עם פרוץ משבר הקורונה, רגע לפני שמנגנון החל"ת הפך למנגנון המרכזי להתמודדות עם המשבר התעסוקתי, הונחה על השולחן הצעה אחרת. פרופ' דניאל גוטליב, שהיה אז סמנכ"ל המחקר של הביטוח הלאומי, גיבש את ההצעה במהירות יחד עם החוקרת, ד"ר גבריאלה היילברון, והיא הוגשה עם תחשיבים ראשוניים למנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר. "הצעתי את זה כבר ב-18 במרץ 2020", מספר היום גוטליב בראיון ל'דבר'. "ההצעה לא עלתה לדיון".

המדינה הסדירה, בסוף מרץ, את תקנות החל"ת, באחת ההחלטות הכלכליות המשמעותיות ביותר שהתקבלו במהלך המשבר. ומאז הפך החל"ת לכלי המרכזי בהתמודדות, תוך שהוא סופג ביקורת רבה.

ההצעה של גוטליב נכתבה כשנדמה היה שהמשבר יהיה קצר ומצומצם יותר. ובכל זאת, כעבור שנה, מעניין לחזור לרעיון שיכול היה לעצב אחרת את אופן ההתמודדות עם המשבר בחברה ובעבודה.

דמי קיום במקום דמי אבטלה

"ההצעה שלי התבססה על רעיון אחר מהחל"ת", מסביר גוטליב. "מכיוון שהממשלה מבקשת לסגור עסקים במהלך הסגר ולהרחיק את האדם משוק העבודה, להרחיק אותו מהסכנה של התפשטות המחלה, היא צריכה לשלם לציבור 'משכורת' על כך שהם מסכימים לשבת בבית. לכן הצעתי, שכל מי שלא יכול לעבוד, או מרוויח מתחת לסכום מסוים, יקבל סכום מהמדינה. אותו סכום לכולם, באופן ישיר לחשבון. בלי צורך להגיש בקשה, ובלי תלות במשכורת האחרונה".

רה"מ נתניהו ומנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, בתדרוך הנושא התפרצות הקורונה בישראל, מאי 2020. (צילום: אוליבר פיטוסי/פלאש90)

למה לא דמי אבטלה?
"הקונספט של דמי האבטלה לא מתאים פה, כי הוא נועד לממן תקופה של חיפוש עבודה, דבר שלא אפשרי בעיתוי כזה. החישוב של דמי האבטלה מסובך, וכשעושים אותו בחפיף זה גורם להמון טעויות, ועקב כך למערכת מורכבת של קיזוזי טעויות שפוגעים בהמשך באמינות הביטוח הלאומי. במקום זה צריך לעשות חישוב של דמי קיום. כמה כסף צריך בשביל אוכל, תרופות, בשביל להתקיים בתקופה הזו בצורה הכי בסיסית. היה לי גם ברור שאנשים לא יצרכו כרגיל בתקופה הזאת".

אבל בדמי הקיום יש תשלומים – כמו משכנתא או שכר דירה – שהם בסיסיים בהוצאה.
"בגלל החשיבות של התשלומים האלה כחלק מהוצאה מינימלית למחיה, ביקשתי מרשות המסים, עוד הרבה לפני הקורונה, שיעבירו למינהל המחקר את מאגר הנדל"ן שיש רק להם. אבל למרות שמשרד המשפטים תמך בכך, הם לא היו מוכנים להעביר את המידע.

"העברת הנתונים הייתה מאפשרת להצליב את המידע הזה עם המידע הרב הקיים בביטוח הלאומי, וככה אפשר היה לדעת מי זקוק לסיוע בשכר דירה, מיהם בעלי דירה או דירות, וכך להוסיף סכום למי שבמצוקה בהקשר זה".

