תכנית התקשוב של משרד החינוך לא הגיעה לבתי הספר שזקוקים לה במיוחד, ועשרות אלפי תלמידים הגיעו למשבר הקורונה עם נגישות נמוכה למחשבים ולמיומנויות דיגיטליות – כך עולה מדו"ח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שמתפרסם היום (שני) ועוסק בהיערכות מערכת החינוך לעולם העבודה המשתנה. מהדו"ח עולה כי גם יוזמות נוספות של המשרד הגיעו במידה מועטה לשטח, ולא תרמו בצורה משמעותית לצמצום הפערים הדיגיטליים בין יישובים ממעמדות כלכליים שונים ובין מגזרים שונים.

התכנית מתמקדת בהכנסת תשתיות תקשוב חדשות לבתי ספר, ובשדרוג תשתיות התקשוב הישנות שבהם. בבדיקה שנערכה בשנה שעברה, רגע לפני משבר הקורונה, נמצא כי התכנית מופעלת בעיקר בחינוך היסודי, ורק כ-23% מבתי הספר העל-יסודיים כלולים בה. בנוסף, בעוד שכ-25% מבתי הספר העל-יסודיים באשכולות החברתיים-כלכליים הגבוהים (7 – 9) כלולים בתוכנית, רק 16% מבתי הספר העל-יסודיים באשכולות הנמוכים (1 – 3), הזקוקים ביותר לתוכנית זו, כלולים בה.

עוד עלה בביקורת כי בתי הספר בחינוך הממלכתי-יהודי הם כמעט מחצית מבתי הספר המשתתפים בתוכנית התקשוב (בשעה ששיעורם מכלל בתי הספר הוא כ-34%), ואילו חלקם של בתי הספר בחינוך החרדי הוא רק כאחוז אחד מכלל בתי הספר המשתתפים בה (בשעה ששיעורם מכלל בתי הספר הוא כ-30%).

מיעוט מחשבים בחברה הערבית וביישובים מוחלשים

המבקר מציין כי משרד החינוך לא קבע תקן בעניין היחס הסביר בין מספר התלמידים למספר המחשבים בבית הספר, והמצב בשטח הוא פערים משמעותיים בין בתי הספר. ב-48% מבתי הספר העל-יסודיים יש מחשב אחד ליותר מ-10 תלמידים, וב-23% מהם יש מחשב אחד ליותר מ-20 תלמידים. יתר על כן, באשכולות הגבוהים היחס של יותר מ-20 תלמידים למחשב קיים ב-10% מבתי הספר העל-יסודיים, ואילו באשכולות הנמוכים הוא קיים ב-40% מהם.

כמו כן בחינוך היהודי היחס של יותר מ-20 תלמידים למחשב קיים ב-14% מבתי הספר העל-יסודיים, ואילו בחינוך הערבי הוא קיים ב-50% מהם. נמצא עוד שנגישותם של המורים למחשב בבתי הספר העל-יסודיים נמוכה: ב-40% מבתי הספר העל-יסודיים יש מחשב אחד ליותר מחמישה מורים ובאשכולות הנמוכים קיים יחס כזה ב-52% מבתי הספר העל-יסודיים.

התשתיות הפיזיות משתרכות מאחור

בביקורת עלה גם כי אחוז וחצי בלבד מהכיתות בבתי הספר העל יסודיים זכו לשיפוץ שיתאים את הלימודים בהן במאה ה-21. במסגרת פרויקט M21 לשיפור כיתות אושר שיפוץ של 496 כיתות בלבד מתוך 32,756 כיתות בכלל בתי הספר העל-יסודיים, המהוות שליש מכלל הבקשות שהוגשו. בפרויקט "חצרות לימודיות" אישר המשרד הקמת 19 חצרות בבתי ספר על-יסודיים, שהן 1% מכלל 2,265 בתי הספר העל-יסודיים שפועלים בארץ ו-17% מכלל הבקשות שהוגשו.

עוד עולה מהדוח כי למשרד החינוך אין מחקר מלווה לפרויקטים, והוא לא ערך מעקב על איכות בתי הספר החדשניים המוקמים, כיתות M21 המשופצות והחצרות הלימודיות המוקמות, ועל תרומתם של מרחבים אלה ללמידה חדשנית המותאמת למאה ה-21, על שביעות רצונם של גורמי השטח, ועל חסרונות וחסמים בפרויקטים אלה.

