בזק משיקה היום (ראשון) את רשת הסיבים האופטיים שלה, ותאפשר לכ-300 אלף משקי בית לבקש להתחבר אליה. הפריסה מתוכננת להגיע לפחות למיליון משקי בית בתוך שנה, ולהפוך לרשת הסיבים הנרחבת ביותר בישראל.
הגלישה בסיבים אופטיים אמורה לאפשר קו אינטרנט יציב בהרבה ומהיר יותר ממה שמוכר ברוב משקי הבית בישראל עד כה. גלישה בסיב מתאימה יותר לניהול עסק מהבית, לשימוש בלמידה מרחוק ולקיום שיחות וידאו. לתשתית הסיבים האופטיים אמינות המוגברת ויכולת לטפל בריבוי מכשירים הגולשים בו זמנית על אותה הרשת.
דודו מזרחי, מנכ"ל בזק: "כניסה של חברה כמו בזק לשוק הסיבים תוביל למהפכה בענף ועד לסוף השנה 40% ממשקי הבית בישראל יוכלו ליהנות מגלישה בקצב אולטרה מהיר. מדובר במהלך בעל השפעות מרחיקות לכת על שוק האינטרנט בישראל, ועל הכלכלה והמשק הישראלי כולו".
בזק החלה לפרוס רשת סיבים עוד בראשית העשור הקודם, אך עצרה את המהלך ב-2017-2016 בגלל חוסר ודאות לגבי הרגולציה של משרד התקשורת. בשנה שעברה התקבל בממשלה "מתווה הסיבים", במסגרתו בזק תהיה מחויבת להכריז על אזורי פריסה ולהיות החברה היחידה שמתחייבת להעניק נגישות לסיבים לכל משק בית בתוך האזורים המוכרזים.
בעתיד, אמור משרד התקשורת לקיים מכרזי פריסת סיבים בשאר אזורי המדינה, בעזרת קרן סבסודים שתוזן מ0.5% מהכנסות חברות התקשורת, בעיקר בזק עצמה. את הסיבים של בזק יוכלו לשווק כלל חברות התקשורת ולשלב אותם בחבילות שלהן, בהסדר שנקרא 'השוק הסיטונאי'.
כך יראו הסיבים של בזק
החברה תשיק תשתית סיבים בשתי מהירויות גלישה בערוץ היורד: 600 מגה ו-1,000 מגה. כמקובל בשוק, הערוץ העולה יעמוד על 10% מהערוץ היורד, כלומר 60 מגה ו-100 מגה. נתב ה-BE של בזק, שמותקן במאות אלפי בתים בישראל כבר מותאם לגלישה בסיבים, ולא דורש החלפה.
בקרוב תציע החברה גם חיבור במהירות 2.5 ג'יגה, המהירות הגבוהה בישראל.
איך מתחברים?
צרכנים שרוצים להתחבר, יעשו זאת באמצעות מוקד השירות של בזק, תוך בחירת ספק אינטרנט. בזק עדיין לא מורשית להעניק שירות אינטרנט מלא, של ספק ותשתית.
היכן הפריסה?
הבניינים שכבר נגישים מרוכזים בעיקר באזור המרכז: תל אביב, נתניה, פתח תקווה, ראשון לציון, חולון, כפר סבא ועוד.
פריסה נוספת כבר פעילה ביישובים אשדוד, אשקלון, קרית גת, באר שבע, מודיעין מכבים רעות ועוד.
בצפון יש פריסה מלאה במטולה ופריסה חלקית ביישובים קריית מוצקין, טירת הכרמל, פרדס חנה כרכור, קריית ביאליק, נוף הגליל, נהריה, כפר יחזקאל, קריית ים וחיפה. באזור הצפון ישנן כבר 1,326 נקודות גישה ממטולה ועד חדרה.
כמה זה עולה?
קו במהירות של 600 מגה יעלה 109 שקלים לחודש, קו של 1,000 מגה יעלה 119 שקלים לחודש. למחירים אלה יש להוסיף תשלום לספק אינטרנט שינוע, על פי הערכות בשוק, בין 20-45 שקלים לחודש.
בזק בינלאומי הודיעה כבר כי תשווק שירות ספק אינטרנט על גבי סיבי חברת האם ב-19.90 לחודש ב-12 החודשים הראשונים. החבילה תכלול גם שירות gamer+ ללא עלות נוספת, לגולשים הזקוקים לזמני תגובה ראשונית מהירים במיוחד משרתי מחשב בחו"ל.
שכירת הסיב של בזק דרך ספקית במסגרת השוק הסיטונאי תשווק במחיר של החל מ-115 שקלים לחודש.
