42% מהעובדות הסוציאליות בישראל מדווחות על יכולת מועטה לענות על צרכי הפונים, 40% אומרות כי זמני ההמתנה של הפונים אליהן ארוכים מדי, ו-50% מציינות כי קיים דגש על 'כיבוי שריפות' בלבד – כך עולה ממחקר שערכו איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים והאוניברסיטאות בן גוריון וברקלי, ומתפרסם לרגל יום העבודה הסוציאלית הבינלאומי שחל היום (שלישי).

מחקר העומק שהובילה ד"ר טליה מיטל שוורץ-טיירי עסק באיכות השירותים החברתיים בישראל ותנאי העבודה של העובדות הסוציאליות. איסוף הנתונים בוצע במהלך תקופת הקורונה, בחודשים יולי-אוקטובר 2020, בקרב 2,244 עובדים ועובדות סוציאליות. המחקר חושף תמונה מדאיגה על מצב שירותי הרווחה בישראל, ועל תנאי העבודה הירודים של העובדות בהן, הכוללים שכר נמוך, שחיקה ואלימות מילולית ופיזית המופנית כלפיהן. משתתפי המחקר העידו כי מצבם התעסוקתי הוחמר עוד לפני פרוץ המגפה.

"בשנה האחרונה אנו מתמודדים עם גידול של עשרות אחוזים בפניות ובהעמקה מטאורית של המצוקות", אומרת יו"ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים, ענבל חרמוני, "ילדים שנפגעים בבית, נערים שנכבים מול הזום, משפחות שנכנסות לעוני, קשישים שמסתגרים בבדידותם, אלימות כלפי נשים. יש אוכלוסיות שמעולם לא היו בשירותי הרווחה וכעת מתקשים לסגור את החודש. המדינה לא השכילה להגדיל בהתאמה את המשאבים בשירותים החברתיים, ולכן לעובדות ולעובדים הסוציאליים אין יכולת לתת מענה, ובקושי לכבות שריפות. אם המדינה לא תתעורר היום ותשקיע את מה שנדרש – המגפה החברתית תתפוצץ לנו בפנים״.

תנאי עבודה: 77% עובדות שעות נוספות ללא תשלום כדי לסייע למטופלים

מהמחקר עולה כי 43% מהעובדות הסוציאליות עובדות במשרה חלקית – עד 85% משרה. 14% עובדות עד 50% משרה, 22% עובדות ב-75%-51% משרה, ו-7% עובדות ב-85%-76% משרה. לפי המחקר, תופעת אחוזי המשרה הנמוכים מאפיינת את ישראל בלבד ולא קיימת בקרב עו"סים בעולם.

הפגנת העובדות הסוציאליות בכיכר רבין. (צילום: נבט כהנא)

עם זאת, עובדות סוציאליות רבות אמרו שהן עובדות מעבר למשרה שהוגדרה להן בפועל כדי למלא את תפקידן. 77% אמרו כי הן עובדות שעות נוספות ללא תשלום על מנת לוודא שהמטופלים יקבלו סיוע. תופעה זו אינה קיימת במדינות אחרות וייחודית לישראל.

83% מהעו"סיות לא מספיקות להשלים את עבודתן בשעות העבודה ונאלצות לקחת את העבודה הביתה ו-77% מציינות כי העבודה פוגעת בחייהן המשפחתיים. רק מחצית מהמשתתפות במחקר בניו יורק דיווחו על בעיה דומה.

אין סבון ונייר טואלט במשרד: 54% דיווחו על מחסור בציוד בסיסי

64% מהעובדות הסוציאליות מדווחות על שחיקה, ו-68% על דרישה לבצע יותר מדי עבודה. 54% מדווחות על תנאי עבודה פיזיים ירודים ומחסור בציוד בסיסי בעבודה, כמו סבון ונייר טואלט, ריהוט ואוורור. 28% ציינו כי חלה ירידה באיכות תנאי העבודה שלהן.

בקרב 65% מהעובדות הסוציאליות, היקף העבודה עלה בצורה מתמדת עוד לפני פרוץ מגיפת הקורונה. מבחינת זו ישראל נמצאת במקום גרוע יותר מאיטליה, שם 34% דיווחו על עומסים גדלים. בקנדה 56% דיווחו על עלייה מתמדת בעומסי העבודה.

74% דיווחו על סיכויי קידום נמוכים

מהמחקר עולה כי העובדות הסוציאליות בישראל מודאגות מעתידן התעסוקתי: 35% צופות שינוי לרעה במצב התעסוקה שלהן, 74% מדווחות על סיכויי קידום נמוכים. לעומת זאת, בניו יורק 62% מהעו"סים דיווחו על סיכויי קידום נמוכים, ובשוודיה 31% בלבד.

