דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ז בניסן תשפ"ד 25.04.24
34.5°תל אביב
  • 28.5°ירושלים
  • 34.5°תל אביב
  • 29.7°חיפה
  • 29.0°אשדוד
  • 31.7°באר שבע
  • 32.9°אילת
  • 32.0°טבריה
  • 23.6°צפת
  • 30.1°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

"אסור להפסיק את תשלום החל"ת בזמן מיתון, לא לכולם יש לאן לחזור"

הכלכלן, ד"ר יוסי זעירא, מסביר מדוע המיתוס על מובטלים שלא רוצים לעבוד יצא מפרופורציות, משוכנע שצריך להרגיע את הציפיות לתעסוקה מלאה במהרה, ומציע פתרון ביניים: דמי אבטלה חלקיים

פרופ' יוסי זעירא. ״החל משנת 2014 כמות הכסף בישראל ובעולם גדלה מאוד״ (צילום: אלבום פרטי)
פרופ' יוסי זעירא. ״החל משנת 2014 כמות הכסף בישראל ובעולם גדלה מאוד״ (צילום: אלבום פרטי)
טל כספין
טל כספין
רכז המערכת
צרו קשר עם המערכת:

תשלום דמי החל"ת אמור להסתיים בעוד שלושה חודשים, אבל הדרך חזרה לשגרה ארוכה. דו"ח המשרות הפנויות, שפורסם אתמול (שני), מעיד כי תחילת פתיחת המסחר בפברואר תורגמה לעלייה קטנה במשרות, וזאת למרות קריאות חוזרות על מחסור בעובדים ודרישה להפסיק את דמי החל"ת כדי לעודד חזרה לעבודה.

"הטיעון שדמי אבטלה נותנים תמריץ לא לעבוד נראה לי חלש מאד", אומר הכלכלן ד"ר יוסי זעירא מהאוניברסיטה העברית.

למה?
"יש שני סוגי אוכלוסיות: עובדים במקומות עבודה מסודרים, ועובדים במקומות עבודה זמניים. במקומות עבודה מסודרים, שלעובד בהם יש ידע מקצועי והכשרה, אם אתה שולח אדם לחל"ת ומציע לו לחזור לעבודה, הוא כמעט תמיד יחזור מיד. אין לו אלטרנטיבה, הוא לא ילך לעבודות מזדמנות. אולי הוא ימצא עבודה אחרת, אבל ברוב הפעמים הוא יחזור. אלה עובדים שנמצאים בתוך ענף ספציפי, לא רק מהנדסים, אני מתכוון גם לטכנאי סאונד או עובד במה.

"הסוג השני אלה עובדים זמניים, המועסקים במקומות עבודה ארעיים ולא מתכננים להישאר לטווח ארוך. בהרבה מקרים מדובר בעבודה בשכר מינימום. הם הרבה פעמים לא חוזרים לעבוד, כי הם מקבלים דמי אבטלה וכי הם מחפשים עבודה אחרת. שמעתי כמה ראיונות, זו לא הוכחה כמובן, של אנשים שאמרו שהעובדים שלהם מצאו עבודה אחרת, או עזבו את העיר. הרבה מהם סטודנטים, שלומדים באוניברסיטאות הגדולות בערים הגדולות, ובתקופת הקורונה חזרו הביתה לפריפריה".

רוב השיח הציבורי על חזרה מחל"ת מתמקד בקבוצה הזו.
"נכון, זה חלק מסוים משוק העבודה, עובדים במסעדנות, בקייטרינג, מוקדנים. אלה אנשים שמחליפים מקצוע, וגם בתוך קבוצה זו, רובם לא במצב שהם לא רוצים לחזור לעבודה".

"הרוב מובטלים כי אין עבודה בענף שלהם"

מה לגבי השפעה על מעסיקים?
"פה יכולה להיות בעיה. אם מעסיק יודע שיש לו אפשרות להוציא עובדים לחל"ת ולא לפטר, הוא יעשה את זה בקלות, היד שלו תהיה קלה יותר על ההדק. אתה לא נוטה לפטר עובד ותיק עם ידע, אתה מעדיף לשמור אותו עד יעבור זעם. וזה מעלה סכנה לשימוש מוגזם בחל"ת.

"אבל דבר ראשון, עדיין עדיף חל"ת, גם אם משתמשים בו בצורה מוגברת, מאשר פיטורים שמנתקים מקום העבודה. ודבר שני שצריך לעשות, זה להשתמש בהסדר שכבר קיים בחוק של דמי אבטלה חלקיים. זה קיים מבחינה חוקית בצורה מסויימת, אבל המערכת לא מורגלת להשתמש בזה. ואם זה יפעל, זה כבר לא שונה בהרבה מהמודל הגרמני. האפשרות קיימת, רק צריך להסדיר אותה".

אז לא צריך להפסיק את דמי החל"ת?
"אסור להפסיק את דמי האבטלה כל עוד המיתון נמשך. אנחנו במיתון. אין מספיק ביקוש למוצרים. המיתון הזה שונה, כי המגבלות נגזרות על החברות בגלל תנאי תו ירוק סגול וכו', אבל עדיין יש מחסור במקומות עבודה לעומת עובדים. לכן אתה לא מחזיר לעבודה על ידי תמריצים לחזרה לעבודה. הרוב מובטלים כי אין עבודה בענף שלהם".

איך היית מגדיר את סוף המיתון?
"הייתי מגדיר את זה כאבטלה מתחת 7% הרחב, כולל חל"ת וכולל הכל".

"משקיעים מהססים להשקיע עכשיו"

למה מסוכן להפסיק את החל"ת?
"המטרה היא לא להחזיר את האנשים לעבוד בכל מחיר. קח לדוגמה מדריכי תיירים. זה מקצוע, אנשים למדו, עבדו , צברו ניסיון, בנו קליינטורה. אם המיתון ימשך עוד חצי שנה-שנה אז אולי הם יתלבטו אם לעבור מקצוע. אם הוא ימשך שלוש או ארבע שנים, תהיה להם דילמה רצינית. אבל אתה לא יכול לעשות את ההחלטות האלה בשביל אנשים. יש להם מקצוע, ניסיון. אתה לא זורק דברים כאלה לפח כי מישהו רוצה להגדיל את מספר המועסקים במשק".

יש בזה גם הפסד כלכלי.
"כן, גם אנשים שדוגלים בשוק החופשי צריכים להבין שהאינטרס הוא לתת לאנשים האלה לקבל החלטות בעצמם. בינתיים צריכים לתת להם פיצוי, הם לא אשמים בזה שיש קורונה ולא אשמים שיש סגר ואין תיירות".

כלומר, מבחינתך המפתח הוא היציאה מהמיתון.
"כן, יש נפילה גדולה בהרבה חברות. יש משרות שנעלמו, לא לכולם יש לאן לחזור. אני לא רואה את סוף המיתון כל כך בוודאות. בשביל להגביר את היצע המשרות, אתה צריך לצאת מהמיתון. אתה לא יכול להכריח חברות לשכור עוד עובדים כל עוד אין ודאות. אתה יכול לתמרץ אותם יותר, אבל אין תחליף ליציאה מהמיתון.

"תסתכל בנתוני התוצר, התוצר ירד ב-2.5%, אבל הצריכה הפרטית כמעט ב-10% וההשקעה ב-5%. משקיעים מהססים להשקיע עכשיו, וכדי ליצור משרות חדשות צריך השקעה. צריך קצת סבלנות, אני יודע שיש אנשים שטוענים שעוד רגע הכלכלה תזנק. אני מציע בכל זאת לחכות בסבלנות".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!