המוסדות האקדמיים אינם ממהרים ליישם חזרה מלאה ללימודים, למרות החלטת הממשלה שמאפשרת חזרה ללימודים פיזיים בשבוע שעבר. בארבעה מוסדות עמם שוחח 'דבר' מתכוונים להחזיר את הלימודים הפיזיים במתכונת מלאה רק אחרי חופשת הפסח.

התקנות החדשות קובעות שההרצאות בקמפוסים יתאפשרו לסטודנטים עם תו ירוק בלבד – שהתחסנו או החלימו. התפוסה המרבית בכל כיתה לא תוכל לעלות על על 75% מהתפוסה המקסימלית בכיתה, ולכל היותר יורשו להיכנס עד 300 סטודנטים בכיתה או אולם. בין כל שני סטודנטים צריך להיות מרווח של כיסא אחד.

אם בשנה האחרונה התמודדו הסטודנטים והמרצים עם אתגרי הלמידה בזום, כעת מעוררת החזרה המוגבלת דילמות ואתגרים חדשים: מהוראה פיזית בכיתה כשחלק מהתלמידים לומדים מרחוק, דרך ויסות הכניסה לאולמות ההרצאות, ועד סטודנטים שעזבו את מקום מגוריהם בקרבת האוניברסיטה עקב הלמידה מרחוק, ועכשיו נדרשים לחזור.

האוניברסיטה העברית: "חלק מהכיתה תמיד יהיה מחוץ לכיתה"

"יש התלהבות גדולה לחזור אצל הסטודנטים והסגל", מספר ל'דבר' פרופ' ברק מדינה, רקטור האוניברסיטה העברית. באוניברסיטה החליטו לקיים מערכת לימודים מוגבלת עד פסח במתכונת של למידה מרחוק, עם נוכחות מועטה בקמפוס עצמו. "כרגע עיקר הסטודנטים לא נמצאים", אומר מדינה. אך לצד ההתלהבות, חזרת סגל ההוראה לא חפה מקשיים: "יש מרצים שעדיין חוששים לבריאותם, גם אם הם מחוסנים, ולהם אנחנו מאפשרים ללמד מרחוק."

פרופ' ברק מדינה (צילום: באדיבות האוניברסיטה העברית)

מדינה מצביע על קושי נוסף, שמלווה גם את המוסדות האחרים, ומגולם במושג החדש שנכנס לאקדמיה של תקופת היציאה מהקורונה: 'כיתה היברידית' שבה המרצה מלמד מול הסטודנטים ומול המצלמות שמעבירות את ההרצאה לסטודנטים שנמצאים בבית. "לחלק מהמרצים קשה להתמקם בתוך כיתה כזו. זה אתגר שעוד לא התנסינו בו", אומר מדינה. כמענה לבעיה, באוניברסיטה יצרו מערך הכשרות שהמרצים מתנסים בו בעמידה מול כיתה מצולמת שיש בה גם תלמידים.

מדינה מציין שבחלק מאולמות האוניברסיטה, כניסה של 300 סטודנטים מאפשרת ניצול של מחצית מהאולם. "חלק מהכיתה תמיד יהיה מחוץ לכיתה", הוא אומר, "אני מקווה שעד אחרי פסח תהיה הקלה". לדבריו, האוניברסיטה תשאל מראש את כלל הסטודנטים בקורס מי מתכוון להגיע ובקורסים שיהיה בהם עודף ביקוש  – ייעשה שיבוץ  אקראי "כל פעם יגיע חלק אחר של הכיתה". מנגד הוא מציין שבכיתות קטנות, אם רוב הסטודנטים ילמדו מרחוק, יישקל שיעור בזום בלבד.

סוגיה נוספת היא סטודנטים שלא התחסנו, ועל פי התקנות, אינם יכולים להשתתף בשיעורים. "אנחנו נצטרך לאפשר לסטודנטים לא מחוסנים להמשיך ללמוד", אומר מדינה, "לכן יהיו קורסים שגם אם יש בהם סטודנט לא מחוסן אחד, כל הכיתה תצטרך ללמוד מרחוק כי אין מספיק כיתות עם מצלמות.

