ריבוי בחינות הבגרות בישראל ביחס לעולם מקשה על בתי הספר להשקיע בהקניית המיומנויות הנדרשות לתלמידים – כך קובע דו"ח מבקר המדינה המתפרסם היום (שני).
בפרק העוסק ב"הקניית מיומנויות המאה ה-21" מתריע המבקר, מתניהו אנגלמן, כי למרות שהמבחנים הבינלאומיים החלו לשנות את פניהם ולשים את עיקר הדגש על הערכה של מיומנויות ופחות על הערכת ידע, בחינות הבגרות בכתב בישראל (שמשקלן כיום כ-49% מהציון הסופי של התלמידים) כמעט אינן מתייחסות למיומנויות המאה ה-21 ואינן בוחנות אותן. בישראל נדרשות כ-10 עד 11 בחינות, לעומת 2 עד 5 בעולם.
המיומנויות אליהן מתייחס המבקר בדו"ח הן מושג דינמי. בפתח הדו"ח מוצג מחקר שערכו אלי איזנברג ועומר זליבנסקי אדן עבור המכון הישראלי לדמוקרטיה, ומציג מטא-ניתוח של מחקרים בנושא מתוכן עלו 12 מיומנויות מרכזיות הנדרשות למאה ה-21: ניהול מידע, חשיבה ביקורתית, יצירתיות וחדשנות, יכולת פתרון בעיות, שיתוף פעולה, תקשורת, כישורים טכניים ודיגיטליים, הכוונה עצמית, למידה לאורך החיים, מודעות אתית, מודעות תרבותית וגמישות.
מחצית מתכניות הלימודים לא עודכנו לא עודכנו במשך עשור
אנגלמן מציין כי מסמכים שונים שנכתבו במשרד החינוך בעשורים האחרונים לא "דיברו באותה שפה" ולא הצליחו לגבש אסטרטגיה כוללת להקניית מיומנויות. בנוסף, למרות שחלפו יותר מחמש שנים מאז החלה רפורמת הלמידה המשמעותית שיזם שר החינוך לשעבר שי פירון, כמחצית מתוכניות הלימודים לא עודכנו, ולא שולבו בהן עקרונות הלמידה המשמעותית. על פי נתוני פברואר 2020, 42 מתוך 82 (כ-51%) תכניות הלימודים לחטיבת הביניים ולחטיבה העליונה אושרו לפני יותר מעשור ולא עודכנו מאז.
מהדו"ח עולה גם כי ההערכות החלופיות, שמטרתן להחליף חלק מבחינות הבגרות בכתב, מלוות בחסמים רבים, ועל כן אינן מאפשרות ללמוד על שליטתם של התלמידים במיומנויות החשובות להשתלבותם בשוק העבודה המשתנה.
67% מהמנהלים אמרו שמוענקת להם גמישות פדגוגית "במידה בינונית ומטה"
מנקודת מבטם של מנהלים בשטח, מידת הגמישות המוענקת לבתי הספר נמוכה. מסקר שערך משרד המבקר עולה כי 67% ממנהלי בתי הספר ציינו כי מוענקת להם גמישות פדגוגית במידה בינונית ומטה. בתחומים שבהם לראיית המנהלים הגדלת הגמישות תתרום במידה הרבה ביותר להקניית המיומנויות, מוענקת גמישות נמוכה במיוחד. 43% מהמנהלים סבורים כי הגמישות נחוצה ביותר בתחום תכניות הלימודים ושעות הלימודים, אך בין 65% ל-75% מהם ציינו כי בתחום זה יש להם גמישות בינונית ומטה. 15% מהמנהלים ציינו כי הגמישות נדרשת בתחום ההערכה והמדידה, ו-15% סבורים כי היא נדרשת בתחום היוזמות ורתימת גורמים שונים.
הסקר שערך המבקר חשף פער בגישה לבחינות הבגרות בין מנהלי בתי הספר לבין המפמ"רים – המרכזים את הלימודים במקצועות השונים ומעצבים את בחינות הבגרות בהם. בעוד 71% מהמנהלים סבורים כי הבחינות מקשות "במידה רבה או רבה מאוד" על הקניית המיומנויות לתלמידים, רק 18% מהמפמ"רים חשבו כך.
עוד עלה בביקורת כי רק 18% ממנהלי בתי הספר העל-יסודיים סבורים שהמטרה העיקרית שמשרד החינוך מועיד לחטיבות הביניים היא הקניית מיומנויות לתלמידיהן, ו-61% ממנהלי בתי הספר העל-יסודיים סבורים שבפועל חטיבות הביניים מקנות את המיומנויות הנדרשות במידה מועטה או בינונית בלבד. לדברי המבקר, "אף שהמשרד החל לפעול להתאמת דפוסי ההוראה והלימוד בחטיבות הביניים למאה ה-21, ובכלל זה הקניה של מיומנויות, ריבוי מקצועות הלימוד ועומס הבחינות בחטיבה העליונה משפיע על היכולת להקנות לתלמידי חטיבות הביניים את המיומנויות הנדרשות."
ההמלצה: תכנית אסטרטגית, ובחינת הצורך בבחינות
המבקר ממליץ כי משרד החינוך יגבש מדיניות כוללת ותוכנית אסטרטגית ייעודית להטמעת מיומנויות המאה ה-21 בקרב תלמידי מערכת החינוך, לרבות במתכונת הנוכחית של בחינות הבגרות, וייתן דעתו לריבוי הבחינות ולהשפעת עומס זה על המערכת כולה. על התוכנית האסטרטגית לשמש מסגרת לפעילות מתואמת בנושא זה של כל יחידות המטה הרלוונטיות, ולכלול בין השאר את אופן ההטמעה של המיומנויות בתוכניות הלימודים, בהערכה ובמדידה, את אופן הקניית המיומנויות בחטיבת הביניים ואת האמצעים להרחבת הגמישות הפדגוגית בבתי הספר העל-יסודיים.
