דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
20.4°תל אביב
  • 21.7°ירושלים
  • 20.4°תל אביב
  • 21.9°חיפה
  • 19.4°אשדוד
  • 18.2°באר שבע
  • 25.0°אילת
  • 21.2°טבריה
  • 19.1°צפת
  • 18.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מתווה הגז

דעה / מתווה הגז מתפוצץ לנו בפנים

למרות ההבטחות, משק האנרגיה של ישראל תלוי עדיין בצינור אחד ובמאגר אחד שלא פותח מספיק, ואין שום ודאות שזה ישתנה בקרוב. הרשויות צריכות להכיר בכך ולשנות את כללי המשחק לטובת הביטחון האנרגטי של ישראל

מאגר תמר. צילום: פלאש 90
מאגר תמר. צילום: פלאש 90
אמנון פורטוגלי

“אנחנו נמצאים בעיצומן של שבע השנים הקשות ואסור להמעיט בדרמה", אמר יו"ר דירקטוריון חברת החשמל יפתח רון-טל ביוני 2015. "אני ממליץ להכריז על מערכי חירום בתחום הגז, שכן אנו בתקופה לא יציבה שמייצרת סיכונים למשק החשמל, בהינתן שיש ספק גז יחיד בצינור גז אחד בלבד לכל משק החשמל במדינת ישראל”. השבוע, במאמר שפורסם ב"דבר ראשון", הצביע ארז רביב על הבעייתיות של התלות בצינור אחד, ובמערך גיבוי שמסוגל לתת מענה חלקי בלבד. ההבנה הזו דורשת לחשוב מחדש על הנחות היסוד של "מתווה הגז", ולהתאים אותן למציאות הנוכחית ולצרכי משק החשמל.

ייצור החשמל בישראל אינו יכול להסתמך רק על הגז ממאגר "תמר" במצבו הנוכחי. לכן נדרש פיתוח של מאגר 'תמר', לצד פיתוח של חלופות שיעודדו תחרות ויבטיחו לישראל ביטחון אנרגטי. אחת מהן היא מסוף הגז הטבעי הנוזלי בחדרה, והצעות לייבא גז נוזלי לישראל, כיוונים שיהיה נכון שמדינת ישראל תבדוק אותם ברצינות.

כבר עתה קובעת רשות החשמל כי "בשעות בהן הביקוש לחשמל גבוה, כמות הגז ממאגר תמר הניתנת לניצול קטנה מהביקוש לו, ואז נוצר מחסור בגז". גורמים רבים הביאו ועוד יביאו את חברת החשמל למצב של מחסור בגז, המוביל לשימוש בסולר בכמויות גדולות: ביקושים גבוהים לחשמל בשעות שיא (מזג אוויר חם בצורה כבדה עד קיצונית וכו'), תקלות בתחנות הכח או במערך אספקת הגז, הפסקות עקב תחזוקה בתחנות הכח ובמערכת הגז, וכן יכולת מוגבלת להובלת הגז.

לחיי ספינות (הגז) שבדרך?

ואכן, בתחילת יולי הגישה רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה נייר עמדה, שבו היא ממליצה לייבא גז טבעי נוזלי (LNG) לישראל באמצעות מתקן "המקשר הימי" מול חדרה, מתקן שיכול להתחבר למיכלית גז טבעי ולהזרים אותו בצינורות לרשת ההולכה היבשתית. כיום משמשים המקשר והאנייה כמערך גיבוי בלבד למאגר 'תמר'. ברשות מציעים להרחיב את השימוש במתקן כמקור קבוע של גז, על ידי חכירת שתי אוניות לאחסון ולגיזוז גז טבעי נוזלי (במקום אחת שנמצאת בשימוש כיום) ולבנות מקשר ימי נוסף. על פי ההצעה, אנייה אחת תעגון מחוברת לאחד משני המקשרים הימיים, ותשמש כמאגר אחסון תפעולי של גז טבעי. האוניה השניה תשמש כמכלית אספקה ליבוא שוטף של גז טבעי נוזלי לאונייה הראשונה, וכספק לשעת חירום. במקרה זה היא תחובר למקשר הימי השני לאספקת גז מהים, שיוקם ככל הנראה בין זכרון יעקב לחדרה.

סרטון תדמית של מתקן "המקשר הימי". הפקה: חברת נתג"ז.

יכולת ההובלה התיאורטית של כל מקשר היא כ-5 BCM (מיליארדי מטר מעוקב) לשנה, אך יכולת ההובלה בפועל, לפי צורת ההפעלה הנוכחית, עומדת על כ-2.5 BCM לשנה. שני מערכי יבוא יחדיו עשויים להגיע לכמחצית מיכולת ההולכה של הצינור מתמר כיום, העומדת על 10-12 BCM  לשנה. כלומר, המקשרים יוכלו לשמש ערוץ תחרותי למונופול 'תמר', בדרך של ייבוא בחוזים קצרי טווח.

רשות הגז מצטרפת לתמיכה הפומבית של חברת החשמל ושל חברת נתיבי גז (נתג"ז) הממשלתית – המצדדות בהקמת מתקן יבוא גז נוזלי נוסף. תמיכת החברות נובעת מהחשש מפני הישענות ממושכת על מאגר תמר בלבד, וכן לנוכח הצלילה במחירי הגז הטבעי הנוזלי בעולם, שמתחרה במחירי הגז הטבעי. למעשה, כבר היום הפך הגז הטבעי הנוזלי מדלק גיבוי לתקלות בלבד, למקור גז שוטף נוסף לחברת החשמל בשעות שיא, המחליף שימוש בדלקים יקרים יותר.