40% מדווחות על תחלופת עובדים גבוהה. בענף האחיות והאחיות מנגד, 11% בלבד מתכוונות לעזוב את מקום עבודתן

אלימות: 84% נחשפו לאלימות מילולית, 58% לאלימות פיזית

84% ממשתתפי המחקר דיווחו שנחשפו לאלימות מילולית מצד פונים או בני משפחותיהם, ו-58% מדווחות שנחשפו לאלימות פיזית מצד פונים או בני משפחותיהם. 29% מדווחות שנחשפו להטרדה מינית של פונה או בן משפחה שלו. 35% מהעו"סים שדיווחו על מקרי אלימות, לא היו מרוצים מהאופן שבו טופלה הבעיה.

מהמחקר עולה כי בקרב האחים והאחיות בישראל נתוני החשיפה לאלימות נמוכים יותר מאשר בקרב העובדות הסוציאליות: 20% נחשפו לאלימות פיזית ו-40% לאלימות מילולית.

הפגנת העובדים הסוציאליים (צילום: נבט כהנא)

גם בהשוואה בינלאומית, העו"סים בישראל חשופים יותר לאלימות מאשר במדינות מפותחות רבות. 40% מהעו"סים בניו יורק נחשפו לאלימות במקום עבודתם. בקנדה, שליש מהעו"סים נחשפו לאלימות במסגרת עיסוקם. באירלנד רק 11% מהעו"סים דיווחו על חוויות אלימות מילוליות או פיזיות. במקום דומה לישראל נמצאת איראן, בה 67% מהעובדים הסוציאליים דיווחו כי הם נחשפו לאלימות מילולית, פיזית או שתיהן.

קושי לגייס בוגרי אוניברסיטה ולשמר עו"סים צעירים

הגיל הממוצע של עובד סוציאלי בישראל הוא 42, והוותק הממוצע הוא 16 שנים. 64% מהעו"סיות בעלות תואר שני. הגיל הממוצע הגבוה יחסית מעיד על הקושי לגייס למקצוע סטודנטיות וסטודנטים המסיימים את לימודיהם, או לשמר עו"סים צעירים.

עוד עולה מהנתונים ש-73% מהעובדות הסוציאליות מועסקות במגזר הציבורי-מוסדי, 16% במגזר השלישי, 6% בארגונים פרטיים ו-4% בקופות החולים.

נגישות השירותים החברתיים: למעל מחצית אין מספיק זמן לפגישות עם הפונים

51% מהעובדות הסוציאליות מדווחות כי אין מספיק זמן לפגישות עם הפונים, ו-40% כי אין מספיק זמן לבחון באופן ראוי את צורכיהם. 50% מציינות כי קיים דגש על השגת מטרות לטווח קצר ו'כיבוי שריפות'. 55% מציינות החמרה במצב הנפשי ובנזקקות של הפונים עוד לפני משבר הקורונה.

42% מהעובדות הסוציאליות סיפרו על יכולת מועטה לענות על הצרכים של הפונים לשירות. במחקר שנערך באנגליה, 9% בלבד מהעו"סים דיווחו על יכולת מועטה לענות לצרכי הפונים.

הפגנת העובדות הסוציאליות מול משרד האוצר (צילום: נבט כהנא)

40% מציינות זמני המתנה ארוכים מדי לקבלת השירות. לעומת זאת, במחקר שנערך באוסטרליה, 82% מהאזרחים שפנו לשירותי הרווחה דיווחו כי קבלו סיוע בזמינות גבוהה.

23% מדווחות על תנאי זכאות נוקשים מדי לקבלת שירותים, ו-21% מציינות כי הדרישות מהמפונים רבות מדי.

מנתונים שפרסם ה-OECD עולה כי ישראל ופולין הן המדינות היחידות שקיצצו בשירותים הציבוריים בשנים האחרונות. אף מדינה מהמדינות המפותחות מלבדן לא שקלה לצמצם או להקפיא שירותים במגזר הציבורי. בניגוד לישראל, בריטניה וצרפת העלו את השכר עבור חלק מהעובדים במגזר הציבורי בשל המשבר שגרמה מגפת הקורונה.

שכר ממוצע: פי 2 פחות מארה"ב

השכר הממוצע של עובדות ועובדים סוציאליים ישראלים בשנה עומד על כ-10,000 שקלים בחודש. בהשוואה בינלאומית עולה כי עו"ס בישראל משתכרת כמעט פי שתיים מאשר בארה"ב, וקרוב יחסית לבריטניה ולניו זילנד. בארה"ב עומד השכר השנתי הממוצע על 210,400 שקלים, בדנמרק על 186,400 שקלים ובאוסטרליה על 152,000 שקלים. באנגליה עובד סוציאלי משתכר 128,000 שקלים בשנה, ובניו זילנד 113,000 שקלים.