דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ט"ז באייר תשפ"ב 17.05.22
22°תל אביב
  • 20°ירושלים
  • 22°תל אביב
  • 20°חיפה
  • 21°אשדוד
  • 20°באר שבע
  • 25°אילת
  • 22°טבריה
  • 16°צפת
  • 22°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חקלאות

״אם סמוטריץ׳ יעבור את אחוז החסימה, הוא יישב בוועדת כספים. הוא ישפיע. לכן נפגשנו איתו״

אבו וילן, מזכ״ל התאחדות החקלאים וממנהיגי מרצ לשעבר, מחפש תמיכה בכל המפלגות | ״בא האוצר ומציע לנו מחיר אחיד לכל דונם חקלאי. מה אתם מטומטמים?״

מזכ"ל התאחדות החקלאים אבו וילן. "הם רוצים לפרק את התכנון בלול, ואת זה הם לא יקבלו" (צילום: משה שי/פלאש90)
עמר כהן
עמר כהן
כתב כלכלה
צרו קשר עם המערכת:

״אין יותר משניים שלושה מנדטים שמתעניינים בחקלאות״, אומר אבשלום אבו וילן, מזכ״ל התאחדות החקלאים ל׳דבר׳, ״למרות תמיכה של 80% מהאוכלוסייה בייצור מקומי, הנושא הזה לא מתורגם לכוח פוליטי ותקציבים״.

אבו וילן כיהן 10 שנים כחבר כנסת מטעם מרצ, בין 2009-1999. היום הוא מסתכל על המערכת הפוליטית מבחוץ כשיחד עם עמיתיו בהנהגת התנועה הקיבוצית הוא מקיים בתקופה האחרונה סבב פגישות עם ראשי המפלגות, מניצן הורביץ ועד סמוטריץ׳, בניסיון להשיג תמיכה באינטרס החקלאי.

עזבת את מרצ?
״
אני תומך במרצ גם כותב ומופיע פומבית, ומדבר בעדה. בשמאל עושים חישובים מסובכים, אם אנשים יצביעו לפי מה שהם מאמינים בו, מצבנו יהיה טוב יותר.

מה דעתך על אמירתו של שר החקלאות מכחול לבן בדבר הגבלת הילודה?
״אמירה אומללה ומיותרת, בטח שבועיים לפני בחירות. זה נושא מאוד רגיש. הירידה בילודה בכל העולם היא פונקציה של רמת השכלה. לבוא ולהגיד שעמדת הממשלה, עם חקיקה או בלעדיה, היא להגביל ילודה? בסופו של יום מדינת ישראל צריכה להקל על מצבן של משפחות ברוכות ילדים. צריך לטפל בחינוך ובהשכלה״.

יו״ר מרצ, ניצן הורביץ מצביע לכנסת ה-17. ״אני עדיין תומך במרצ, אנשים צריכים להצביע לפי מה שמאמינים, לא לעשות חישובים״ (צילום: ללא קרדיט)

לאחרונה נפגש אבו וילן עם יו״ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ׳. ״הוא וכל משפחתו מגיעים מהמושבים, הוא מחובר לחקלאות. אנחנו נפגשים עם כולם על הנושאים החקלאים. בלי קשר לעמדות הפוליטיות״.

האם מפלגה שבה רץ איתמר בן גביר לגיטימית לשיח לדעתך?
״התשובה היא לא. אבל לא אני מחליט. ברגע שסמוטריץ׳ רץ, ואם הוא יעבור את אחוז החסימה, הוא יישב בוועדת כספים. והוא ישפיע. לכן גם נפגשנו איתו. למרחב הכפרי שמהווה 10% מהאוכלוסייה בישראל יש אולי שני נציגים אמיתיים בכנסת. לכן אנחנו מדברים עם כל המערכת. ברמה האישית, כח"כ לשעבר, לא הייתי נפגש עם בן גביר״.

מה היה בפגישה עם סמוטריץ׳?
״הוא אמר לנו שם דבר, שלדעתי אין לו סיכוי, הוא הציע לאחד במשרד החקלאות את הנושאים שהחקלאות תלויה בהם: מים, קרקע ועובדים זרים. פעם זה היה ככה שמנהל מקרקעי ישראל היה כפוף למשרד החקלאות ורשות המים, והרישיונות לעובדים הזרים. לאורך השנים הוציאו את הכול״.