להצעתו צירף גוטליב רפורמה, שהכין עוד קודם לכן, בדמי האבטלה: הפיכתם ל-100% מהשכר תוך הפחתה הדרגתית עד ל-50%, וכן ביטול אפליה נגד צעירים שמקבלים פחות ימי תשלום. שני מרכיבים אלה אמורים למנוע מצב שבו עובדים נדחקים לשוק העבודה מהר מדי, וכך מתפשרים על עבודה שלא מתאימה להם.

"היתרון: זו רשת ביטחון בלי חורים"

אז ההצעה שלך הייתה בעצם מה שנקרא "קצבת קיום בסיסי מובטח" (Basic income) לזמן המשבר?
"לא בדיוק. בייסיק אינקאם זה רעיון של הכנסה מתמשכת וקבועה, שצריך לדון בו. הוא רעיון יפה, אך יש לי השגות גם כלפיו. כתבתי על זה ב-2016, בפרק הפותח את הדו"ח השנתי של הביטוח הלאומי. בדרך כלל התומכים בו חושבים שהוא יכול להחליף את מערכת הביטחון הסוציאלית. לכן, זאת אופציה שיש לצדה מחיר כבד, וחובה לשקול אותה ברצינות ובזהירות.

סניף הביטוח הלאומי בירושלים סגור בשל מגפת הקורונה. מרץ 2020 (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

"הצעה שלנו נועדה להחליף את החל"ת. כל מי שהממשלה אומרת לו להישאר בבית, יקבל מהממשלה סכום אחיד על זה שהוא מסכים להישאר בבית. ברגע שאפשר שוב לחפש עבודה, הוא יכול לעבור לדמי אבטלה.

"חשוב שהתשלום יהיה מהיר, לכן עליו להיות אוטומטי, כלומר בלי הגשת תביעה. מאחר שתוכנית כזאת יקרה, חשוב שיהיה מבחן הכנסה מהיר, יעיל וללא סטיגמה. הצענו לעשות אותו באופן ממוחשב על בסיס המידע הכי זמין, ובמקביל לפתוח אשנב שאליו אנשים שחושבים שהיו צריכים לקבל ולא קיבלו, יוכלו להתקשר.

"היתרון הוא שזו רשת ביטחון מינימלית בלי חורים, אוטומטית ומהירה; אין צורך להגיש תביעה, שהגשתה ובירורה לוקחים זמן יקר שאין לציבור".

"לא רצינו שזה יצא יקר מדי"

הדגש המרכזי בתוכנית הוא פשטות וישירות הפעלתה וההגעה לציבורים החלשים, אלה שלרוב נופלים בין הכיסאות. אל נתוני התחשיב שגוטליב הציע בזמנו יש להתייחס כנכונים לשעתם: הימים הראשונים למגיפה, שבהם היה קשה לדמיין שהיא תמשך יותר משנה ותשפיע על אורח החיים בצורה נרחבת כל כך.

התחשיב שמוצג במסמך מציע מגוון של חלופות לתשלום מענק – הנע בין 1,000 ל-2,000 שקלים בחודש (לא כולל תשלום עבור שכר דירה) – ומחולק לפי קריטריונים שונים כמו שכר, קבלת קצבאות וכו'. לפי התחשיב, עלות סכומי המענק נעה בין 2 ל-8 מיליארד בחודש.

מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"היה לי ברור שזה לא דבר קבוע", מסביר גוטליב. "אמרתי שנצטרך לעשות כל רגע עוד אומדנים ולהוציא תיקון בהתאם להתפתחויות".

הסכום הוא 2,000 שקלים לאדם בוגר. היית משנה אותו היום?
"לא הייתי משנה את הסכום, כי המטרה היא לגשר על הימים והשבועות שהמשק סגור והעובדות והעובדים מתבקשים לא לחפש עבודה. הסכום תואם פחות או יותר את ההוצאה ההולמת על מזון ותרופות לבן אדם. הצורך לדאוג לילדים, לנוכח קצבת הילדים הנמוכה מאוד, מחייב להגדיל את קצבת הילדים, דבר נכון, לדעתי, גם לזמנים רגילים. קצבת הילדים בישראל היא מהנמוכות ביותר ב-OECD.

