כ-600 אלף עובדים בישראל מועסקים במשרות בסיכון גבוה לשינוי מהותי בשל ההתפתחות הטכנולוגית, ועלולים להיפלט משוק העבודה, כך על פי דו"ח מבקר המדינה בנושא הכשרות מקצועיות שפורסם היום (שני). על פי בדיקת המבקר, 38% מהם היו מעוניינים להשתתף בתוכניות לשיפור מיומנויות ובהכשרה מקצועית, אך לא השתתפו בתכניות כאלו בשל עלותן.

עוד קובע הדו"ח כי ל-37% מהמבוגרים בגיל העבודה בישראל רמת מיומנויות נמוכה בקריאה ובמתמטיקה, לעומת 27% בממוצע במדינות ה-OECD.

(מתוך דו"ח מבקר המדינה)

על פי הנתונים, 29% מהצעירים בישראל אינם לוקחים חלק בלימודים אקדמיים או בהכשרה מקצועית במימון ציבורי, רובם מגיעים מרקע סוציו-אקונומי מוחלש. כמו כן, עולה כי רק 22% מתלמידי ההכשרות המקצועיות במימון המדינה הם בני החברה הערבית, על אף שהם מהווים 27% מאוכלוסיית ישראל הצעירה (18-27), ו-33% ממי שאינם פונים ללימודים אקדמיים.

הכשרות מקצועיות, לדברי המבקר, נחוצות במיוחד בחברה הערבית בישראל על מנת לשפר את מצבה בשוק העבודה ולצמצם את שיעור העוני בקרב ערביי ישראל, העומד על 47%.

מבקר המדינה מציין כי תקציב ההכשרות המקצועיות והטכנולוגיות במימון ציבורי עמד ב-2018 על 500 מיליון שקלים בלבד, 0.07% מהתמ"ג, לעומת 0.11% בממוצע במדינות ה-OECD. משרד העבודה הודה בתגובתו למבקר כי ההשקעה הציבורית בהכשרה מקצועית בישראל היא נמוכה ואיננה נותנת מענה הולם ומקיף לאוכלוסיות היעד של המשרד. עם זאת, מהנתונים בדו"ח עלה כי המשרד ניצל רק כ-70% מהתקציב שהוקצה לו בשנת 2019.

(מתוך דו"ח מבקר המדינה)

מבקר המדינה ציין כי המשך השקעה בקצב הנוכחי יקשה על עמידה ביעדי האו"ם לפיתוח בר-קיימא שאימצה מדינת ישראל, ועל שיפור מיצובה של ישראל בהשוואה בין לאומית. לפיכך, ונוכח הצורך במתן מענה לעובדים שפוטרו בשל משבר הקורונה, ממליץ המבקר לשקול להגדיל את מסגרות התקציב המוקצות להכשרה מקצועית וכן לעקוב אחר מימוש התקציב באופן סדיר מדי שנה.

המבקר מתח בדו"ח ביקורת חריפה על כך שאין כיום גורם אחד המרכז ומתכלל את תחום הלמידה, ההכשרה ושיפור המיומנויות התעסוקתיות למבוגרים, וקבע כי ריבוי הגורמים הציבוריים המספקים שירותים בתחום עשוי להקשות על הציבור למצות ולהיעזר בשירותים הקיימים.

לצד זאת ציין המבקר כי המדינה אינה נוקטת את הפעולות הנחוצות לצורך הכשרת אוכלוסיות עם מיומנויות חלשות, וכי אין כל מסגרת לאבחון מעמיק של צרכי הפרט ויכולותיו לצורך התאמה של לומדים לקורסים המתאימים.

המלצות המבקר כוללות קריאה למשרדי העבודה, החינוך, הקליטה והאוצר וכן לשירות התעסוקה, לפעול יחד על מנת לשפר את רמות התיאום ביניהם ואת תכלול מערך ההכשרות ואת איכותו, בכדי ליישם את המלצות וועדת תעסוקה 2030 להתאמת מערך ההכשרות לשוק העבודה המשתנה. בין המלצות הוועדה ניתן למצוא את הגברת מעורבות המעסיקים בעיצוב ההכשרות המקצועיות והתאמתן לצרכי המשק.

"הצורך בפעולות אלה חשוב במיוחד בעת המשבר הכלכלי הנלווה למגפת הקורונה – עת שבה סביר כי יהיה צורך בהתאמות ובהסבות מקצועיות בכלל המשק, ובפרט בענפים שנפגעו" חידד מבקר המדינה. "יש לראות בעת הזו הזדמנות לשדרוג כישורים למובטלים רבים, כדי שיוכלו להתאים את עצמם לשוק העבודה המשתנה ולהשתלב חזרה בעבודה בהקדם".​