגע מפריע לנו המצב הכלכלי, ועל זה הוא מדבר ואת זה הוא מדגיש. הוא מנסה להתרחק מהשיח של 'כן נתניהו-לא נתניהו'. ימינה יותר מהכפילה את כוחה, אם אני לא טועה. אולי אם בשבועיים שנותרו כל צד יחזק מסרים אידיאולוגיים, זה יוריד את שיעור המתלבטים".

הפגיעה הכלכלית משפיעה באופן שולי

ומה עם הנושאים הכלכליים?
"הנושאים הכלכליים-חברתיים תמיד משמעותיים בכל הסקרים שאנחנו עורכים. לפחות בהצהרה של העונים, זה הדבר שמשפיע על ההחלטה למי הם יצביעו. ערכנו סקר נרחב בנושא, שבו נתנו רשימת אפשרויות והנושאים הכלכליים הגיעו למקום הראשון (29%) ומיד לאחריהם הנושאים החברתיים (27%). כל השאר, כמו הנושא הביטחוני, איכות הסביבה ועוד נמצאים הרחק מאחור".

אולי אם בשבועיים שנותרו כל צד יחזק מסרים אידיאולוגיים, זה יוריד את שיעור המתלבטים"

ממחקר נוסף שפרסם המכון ב-15 בפברואר השנה, עולה כי מרבית האזרחים נותנים לממשלה ציון נכשל על ניהול משבר הקורונה, אך עם זאת מידת הפגיעה הכלכלית משפיעה באופן שולי בלבד על העדפותיהם האלקטורליות. "העדפות אלה נקבעות בראש ובראשונה על פי תחושת השתייכות ראשונית לאחד המחנות הפוליטיים", כתבה בדברי הפתיחה לסקר, פרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז ויטרבי. "הקיבעון הזה היה נכון בעבר והוא נכון גם היום, חרף המשבר הכלכלי החמור שישראל חווה בשנה האחרונה. לטוב או לרע אפוא, ההחלטה להצביע עבור מפלגה זו או אחרת אינה נגזרת ישירה של ניתוח 'קר' של המציאות. כך אנשים רבים המבקרים את מדיניות הממשלה בחריפות ואף נפגעו מתוצאותיה, מעידים על עצמם כי ישובו להצביע עבור מפלגה השייכת לגוש שאליו הם חשים תחושת שייכות חרף אחריותו למצב הקשה".

מדד האופטימיות

לדברי ענבי, אחד הגורמים המשפיעים ביותר על שיעור ההצבעה הוא רמת האופטימיות של הציבור. "שאלנו מה הסיכוי שבבחירות האלה תהיה הכרעה ברורה מי יהיה ראש הממשלה. רוב הציבור (60%) פסימי וחושב שנלך לבחירות. אבל, וזה אבל חשוב, יש בוחרים של מפלגה אחת שאומרים בביטחון רב שתושג הכרעה ושלא נלך לבחירות בפעם החמישית תוך שנתיים. את רוצה לנחש מי זאת המפלגה הזאת?"

מי?
"הליכוד. הרוב הגדול של מצביעי המפלגה מאמינים שנתניהו יצליח להרכיב קואליציה. למה זה חשוב ומעניין? כי אם אני כמצביע חש שמי שאני תומך בו יכול להיות ראש ממשלה, זה מגביר את הסיכוי שאצא מהבית ואלך להצביע. אופטימיות וסיכוי לשינוי אלה דברים שמגבירים את הסיכוי שאלך לקלפי.

"מצד שני, כשמרגישים ש'מה זה משנה אם אצביע או לא אצביע, גם ככה שום דבר לא משתנה', זה דבר שמדכא הצבעה ועלול להוריד את אחוזי ההצבעה באותן קבוצות שמרגישות כך. לכן הבחירות יוכרעו על אחוזי ההצבעה. זה מה שיקבע. כרגע, לפחות בצד הימני של המפה הפוליטית יש תחושה של מומנטום".