"אני לרוב דוגל באוניברסליות", מוסיף גוטליב, "אבל פה אמרתי, שאסור לעשות את זה אוניברסלי".

למה?
"החישוב שעשינו הראה שמבחינת עלות זה מאוד משנה, ושאם רוצים לעשות את זה לאורך זמן צריך פרוגרסיביות מסוימת. רציתי שזה לא יהיה יקר מדי, שהממשלה תוכל לעשות את זה אוטומטי, מחזיקים בהיכון כל חודש, ואז מחליטים מחדש".

ומה לגבי המוטיבציה לחזור לעבודה?
"הכוונה שלנו הייתה שהתשלום לא מתמשך, אלא שהממשלה תחליט לגבי המשכו כל חודש, על פי מצב הסגרים, ושלא יהיה ברור אם יקבלו אותו גם בעוד חודש. אתה יודע שברגע שתוכל, תצא לחפש עבודה. הסכום גם נועד לכסות רק את ההוצאות הכי בסיסיות, זה לא סכום גבוה".

"המודל הגרמני לא מתאים לישראל"

מה דעתך על מנגנון החל"ת?
"החל"ת בכלל הייתה טעות גדולה מאוד. זה מאד נוח, אבל זה ממש לא אבטלה. אסור להאריך את החל"ת אחרי יוני. אני יכול להבין מהיכן הרצון של הממשלה שלא לגעת בזה – הממשלה איבדה את אמון הציבור עם כל הזיגזגים שעשתה. במצב כזה אתה לא רוצה לגעת בשום דבר.

"אבל אם כבר עשית את זה, אז לפחות תן אופציות לנצל את ההפסקה הזאת בצורה חכמה לשילוב בחזרה בשוק העבודה, אחרי שזה יגמר. תאפשר הכשרה מקצועית בחינם. רוב האנשים שלא חזרו מחל"ת הם אנשים בתחום משלחי היד הפשוטים, בעבודות זמניות במסעדות וכד'. זאת הזדמנות לשדרג את עצמכם, תחזרו לשוק העבודה בצורה משודרגת. ישראל היא אחת המדינות שיש בה הכי מעט הכשרות מקצועיות (בהשוואות הבינלאומיות זה נקרא Active Labor-Market Policy – ALMP), ברוב מדינות ה-OECD יש יותר משיש אצלנו".

מה לגבי המודל הגרמני?
"זה מודל יפה, אך אני לא מאמין בזה לגבי בישראל. אני מכיר את זה די טוב מתקופת הלימודים לפני שנים רבות. זה התחיל בגרמניה בתחילת שנות השבעים במאה ה-20. היה כבר אז שיתוף פעולה מאוד עמוק בין מעסיקים לעובדים. בישראל אני לא חושב שיש את התנאים שנדרשים מבחינת התרבות הארגונית, כדי ליישם את זה".

אז יש לך רעיון אחר לגבי תמריץ חזרה לעבודה?
"הצעת הרפורמה באבטלה שתיארתי קודם לא זולה (100% תשלום מהמשכורת האחרונה), בטח לא בתקופת הקורונה שבה האבטלה גבוהה כל כך, אבל בטווח הארוך ההצעה לא יקרה כל כך, והיא בעיקר משפרת את פריון העבודה, בגלל שאנשים יכולים לכוון את עצמם לעבודה המתאימה ביותר. אפשר להשאיר את תשלום החל"ת ולאפשר לכל מי שכיום מקבל אותו לבחור בין זה לבין דמי אבטלה לפי הרפורמה המוצעת. לפי הרעיון הזה, אם בחרו בדמי אבטלה החדשים הם כבר לא יוכלו לחזור לתשלום החל"ת המובטח עד סוף יוני".​