מחיר ההתקנה עד ה-15 ביוני יעמוד על 12.5 שקלים לחודש למשך 3 שנים, או 450 שקלים בסך הכל. בזק בחרה להטיל את חלק גדול יותר מעלות ההתקנה על הלקוחות לעומת שאר חברות התקשורת, שגובות סכומים מינימליים על ההתקנה.
מה מציעות המתחרות?
הוט מציעה פריסה רחבה של גלישה במהירות 500 מגה, במחירים של כ-130 שקלים על בסיס טכנולוגיה מעט נחותה יותר של רשת הכבלים.
לפרטנר יש רשת סיבים בנגישות ל760 אלף משקי בית. לחברת IBC, בה שותפות חברת החשמל, קרן תש"י, הוט וסלקום, יש פריסת סיבים בנגישות לכ-600 אלף משקי בית ותנאי הרישיון שלה מחייבים אותה להגיע בעוד ל-1.7 מיליון משקי בית בעוד כשבע שנים.
כאמור, רק בזק מחוייבת להגיע בסיבים לכל משק בית בתוך אזורי הפריסה שלה. שאר החברות רשאיות "לדלג" על בניינים או בתים כאשר זה לא משתלם להן.
במקביל, כל ספקיות האינטרנט יוכלו להציע לשווק את הסיבים של בזק בחבילה אחת במסגרת 'השוק הסיטונאי'. המחיר בשיטה זו צפוי להיות נמוך יותר, אך במקרה של תקלה הלקוחות לא רשאים להזמין בעצמם טכנאי של בזק וזקוקים לתיווך של ספקית האינטרנט.
מה האפשרויות של יישובים ללא פריסת סיבים בטווח הנראה לעין?
יותר ויותר יישובים קטנים בישראל עורכים מכרז פריסת סיבים עצמאי, בהובלת הרשות המקומית, המאפשר לחברות תקשורת להניח סיבים אופטיים בתוך תשתיות היישוב, ובעזרת רשיון פריסה חדש של משרד התקשורת, המתאים לחברות קטנות הפורסות אפילו ביישוב אחד. יישובים שבוחרים בכך, יכולים להגיע לפריסת סיבים מהירה לכל משק בית, ללא הזקקות להמתנה עד אשר חברת תקשורת תחליט שמשתלם לה לפרוס סיבים עד לשם.
בזק מגיעה לפריסת הסיבים מעט חבולה
במשך שנים בזק התעמתה עם משרד התקשורת לגבי תנאי השוק העתידי. בשנים 2017-2015 למשרד הייתה כוונה ליישם את מסמך המדיניות בתחום התקשורת מ-2012, בו נכתב שהתבססות של תחרות בשוק תאפשר לבזק לבטל את ההפרדה המבנית ולאחד לתוכה את בזק בינלאומי, יס ופלאפון.
התנגדות משרד האוצר והתפוצצות החקירה בתיק בזק ולאחר מכן בתיק 4,000 גרמו למשרד לשנות כיוון ולהימנע מיישום מסמך המדיניות גם היום.
לאחר שבבזק ראו שהמתחרות מתחילות לפרוס בהצלחה סיבים ליותר ויותר בתים, ולאור מדיניות משרד התקשורת, שיוצרת "מרוץ לדירה", בו החברה הראשונה שמגיעה לבניין תשאיר למתחרות רק "פירורים" אם בכלל, החברה הבינה שהזמן פועל גם לרעתה.
לכן בזק הסכימה למתווה הסיבים הממשלתי. בזק זכתה להטבה אחת גדולה: ביטול חובת הפריסה הכלל ארצית, ושני ויתורים גדולים: חובת השכרה של הסיבים למתחרות וסבסוד עיקרי של הפריסה בשאר האזורים בארץ.
בזק קיוותה לקבל הטבה נוספת: הזכות למכור שירות אינטרנט מלא בסיבים, ללא פיצול, כמקובל בעולם ובדומה לרשת פרטנר. במשרד התקשורת התעכבו עם קבלת ההחלטות והוציאו לאחרונה מכרז שני בסוגיה, שגם בו אין כוונה לאשר זאת לפני 2022.
בסופו של דבר, בזק מגיעה לפריסת הסיבים מעט חבולה, רגולטורית ותחרותית, בהשקעה של מיליארדי שקלים בפריסת הרשת, שלא יהיה קל להחזיר. בעבור המתחרות, בניית רשת סיבים מלווה בגיוס לקוחות חדשים. עבור בזק יש מידה של "קניבליזם", שכן לחברה יש כבר היום 1.5 מיליון לקוחות אינטרנט (קמעונאי וסיטונאי במשותף), וחלק נכבד מלקוחות הסיבים שלה יהיו לקוחות קיימים שתוספת ההכנסות מהם תהיה קטנה יותר.