מדד האכזבה

ערביי ישראל הם, לדברי ענבי, דוגמה לציבור שהאכזבה שלו מהמערכת הפוליטית עשויה להשפיע לרעה על אחוזי ההצבעה בו: "הציבור הערבי חווה טלטלה בשנה האחרונה גם בתוך החברה הערבית וגם מול ההנהגה. הוא נותן ציון מאד נמוך להנהגה על הטיפול במשבר הקורונה, החל מהיחס והשיח כלפי החברה הערבית, שציירו אותה כעושי החתונות שלא שומרים על ההנחיות, דרך האלימות בחברה הערבית ואי הטיפול של המדינה בה.

"וכמובן שיש ביקורת ישירה על הרשימה המשותפת שזכתה להישג בבחירות הקודמות. היתה תחושה של תקווה, ועכשיו, אותה הנהגה שעשתה מה שלא עשתה בעבר והמליצה על בני גנץ, נאמר לה שלא רוצים אותה בממשלה. הציבור אומר על זה 'אז למה לנו לשחק במשחק הפוליטי? בסוף אין לנו יכולת להשפיע עליו'".

למרות היחס החיובי שמפגין נתניהו בתקופה האחרונה כלפי הערבים והקריאה שיצביעו לליכוד, סקרי המכון מצביעים על ירידה גדולה במוטיבציה להצביע. "ככל שנראה ירידה באחוזי ההצבעה, כמובן שהייצוג של החברה הערבית יהיה יותר נמוך. זה שינוי מאד גדול שנראה בכנסת הקרובה וכמובן שתהיה לזה השפעה על כל המצב הפוליטי".

יותר משליש מהציבור היהודי תומכים בהקמת ממשלה עם המפלגות הערביות (עיצוב: אידאה)

מצד שני, בקרב האוכלוסייה היהודית, היחס החיובי של נתניהו להקמת ממשלה עם המפלגות הערביות השפיע על עמדות הציבור בנושא. בסקר שנערך מיד לאחר הבחירות בספטמבר 2019, פחות מחמישית מהציבור היהודי תמכו באפשרות כזו. כיום יותר משליש תומכים בה, כאשר עיקר השינוי בעמדות בסוגיה זו הוא בקרב הימין והמרכז.

אתה מזהה מגמה של אכזבה שתמנע הצבעה גם במרכז-שמאל שמתקשה למצוא בית פוליטי יציב ומרגיש נבגד על ידי גנץ?
"לא. לגמרי לא. אנחנו לא רואים כוונה לא להצביע. אנחנו רואים התלבטות. בדקתי ספציפית על מצביעי כחול לבן האם בעקבות התחושות שתיארת הם ילכו להצביע בשיעורים נמוכים. אנחנו רואים התלבטות אבל לא מחאת 'אני לא הולך להצביע'".

רוב הציבור מתנגד ל'מנהיג חזק' ומעדיף את השיטה הדמוקרטית. אנשים לא רוצים שיצמצמו את הדמוקרטיה לטובת מלחמה במגפה"

איך אתה מסביר את זה?
"כי אני חושב שהם עדיין רוצים להיות חלק מהמשחק. עדיין יש את המחשבה שאם לא אצביע אחזק את הצד השני שלו אני מתנגד. חשוב להדגיש – אי הצבעה מחזקת את הצד השני. יכול להיות שבימים האחרונים לפני הבחירות נראה שחלק מהמתלבטים יחליטו לא להצביע בכלל, אבל את זה נדע ממש כמה ימים לפני".

"אנחנו עדיין מעדיפים דמוקרטיה"

בפעם הקודמת ששוחחנו, לפני שנה, אמרת על הממצאים שעסקו באמון הציבור בדמוקרטיה שהם "מצמררים ומחרידים". מה מצב הדמוקרטיה עכשיו?
"חששנו שבגלל המשבר תהיה התרחקות של הציבור מהערכים הדמוקרטיים. אבל עדיין, רוב הציבור מתנגד ל'מנהיג חזק' ומעדיף את השיטה הדמוקרטית. אנשים לא רוצים שיצמצמו את הדמוקרטיה לטובת מלחמה במגפה. דווקא מהתחום הזה אפשר להיות אופטימיים, אנחנו עדיין מעדיפים דמוקרטיה על כל דבר אחר. למרות חוסר היציבות, הציבור לא מוותר על הדמוקרטיה. אם בבחירות הרביעיות נראה אחוזי הצבעה גבוהים, אם אנשים עדיין יבואו וירצו לשחק במשחק הזה, זה יעמוד לזכות הציבור הישראלי".