באוניברסיטה פיתחו מודל לבדיקת קורונה מהירה, שתיתן תוצאות תוך עשר דקות בבדיקה לא פולשנית כדי לאפשר גם לסטודנטים לא מחוסנים להמשיך להגיע לשיעורים, אך לדברי מדינה, משרד הבריאות לא אישר אותה. "משרד הבריאות נימק את ההחלטה בזה שיש הרבה עומס על הבדיקות, למרות שהבהרנו שהבדיקות יקרו אצלנו במערך בדיקות פרטי".

אוניברסיטת בן גוריון: אפליקציה לוויסות סטודנטים בהרצאות

קמפוס אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע עבר בשבועות האחרונים התאמה לנוכחות של סטודנטים. כלל בתי הקפה, מרחבי הלימוד ושאר המרחבים הייעודיים לסטודנטים יפעלו באוויר הפתוח. "עשינו הכל כדי למנוע התקהלות בתוך המבנים", אומר פרופ' גל דבוטון, המשנה לרקטור האוניברסיטה, "נפעיל גם פקחים שישמרו על סביבה בטוחה של שמירת מרחק ומסיכות".

פרופ' גל דבוטון (צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב)

על פי המתווה שנבנה בימים אלו בהנהלת האוניברסיטה, לקמפוס יוכלו להיכנס רק סטודנטים וחברי סגל מחוסנים. הלא מחוסנים יוכלו  להכנס לקמפוס רק במידה ויש להם מעבדה שהם חייבים להגיע אליה כחלק מהלימודים שלהם, ויתבקשו להציג בדיקות קורונה שלילית מ-48 השעות שלפני הכניסה ולעזוב כשיסיימו את לימודיהם.

בנוסף לכך, קבוצת סטודנטים מהאוניברסיטה פיתחה מערכת רישום דיגיטלית שהתווספה לאפליקציה של האוניברסיטה, כדי לאפשר לסטודנטים להירשם להרצאות מראש ולמנוע עומס באולמות. "סטודנטים יידעו מראש אם הם יכולים להיכנס", אומר דבוטון, "ככה נמנע התקהלות או מצב של שומר שסופר את כולם ויוצר תחושה לא נעימה. זה יאפשר לסטודנטים לנהל את הזמן שלהם באופן טוב יותר."

דבוטון מציין שאחת ההזדמנויות שהפתיחה אחרי פסח מאפשרת לסטודנטים, היא זמן נוסף להתלבט אם הם היו רוצים לחזור לבאר שבע, אם יצאו ממנה בגלל משבר הקורונה. "חלקם יחשבו על לשכור דירה לחודשים הקרובים ואפיל לשנה הבאה, חלקם ירצו לשוב למעונות. אנחנו נעודד ונסייע לכל סטודנט שרוצה לחזור. יש ערך משמעותי של לעבוד בקמפוס, עם סטודנטים אחרים".

"יש לנו מרצים שהתגלו כעילוי דרך הזום, טוב להם עם זה והסטודנטים אוהבים אותם. אבל יש מרצים שמשתוקקים כבר לחזור לקמפוס, ואני חושב שהרוב רוצים לחזור לקמפוס פתוח, גם אם זה אומר ללמד וללמוד בכיתות היברידיות".

האקדמית עמק יזרעאל: "צריך לתת לסטודנטים זמן להתארגן"

"מאוד התגעגענו להיפגש", אומרת אתי שפי, ראש מנהל סטודנטים באקדמית עמק יזרעאל; בין הסגרים הצליחו במכללה להביא מספר סטודנטים ללמידה, כולל בחינות; בימים אלו הסגל מקווה לייצר מתווה שיאפשר כמה שיותר מפגש של פנים אל פנים, המכללה מתכוונת ליישם את הפיילוט של למידה היברידית, שנבנה כבר בקיץ, כדי לאפשר את החזרה לשגרה. "שדרגנו טכנולוגית מספר כיתות שאיתם נערך ללמידה היברידית".