פרק נוסף בדו"ח עוסק בהקניית אוריינות דיגיטלית, וחושף אף הוא את הפער במוכנות להוראה דיגיטלית ערב הקורונה. מסקר שערך משרד המבקר, 40% מהמורים  ציינו כי לא עברו השתלמות בהוראה בסביבה מתוקשבת. 52% מהמורים העידו על עצמם כי יש להם תחושת מסוגלות להקנות לתלמידיהם ללמוד באמצעים דיגיטליים, לעומת 67% מהמורים בבממוצע ה-OECD.

"סביבת הלימודים לא סיפקה את התנאים הנחוצים להקניית מיומנויות המאה ה-21"

"נכון לערב משבר הקורונה, בתחילת שנת 2020, סביבת הלימודים הפיזית, הטכנולוגית והתקשובית של בתי הספר בכלל ובתי הספר העל-יסודיים בפרט לא סיפקה בצורה מיטבית את התנאים הנחוצים להקניה אפקטיבית של מיומנויות המאה ה-21 בכלל, והאוריינות הטכנולוגית והדיגיטלית בפרט", כותב אנגלמן. עם זאת, הוא מציין לחיוב את תוכנית ההצטיידות של משרד החינוך שגובשה בתקופת הקורונה, שנועדה לצמצם את הפערים בנושא תקשוב בתי הספר ולקדם תשתית דיגיטלית ללמידה מרחוק.

המבקר ממליץ שהמשרד ינצל את התקציב שהוקצה לו ליישום תכנית מקיפה לטיפול בלמידה מרחוק בצל הקורונה, ימשיך לפעול כדי לקדם את שיפורה של סביבת הלימודים הפיזית והטכנולוגית, וירחיב את מעגל בתי הספר הנהנים מסביבה חדשנית ויעילה ומאמצעי טכנולוגיה שונים. בנוסף ממליץ המבקר למשרד לעודד את בתי הספר עצמם, ובעיקר את בתי הספר העל-יסודיים, להשתתף בפרויקטים המקדמים הקמת סביבה כזו תוך הסרת החסמים הנקרים בדרכם ובהתייחס לפערים הקיימים בבתי ספר חלשים מהבחינה החברתית-כלכלית, בחינוך החרדי ובחינוך הלא-יהודי.

משרד החינוך: גובשה תכנית לאומית בסך 1.2 מיליארד שקלים

במשרד החינוך אמרו בתגובה לדו"ח: "המשרד משלים בימים אלה פערים טכנולוגיים שנפערו לאורך עשור ואף יותר מזה. לאור זאת, הוא גיבש תכנית לאומית רחבת היקף, "הכיתה הדיגיטלית", וגייס לטובתה סכום חסר תקדים בהיקף של 1.2 מיליארד שקלים. במסגרת תקציב זה נרכשו 150,000 מחשבים ניידים, שחולקו לכלל התלמידים שידם אינה משגת, יחד עם חבילת תקשורת. בנוסף, נרכשו כ- 65,000 טלפונים כשרים לתלמידי החברה החרדית. לצד זה, המשרד שדרג את התשתיות הטכנולוגיות ב-4,600 מוסדות חינוך יחד עם האפשרות שמנהלי מוסדות החינוך ירכשו תוכן דיגיטלי. כמו כן, ניתנה הכשרה לכ-200,000 עובדי הוראה בתחום הלמידה מרחוק, והורחב משמעותית מאגר התוכן הדיגיטלי בתוכן עשיר ומגוון.

"לצד תשתית ענפה זו שמניח המשרד הוא מקדם תכנית אסטרטגית שממקדת את העבודה בבתי הספר בטיפוח של מיומנויות המאה ה-21, הכוללות בין היתר אוריינות דיגיטלית, אוריינות מידע וכן אוריינות לשונית, מתמטית ומדעית. בנוסף, הוא פועל לקדם חשיבה ביקורתית ויצירתית.

"הטכנולוגיות החדשניות לצד קידום התכנית האסטרטגית לטיפוח מיומנויות המאה ה- 21 יניחו תשתיות איתנות להכשרתם והשתלבותם של בוגרי מערכת החינוך בשוק העבודה המשתנה."