בנק ישראל הזרים כסף לבנקים בתגובה למשבר הקורונה, אלא שהאשראי לעסקים ולמשפחות לא גדל בשיעור משמעותי. אז מה קרה לכסף? חלק גדול חזר לבנק ישראל בצורת זינוק בפיקדונות הבנקים הגדולים (גידול של 62% בפועלים ו-100% בלאומי) בחשבון שלהם בבנק המרכזי, כך עולה מהדו"חות הכספיים של בנק הפועלים ובנק לאומי ל-2020. נתון זה מעלה שאלות על יעילות מדיניות הזרקת המזומנים בהזרמת אשראי למשק.
הכסף זרם וההפקדות זינקו
מאז תחילת המשבר מפעיל בנק ישראל מגוון כלים כדי להקל על תנאי האשראי במשק ולדחוף את הבנקים להלוות יותר למשקי בית ובעיקר לעסקים קטנים: בתחילת המשבר הוא הוריד את הריבית לרמה של 0.1%, מה שמוזיל את האשראי לבנקים. במקביל החל לקנות אגרות חוב ממשלתיות בהיקף של 54.8 מיליארד שקלים עד כה, צעד שמהווה למעשה יצירת כסף והזרמתו לשוק, ובעיקר לבנקים המחזיקים ברבות מאגרות החוב. החל מסוף חודש אוקטובר, בנק ישראל אפילו מציע למערכת הבנקאית הלוואות בריבית שלילית – כלומר לשלם לבנקים בתמורה לכך שייקחו את הכסף וישתמשו בו – כל עוד מדובר בהלוואות לעסקים קטנים.
צעדים אלה הגדילו את הנזילות במשק, אבל מדוחות הבנקים עולה כי הגידול באשראי שנתנו הבנקים היה נמוך יחסית.
לפי הדוחות, האשראי לציבור גדל בשנת 2020 בבנק לאומי ב-4.5%, ובבנק הפועלים ב-3%. הגידול באשראי למגזר העסקי בבנק הפועלים עמד על 1%, והאשראי ללקוחות פרטיים דווקא ירד ב-10.2% בבנק הפועלים וב-7.5% בבנק לאומי. האשראי לעסקים קטנים, שאליו הופנו המאמצים של בנק ישראל, זכה לגידול של 1.1% בלבד ושל 0.1% בבנק לאומי. איפה שבנק הפועלים הרחיב באופן ניכר את האשראי הוא דווקא המשכנתאות, שגדלו ב-10.5%. בסך הכול, מדובר בגידול של 8.9 מיליארד שקלים באשראי לציבור.
אז לאן הלך הכסף? רמז לזה אפשר לראות בחשבונות של הבנקים עצמם בבנק ישראל, שזינק בשנה החולפת: בנק הפועלים הגדיל את הפקדת הנזילות בבנק ישראל ב-62.5% בשנה האחרונה, ובנק לאומי פי שתיים, בכ-100%. בשני הבנקים מדובר בהפקדות של עשרות מיליארדי שקלים.
בבנקים מצביעים על הגידול בהפקדות
בבנקים מסבירים את הזינוק בעודפי הנזילות דווקא בזה שבחסות הקורונה חל זינוק אדיר בהפקדות הציבור בבנקים, בעקבות משבר הקורונה. בבנק הפועלים, למשל, חל גידול של 20.3% בהפקדות הציבור, כשההפקדות של הלקוחות הפרטיים צמחו ב-15.7%. לדבריהם, העובדה שהכנסתם של משקי הבית בעלות ההכנסה הגבוהה יותר לא נפגעה, במקביל לכך שחלק גדול מהיכולת להוציא כסף נסגר בשנה האחרונה, הביא לזינוק בהפקדות בעו"ש של הציבור. התוצאה, לדבריהם היא זינוק בעודפי הנזילות בידי הבנקים, שמופקדים בבנק ישראל.
הסבר נוסף להצטברות העודפים קשור לקיפאון שכפה משבר הקורונה על השקעות במשק. כל זמן שהמשק נמצא תחת הגבלות הקורונה, מעט מאד עסקים מתרחבים, צרכי המימון של משקי בית רבים יורד, והביקוש לאשראי פוחת.
כך או אחרת, אחרי שנה של קורונה המערכת הבנקאית מוצפת בנזילות שבבנקים לא רוצים או לא יכולים להוציא לשוק האשראי. זו אחת המגבלות הגדולות של צעדי ההרחבה המוניטרית של בנק ישראל- בניגוד לצעדים תקציביים, ההקלות של בנק ישראל יכולות רק לייצר את התנאים הנוחים בשביל הבנקים להלוות, אבל הם לא יכולים לוודא שהכסף יצא בסופו של דבר.