אז למה ההצעה הזו לא ישימה לדעתך?
״כי שני שליש מהמים השפירים הולכים לצריכה הביתית, אז למה שמשרד החקלאות יחזיק את רשות המים? לגבי הקרקעות, הבעיה הגדולה ביותר היא קרקע לבנייה ולכן זה בסדר שרשות מקרקעי ישראל עברה ממשרד החקלאות. אותו הדבר העובדים הזרים שרובם בכלל עובדים בסיעוד״.

״המוכשרים רוצים הייטק, צריך לפתח הייטק חקלאי״

מה החקלאים מצפים מהממשלה לעשות?
״בוא נתחיל רגע הפוך, למה החקלאות צריכה להיות חשובה למדינה כי אני חושב שיש דיסוננס מאוד גדול בין היכולות החקלאיות שלנו לבין החשיבות שהשלטון מיחס לחקלאות. בעבר היו מוכרים מערכות נשק ואחר כך היי טק אז היום כולם מדברים על טכנולוגיות חקלאיות. יש משבר מזון עולמי. הקורונה הוכיחה שביטחון מזון זה חיים.

איתמר בן גביר. ״לא הייתי נפגש איתו״ (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

״כשמחירי הגרעינים בעולם קפצו בתחילת הקורונה, אגב הם עכשיו שוב עולים, הרבה מדינות הגיבו לזה. בדובאי, החליטו לרדת ל-60% בייבוא מזון – הם הבינו שאתה לא יכול להיות תלוי רק בייבוא. אצלנו מייצרים כמעט את כל המזון הטרי. לא מייצרים כמעט גרעיני חיטה, לא אורז ולא סוכר. אבל את הירקות והפירות, החלב והביצים, מייצרים באופן כמעט מוחלט בישראל.

״אוהבים להתגאות בחקלאות הישראלית ובמחקר שיש פה אבל בשביל לקיים את זה צריך לדאוג שתהיה חקלאות. באירופה עברו כולם לתמיכה ישירה בחקלאים״.

אתה חושב שנכון לעבור לתמיכה ישירה בחקלאים?
״התמיכה הישירה היא מאוד מסובכת דורשת בוכהלטריה, רישומים ובדיקות. בא האוצר והציע לנו מחיר אחיד לכל דונם חקלאי. מה אתם מטומטמים? דונם אבוקדו או תמרים מרוויח יפה, תתמכו בענפים שחשובים למשק הישראלי, ומרוויחים פחות. בגידולי שדה בעגבניות ומלפפונים. ענפים שייבוא יכול להרוג אותם לא בענפים האקזוטים.

״חוץ מזה תשקיעו במחקר ופיתוח. מכון וולקני זה העניין. אגף ההשקעות במשרד החקלאות מיובש כבר שנים. מרכז ההשקעות שלו ריק. אם לא נותנים לך תקציבים לפיתוח, לא תוכל לשמור על היתרון שלך, העולם מתקדם״.

חקלאות בגליל. ״יש מספיק דוגמאות לאנשים שרכשו משקים לא בשמונה מיליון שקלים״ (צילום: קובי גדעון פלאש 90)

אבו וילן מאמין שאם המדינה תתמוך בטכנולוגיות חקלאיות הצעירים יחזרו לעבוד בענף. ״ב-15 השנים האחרונות, הקיבוצים והמושבים מפוצצים בבנים שחוזרים. התקווה שמתוכם כמה יחזרו לעבוד בחקלאות. זה קורה לאט. אנשים מוכשרים רוצים היי טק. גם בחקלאות הם רוצים היי טק חקלאי״.

אולי הבעיה בכך שהמשקים סגורים בפני צעירים שלא גדלו במושב או בקיבוץ? בחור שגדל בעיר וחולם להיות חקלאי יצטרך לשים 8-5 מיליון שקלים כדי לקנות משק.
״אני יכול להראות מספיק דוגמאות לאנשים שרכשו משקים לא בשמונה מיליון שקלים. יש סיפורים יפים. מי שרוצה באמת יכול להגיע למשק ולא בסכומים שבשמיים. המדינה מוכנה להעמיד משק בסכומים לא גבוהים ולא עומדים בתור״.