כחלק מהחזרה לשגרה, המכללה יצרה מערך סדנאות להכשרה המעשית בפקולטה לסיעוד ובפקולטה לתקשורת, מרכז הסימולציה חזר לפעול וקבוצות קטנות החלו להפגש במרכז הפסיכו-ביולוגי כדי לאפשר לסטודנטים להמשיך להתנסות. "כל מערך שמצריך ציוד ותשתית הצלחנו כבר להחזיר", אומרת שפי, "סיעוד הוא חוג שדורש הרבה יותר למידה מעשית והתנסות בשטח, אבל באופן כללי אנחנו נותנים דגש לקורסי החובה וסטודנטים בשנה א', שכל חוויית הסטודנט בהם מאוד השתנתה".

"סטודנטים התרגלו לזום, אבל לרבים עדין לא קל", אומרת שפי. לאורך השנה מערך הסיוע של המכללה נתן הרבה מאוד תמיכה לסטודנטים שהיו צריכים אותה, ובימים אלו נערך סקר לסטודנטים כדי להבין את ההיערכות שלהם למצב החדש. "צריך לזכור שיש סטודנטים שעזבו מקומות עבודה או פוטרו מהם. חלקם עזבו את המעונות או את האזור כי הלמידה הפכה להיות מרחוק, וצריך לתת להם מספיק זמן להתארגן לכך".

מכללת לוינסקי לחינוך: קורס סימולציה להוראה בזום

ד"ר יעל קמחי, רקטורית מכללת לוינסקי לחינוך, אומרת שהיא מתגעגעת לדפיקות הסטודנטים על דלת משרדה. "גם אם יתלונננו, העיקר שזה יהיה פעם אל פנים", היא אומרת, ומדגישה את החוסר העצום במפגש בין אישי בשנה האחרונה.

דר יעל קמחי, רקטור מכללת לוינסקי לחינוך (צילום: דוברות מכללת לוינסקי לחינוך)

אך למרות הרצון העז לחזור, קמחי מעריכה לחיוב את הבחירה של רוב המוסדות לאפשר תקופת התארגנות ארוכה לסטודנטים. "חייבים לקחת בחשבון שיש סטודנטים שבגלל המצב הכלכלי נאלצו לעבור מהמרכז וחזרו לצפון ולדרום, דווקא במקרים הללו אני חושבת שמאוד חשוב שנמשיך את הלמידה ההיברידית כדי לקחת אותם בחשבון, גם אם הם ירצו לחזור. הכיתות שלנו מרושתות במצלמות, והשיעורים יוקלטו".

לדבריה, סטודנטים רבים במכללה המשיכו להגיע לאורך התקופה להכשרה מעשית בגנים ובבתי הספר, וכיום ההכשרות מתאימות את עצמן למצב החדש. "לא צריך להסתכל על התקופה הזו רק כהפסד", היא אומרת, "תמיד דיברנו על ללמד תלמידים מרחוק בהקשר של מצב בטחוני, אבל לא יישמנו את זה עד היום באופן רציני. גילינו הרבה דברים שאפשר ללמוד מהם – כלים טכנולוגיים פדגוגיים חדשניים שנוספו להכשרה, החל מלשכנע תלמידים לצאת ממסכים שחורים, או לפתח שיעורים בצורה שונה".

במכללה בנו קורס סימולציות מיוחד ללימוד בזום, כדי להכשיר את עובדי ההוראה לעתיד לאתגרים ולבעיות שבלמידה מרחוק "אותגרנו פדגוגית וטכנולוגית, אנחנו עדיין במשבר של הקורונה, אבל אנחנו נטמיע דברים רבים גם בהמשך".