ישראל יוצאת מגל תחלואת הקורונה השלישי והקטלני ביותר, ככל הנראה בזכות החיסונים. אך בניגוד לאווירה הציבורית של 'סוף הקורונה' וחזרה לחיים שהיו לפני כן, הנגיף אינו עומד להיעלם בזמן הקרוב, גם אם הסיכונים ממנו פחתו. ישראל של אחרי החיסונים ופתיחת המשק זקוקה למדיניות לבלימת הנגיף שהולמת את המציאות החדשה.

מצב התחלואה הנוכחי מעודד. שיעורי המאומתים, המאושפזים, החולים במצב קשה והנפטרים נמצאים במגמת ירידה בשבועות האחרונים, וכך גם אחוזי הבדיקות החיוביות. במקביל, מעל 85% מהאוכלוסייה מעל גיל 16 הם מחוסנים או מחלימים.

שיעורי החיסון הגבוהים בישראל מאפשרים הצטברות מידע על יעילות החיסון בפועל, ב'עולם האמיתי'. חברת פייזר ומשרד הבריאות הודיעו בשבוע שעבר כי מנתונים שנאספו בין 17 בינואר ל-6 במרץ עולה כי החיסון הפחית את הסיכון לחלות בקורונה ב-97% לעומת אנשים לא מחוסנים, החל משבועיים אחרי המנה השנייה. עוד עולה מהנתונים כי אנשים מחוסנים נמצאו מאומתים א-סימפטומטיים בשיעור נמוך ב-94% מאשר אנשים שלא התחסנו. עם זאת, אנשים מחוסנים נוטים להיבדק פחות, והמחקר לא נועד למדוד את שיעורי ההדבקה הא-סימפטומטית.

נתון מעודד נוסף לגבי יעילות החיסונים במניעת הדבקה א-סימפטומטית עלה ממחקר שערכו אלה פטר ופרופ' יניב ארליך, באמצעות ניתוח נתוני בדיקות קורונה של חברת מיי הריטג'. החוקרים מצאו עומס נגיפי מופחת בקרב מחוסנים שנמצאו חיוביים לנגיף, לעומת אנשים לא מחוסנים, מה שמעיד על סיכוי מופחת של מחוסנים להדביק אחרים.

עם זאת, סיכוי מופחת, אפילו בהרבה, אינו אפס סיכוי. בשבוע האחרון דווח על התפרצות קורונה בבית אבות שבו כל הדיירים היו מחוסנים. בנוסף דווח על תושב קריית חיים, מרצ'ל יצחק, שנדבק מעל שבועיים לאחר המנה השנייה – ונפטר. בין אם מדובר בווריאנט הדרום אפריקאי שעמיד יותר לחיסון, או במיעוט המקרים בהם יעילותו נמוכה, האירועים האלו הם תזכורת לכך שהחיסון אינו מספק הגנה מלאה.

לכך יש להוסיף את העובדה שחלק גדול מהאוכלוסייה – ילדים מתחת לגיל 16 – אינם מחוסנים כלל. למרות מיעוט המקרים של מחלה קשה בקרב ילדים ונוער, אין מידע על ההשלכות ארוכות הטווח של הידבקות במחלה.

נדרשת מדיניות חדשה

בקבינט המומחים של מגן ישראל, המייעץ לפרויקטור הקורונה פרופ' נחמן אש, קבעו בדיון שנערך בשבוע שעבר כי "יש צורך לסייע לציבור לעבור מתודעה של 'מי שיתחסן יוכל לעשות הכל' להתנהלות זהירה גם לאחר החיסון". לפי המומחים, פתיחת אירועים המוניים, אפילו במתווה התו הירוק בו מתאפשרת השתתפות רק למחוסנים, מחלימים ובעלי בדיקה שלילית, עלולה לגרום להתפרצויות אם המשתתפים לא יקפידו על עטיית מסכה ושמירת ריחוק בזמן האירוע. המומחים מעריכים כי אירוע גדול יהווה סיכון נמוך וסביר רק אם המשתתפים יקפידו על ההנחיות.

מומחי הקבינט, בראשות פרופ' רן בליצר, מדגישים את הצורך בשמירה על היקף גבוה של בדיקות קורונה ככלי לשליטה בתחלואה. בהינתן מגבלה של ביצוע הבדיקות, העדיפות העליונה צריכה להיות אנשים שחווים תסמינים, אנשים שהיו במגע עם חולה מאומת או שאותרו בחקירות אפידמיולוגיות, בהתאם למצב כיום, ומעבר לכך הם ממליצים לעודד היבדקות בקרב הציבור הרחב, בעדיפות עליונה לאזורים אדומים. המומחים גם הדגישו את הצורך בהרחבת פרויקט מגן חינוך בו נערכות בדיקות שגרתיות בבתי הספר לתלמידים ולמורים.

מרכיב נוסף, שהמומחים המליצו עליו כבר חודשים ארוכים, עתיד להיכנס בזמן הקרוב לניהול שגרת הקורונה בישראל: בדיקות מהירות, כחלופה לתו הירוק עבור ילדים ואנשים שלא התחסנו – בכניסה לאירועי תרבות, בתי ספר, חדרי כושר ועוד. קבינט המומחים ממליץ לשלב בדיקות אלו גם במקומות עבודה.

לצד השינויים בהתנהלות השוטפת, ממליצים המומחים גם על שינוי תפיסה: "רוב החברים סבורים כי נכון בשלב זה לעבור מאירוע הדרגתי מנוהל מגבוה (משרדי הממשלה) לאירוע מנוהל מלמטה (אחריות אישית ומוסדית). את הניהול המרכזי יש למקד באוכלוסיות חריגות, למשל תלמידים שאינם מוגנים בחיסון, מתארים חריגים, כמו שבים מחו"ל, ואזורי הסיכון. זו תפיסה שמכירה באחריות האישית של כל אחד ואחת בציבור".

היחס לבדיקות המהירות יכול להיות דוגמה לכך. רוב חברי הקבינט סבורים כי לצד הבדיקות בכניסה למקומות ציבוריים, שתוצאות חיוביות שלהן ידווחו למשרד הבריאות, צריך להתייחס לבדיקות המהירות לזיהוי קורונה כמו שמתייחסים לבדיקות מהירות ביתיות, כאשר האחריות לביצוע בדיקת המשך (במקרה זה בדיקת מעבדה רגילה – PCR) מוטלת על הפרט".