״איפה נולדו הפרוטקשנים? במקומות עם האבטלה״

נושא נוסף שמעסיק את אבו וילן ואת כלל החקלאים הוא הפשיעה החקלאית. גניבות של תוצרת חקלאית, גניבות של ציוד חקלאי הצתות ודרישות פרוטקשן וכופר. ״איפה נולדים כל הפרוטקשנים האלה? במקומות שסובלים מאבטלה גבוהה. אם מדברים על טיפול בבעיה הזו בטווח הארוך, המדינה צריכה להשקיע במקומות האלו בתעסוקה, ואז יפחת הלחץ הכלכלי שדוחף אנשים לפשיעה״.

היחידה הכפרית של מג״ב נותנת מענה?
״היחידות של מג״ב עשו עבודה לא רעה. אבל לאט לאט העסק ירד, והתחילו להשקיע פחות. כשהמשטרה משקיעה במלחמה בפרוטקשן היא מביאה תוצאות. אבל אז יש מתיחות ביטחונית, או הפגנות ולוקחים אותם לירושלים״.

אתה תומך בארגון השומר החדש?
״הם עושים עבודה בסיוע לחקלאים, אבל אני מזהה שם גם תופעות של שנאת האחר ויחס לערביי ישראל. אני מצפה מהם לדעת לטפל בפשע מצד אחד או לסייע לחקלאים, ולא להיות לאומניים ולא לתת לשנאה לבוא לידי ביטוי. יש שם אמביציות פוליטיות מאוד ימניות״.

התנועה הקיבוצית מוצאת את עצמה נסמכת על ארגוני ימין?
״הם ניסו להשתלט על תנועת הנוער של בני המושבים. אני הבעתי את דעתי לא רק בדיבורים ואני חושב שתנועת המושבים עושה שגיאה גדולה בעניין הזה כשהיא נתנה לשומר החדש להשתלט על תנועת הנוער הנוער שלה״.

״התנועה קיבוצית נכוותה די קשה בתחום העסקי בעבר הלא רחוק. תנובה הופרטה, המשקים לא רצו אותה״ (קרדיט: טל כרמון)

בעיה נוספת שמעסיקה את אבו וילן היא היעדרו של שוק סיטונאי מתפקד באזור המרכז. ב-2006 נסגר השוק בפינת הרחובות קרליבך והחשמונאים, שהיה בבעלות תנובה ועיריית תל אביב. השטח נמכר והיום עומדים עליו מגדלי גינדי. בשנים האחרונות פועל מתחם שוק מאולתר בצריפין. לטענת אבו וילן היעדרו של שוק סיטונאי מעבירה את הכיח מהחקלאים והירקנים אל רשתות השיווק שמנהלות את המסחר.

״בצרפת ליד פריס יש שוק סיטונאי ענק. הוא מרכז 25% מהתוצרת החקלאית בכל המדינה. הוא מוכר אותה לפריז. השוק הסיטונאי מניע את התחרות לרשתות. בארץ הרשתות קונות ישירות מהחקלאים, מכתיבות את המחיר לחקלאי ומעלות את המחיר לצרכן. גם השנה בקורונה. הרווח של הרשת הוא 2-2.5% אבל בפירות וירקות 12%, זה מכרה הזהב שלהם".

הטענות האלה כבר נשמעות כמה שנים. למה אתם מחכים למדינה?
״התנועה קיבוצית נכוותה די קשה בתחום העסקי בעבר הלא רחוק. תנובה הופרטה, המשקים לא רצו אותה. השתלטו על זה הסינים. המשביר המרכזי הופרט. לחזור אחורה כיום? יכול להיות שזה יקרה. הארגונים האזוריים עוד לא התפרקו ויש להם יכולת ביצועית. אבל הבון טון המרכזי בקיבוצים, תגיד להם נעשה פרויקט משותף תשקיעו כסף אנשים בורחים מזה.

״במקרה של שוק סיטונאי, צריך 300 דונם עם השקעה על בסיס עסקי. יש יזמים שיוכלו להרוויח. המדינה צריכה לדחוף ולהוציא את זה לסקטור העסקי. אני לא רואה את המושבים והקיבוצים נכנסים לדבר כזה בשנים הקרובות״.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!