הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית תיקון חוק לפיו גובה המענקים הסוציאליים לשנת 2021 יקבע לפי השנה שבה ההכנסות היו גבוהות יותר בין השנים 2018 או 2019, כפי שהיה עד כה, ולא לפי שנת 2019 בלבד.

האפשרות לבחור בין 2019 ל-2018 ניתנה למעסיקים בשנה שעברה, אבל הופסקה השנה, מאחר שאינה מופיעה בחקיקה למענקים ב-2021. ביטול אפשרות הבחירה הביא את השר כ"ץ לנזוף בראש רשות המסים ערן יעקב בעמוד הפייסבוק שלו. יש לציין כי התנאים אליהם התנגד כ"ץ חוקקו על ידי משרד האוצר שהוא עומד בראשו.

החוק אושר בכנסת לאחר דיון קשה בוועדת הכספים, בו טענו פקידי משרדי הממשלה כי מדובר בהחלטת ממשלה חדשה שדורשת תקציב ולכן נדרש רוב מיוחד של 50 חברי כנסת כדי לאשרה. לאחר עימות הוחלט לאשר את ההצעה, ובדיון במליאה הקריאה מזכירת הכנסת מכתב של מזכיר הממשלה לפיו ההצעה אושרה על ידי הממשלה. דבר זה מנע את הצורך ברוב מיוחד, וההצעה עברה בקריאה שלישית בתמיכת 5 חברי כנסת ללא מתנגדים.

לפי התיקון, אם הוגשו דו"חות גם לשנת 2018 וגם לשנת 2019, המערכת תחשב באופן אוטומטי לפי כל שנה ותיתן את המענק הגבוה מביניהן. אם עצמאי או בעל עסק הגיש דו"ח לשנת 2018 וטרם הגיש דו"ח לשנת 2019 – בשלב הראשון ישולם המענק לפי 2018, ולאחר שיגיש את דו"ח 2019 בסד הזמנים הקבוע בחוק – אם ימצא כי לפי דו"ח 2019 היה זכאי למענק גבוה יותר, אזי תבוצע השלמה.

עימות נוסף בין כ"ץ לאנשי משרדו

בדיון בוועדתה הכספים אתמול שר האוצר טען כי ההחלטה מייצגת את עמדת הממשלה ונתקל בהתנגדות של יועמ"ש משרדו אסי מסינג, אך לבסוף בתום דיון סוער בוועדת הכספים התיקון אושר, בתור הסתייגות בחוק הענקת האות לחיילי צד"ל ששירתו בלבנון.

אנשי משרד האוצר ומשרד המשפטים בדיון טענו כי הדבר אינו התקבל במסגרת החלטת ממשלה סדורה, הוא נוגד את המתווה המקורי של מתן הפיצויים וכי עלות השינוי הינה מאות מיליוני שקלים, מה שמצריך אישור של 50 ח"כים במליאה.

שר האוצר, ישראל כ"ץ, בוועדת הכספים (צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב)

שר האוצר, ישראל כ"ץ: "עמדת הממשלה היא חד משמעית בעד ההסתייגות ואני מייצג אותה, לא צריך 50 ח"כים או דבר מהסוג הזה. מי שרוצה להתנגד שלא יאחז בהסכמת הממשלה. הממשלה הייתה בעד, נשארה בעד ורוצה לתקן בעד, כדי להחזיר את זה למדיניות שלה. מעולם לא אישרתי רק השוואה ל-2019 ולא הייתי מאשר זאת. הכסף הזה קיים אין צורך בתוספת תקציבית, ויש לתת עכשיו את הסיוע לעסקים".

מול ההסתייגות טענו יועמ"ש משרד האוצר ונציגת משרד המשפטים כי מדובר בהסתייגות שאינה חלק מהצעת החוק הממשלתית ושהצעה זו לא עמדה בפני ועדת השרים לחקיקה ולא עברה את ההליך הסדור, לכן אי אפשר לראות בה כהצעה ממשלתית. כך נטען כי מדובר בהצעת חוק תקציבית, כאשר שעה שעלותה גובה מ-6 מיליון שקלים, יש צורך באישור של 50 חברי כנסת על מנת לאשרה.