אפשר לשבח את הנהלות משרדי האנרגיה והאוצר שמתחילות להבין ולהכיר בבעייתיות של מתווה הגז, ופועלות לתקן חלק מהבעיות שבאו בעקבות המתווה – למשל הקיבולת המוגבלת של הצינור מתמר, והבעיות בפיתוחם של מאגרי לווייתן וכריש־תנין. מכאן החלטתם לדון בהקמת מתקן שני לייבוא גז נוזלי  בחופי ישראל. כך אנו שומעים מפי המצדדים בהקמת מתקן נוסף כי זו היתירות (הגדלת יכולת ההולכה של הגז ללקוחות) לה נדרש המשק, מכיוון שמאגר לווייתן יפותח בעוד ארבע שנים במקרה הטוב, ואילו מתווה הגז מתנה את פרויקט ההרחבה של מאגר תמר ביצוא גז למצרים.

כמה שאלות לממשלת ישראל

יחד עם זאת צריך לשאול – מדוע הרשויות אינן פועלות לתקן את מתווה הגז כולו? מדוע למשל, אינן מחייבות את החברות בעלות מונופול הגז בתמר לממש מיידית את תוכנית הפעולה שלהן להגדלת קצב הפקת הגז, כולל קידוח בארות הפקה חדשות והנחת מערכת הובלה חדשה, ובכך למנוע פגיעה בצרכני הגז, ביצרני החשמל הפרטיים, בתעשייה ובציבור?

יתכבדו שרי הממשלה ויסבירו לציבור – כיצד ייתכן שמדינה שלמה תלויה בצינור אספקת גז אחד, שכבר היום אינו מספיק בשעות צריכת השיא? איך יתכן שבישראל בעלת מאגרי הגז העצומים, יש כיום מחסור בגז, והמדינה נאלצת לייבא משאב זה? איך יתכן שמדברים ומרשים ייצוא גז מ"תמר", ובו בזמן מדברים על הגדלת ייבוא גז לישראל? איך יתכן שזול יותר לייבא גז לישראל, שכן מחיר הגז שבעלי "תמר" מוכרים לחברת החשמל גבוה בכ-20% ממחיר גז טבעי נוזלי בסחר הבינלאומי?

האבסורד מתעצם כאשר שר האנרגיה צריך להתחנן בפני תאגידי הגז שיואילו להוזיל את מחיר הגז ב- 20 סנט ליחידה, כ-3.5% מהמחיר הנוכחי. במקביל, רשות ההגבלים רוצה לכפות על חברת החשמל שלא למצות את האופציה שלה לרכוש כמויות גז נוספות מתמר, כדי להשאיר קיבולת בצינור הובלת הגז לישראל ליצרני החשמל הפרטיים.

לחייב את בעלי 'תמר' לפתח את המאגר כבר עכשיו

חלק מהגורמים מציעים לנו פתרון, לכאורה הגיוני – לייבא גז טבעי נוזלי לארץ. אבל הפתרון הזה, ראוי ככל שיהיה, מתעלם מהאפשרות הפשוטה יותר והברורה יותר – להרחיב את יכולת ההפקה וההולכה ממאגר תמר.

חשוב להבין כי אם הפיתוח של מאגר "תמר" יימשך, הוא יוכל לספק את צרכי הגז של ישראל לעוד כ-20 שנים לפחות. לפי תחזית הביקוש לגז טבעי בישראל של משרד האנרגיה, צריכת הגז הטבעי בישראל, ליצור חשמל, לתעשייה, לתחבורה ולייצור מתנול, צפויה להסתכם עד שנת 2035 בכ-291 BCM, מספר דומה לכמות הגז הטבעי המוכחת והצפויה במאגר תמר. המשמעות היא שחייבים להרחיב את יכולת ההפקה וההולכה ממאגר תמר בתוך שנים ספורות, ולאסור ייצוא גז מתמר עד שיושלם חיבור 'לוויתן'. אסור שפיתוח 'לוויתן', שאינו ודאי, יביא להתעלמות מהאפשרות הפשוטה יותר והמהירה יותר של הרחבת 'תמר'.

כאן חשוב לציין שבמשרדי האנרגיה והאוצר מסתייגים מההמלצה של רשות הגז לייבוא גז טבעי נוזלי. חששם העיקרי הוא כי ערוץ כזה יגרע ממצבת הלקוחות המצומצמת שעומדת לרשות בעלי מאגר לווייתן ולבעליו העתידי של כריש־תנין. זאת, כאשר התוכניות למימון מאגרים אלה סובלות כבר כיום מהיעדר לקוחות מקומיים ואיכותיים לגז, מאחר שמתווה הגז לא טיפל בשליטתו הבלעדית של מאגר תמר בשוק.

במילים אחרות, כדי לייצר תחרות בישראל שמטרתה הורדת מחירי הגז, משרדי הממשלה פועלים למעשה כנגד תחרות. הם מתנגדים לייבוא גז נוזלי זול לישראל, שמחירו נמוך בכ-20% מהמחיר שחברת החשמל משלמת למונופול הגז. איך הגענו למצב זה, זה אפשרי?

_________________________________________________________

אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן במכון ון ליר ומרצה במכללה החברתית כלכלית. מיוזמי ומובילי פורום פעולה אזרחית, המאבק האזרחי להגדלת הכנסות המדינה מהגז הטבעי.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!