נציג האוצר: "ההצעה תעלה מאות מיליונים"

בנוסף טען נציג רשות המיסים כי מראש ובצורה ברורה נקבע כי ההשוואה תעשה מול מחזור 2019 בלבד. גיא גולדמן, ממונה חקיקה, רשות המיסים: "לגבי היבט המדיניות, חשוב להגיד שהתיקון הזה לא עפ"י עמדת גורמי המקצוע, הם אמרו את עמדתם בפורום המתאים, והשר הוא שמקבל את ההחלטות בסופו של דבר".

שרית פלבר, משרד המשפטים: "לעמדתנו אכן ההסתייגות אינה חלק מהצעת החוק הממשלתית ומדובר בשינוי מהותי מהצעת החוק שאתם דנים בה, והיא לא עמדה בפני ועדת השרים לחקיקה, אי אפשר לראות בה כהצעה ממשלתית".

איתי טמקין, אגף תקציבים, משרד האוצר: "אם ההצעה מתקבלת היא מייקרת את הוצאות הממשלה במעל 6 מיליון שקלים, ההערכות הראשונות מדברות על מאות מיליונים. נשאלת שאלה האם הדבר הזה היה בהערכות הראשוניות שלנו, אז שזה נבנה לא התייחסנו לשינויים בתחולת החוק שבנינו את התחזית".

תמיר כהן, ראש מטה משרד האוצר: "יש כסף שהוקצה לתוכנית הקורונה ולמענקים האלה, לשר האוצר יש מדיניות מאוד ברורה ואת הסמכות לומר מה עושים עם הכסף הזה בהתאם. יש פה הוצאה שצריך להוציא, והמקור לגמרי קיים. לא צריך שקל אחד נוסף כדי ליישם את הצעות החוק, המקור קיים בקופסאות הקורונה.

אסי מסינג, יועמ"ש משרד האוצר: "מבחינה עובדתית אין שאלה שהחקיקה הקיימת כרגע קובעת הסדר אחר ממה שנקבע בהסתייגות, החקיקה נדונה, היא לא בטעות, אלא בצורה מאוד ברורה. מה שמבקשים כרגע זה לשנות – במקום שהדוחות יהיו על בסיס 2019 שזה יהיה 2018 או 2019, ויש לה עלות תקציבית. השאלה אם זה נכלל באומדנים המקוריים או לא, לא רלוונטית. בפועל יש הצעה שיש לה עלות תקציבית של מאות מיליוני שקלים. אמרה נציגת משרד המשפטים בצורה מאוד ברורה, שההצעה הזו במתכונת שלה לא עברה את התהליכים הרגילים, מדובר בנושא חדש שלא נדון בכלל בהצעה הקודמת והוא כרגע יוזמת חקיקה חדשה, שהיוזמה לא מספיק שהיא חדשה, היא גם מהותית. יש דרך לעשות הצעת חוק ממשלתית מהירה, לכן לא ניתן לראות בפלטפורמה הקיימת כהצעת חוק ממשלתית".

על רקע כך עלה שר האוצר, ישראל כ"ץ ודחה את הדברים: "מדיניות הממשלה היא בעד הדבר הזה, כך היא קבעה ולא שינתה. אנשים מחכים לסיוע הזה. הבחירה בין 2018 ו-2019 סייעה להמון אנשים. הסתייגות הזו מכוסה. אני לא אקל על המשפטנים. היועץ המשפטי לאוצר שינה כל פעם את הטעם להתנגדות. מבחינתי העיקרון נמשך, מי שניסח כתב 2019, מבחינתי זה ממש לא משקף את המדיניות. אני באתי להבהיר בצורה פשוטה – עמדת הממשלה היא חד משמעית ואני מייצג אותם, ואף אחד מעובדי המדינה לא מייצג אותה. עמדת הממשלה ושלי כשר אוצר, בעד ההסתייגות, לא צריך 50 או דבר מהסוג הזה. מי שרוצה להתנגד שלא יאחז בהסכמת הממשלה. הממשלה הייתה בעד, נשארה בעד ורוצה לתקן כדי להחזיר את זה למדיניות שלה. מעולם לא אישרתי רק השוואה ל-2019 ולא הייתי מאשר זאת. הכסף הזה קיים, ויש לתת עכשיו את הסיוע לעסקים".

עו"ד שגית אפיק, יועמ"ש הכנסת וועדת הכספים אמרה שהוועדה יכולה לאשר את ההצעה, ואם לאחר האישור במליאה יטען היועמ"ש שלא הייתה הסכמה בממשלה השינוי לא יחול.