שנת הקורונה של רויטל לוי, עובדת סוציאלית בעיריית רחובות, כללה ניהול מאות מתנדבים מהעיר והפעלת מערך סיוע לעשרות אלפי תושבים בתחומים מגוונים – מזכויות בעבודה ועד סיוע בהגשת בקשות לתלושי מזון. למרות שהמשבר זימן לה ולעמיתיה הרבה אירועים לא צפויים, היא לא חשבה שתמונתה תתנוסס על שלטי חוצות ברחבי העיר, כאות הוקרה לפעולתה ולפעולתם של העובדים הסוציאליים בעירייה. "לא ציפיתי שאי פעם אוסיף את התפקיד 'פרזנטורית' לקורות החיים שלי, אבל יש הפתעות בחיים", היא אומרת ל'דבר'.
בפרויקט לציון יום העבודה הסוציאלית שחל בשלישי השבוע, הציבה עיריית רחובות עשרות שלטי חוצות בכל רחבי העיר, עם תמונותיהם של 5 עובדות ועובדים סוציאליים המועסקים בה. על השלטים נכתב "אומרים תודה לעובדים הסוציאליים", ולצד התמונה של העובד או העובדת הופיע בכל שלט גם שמם ותפקידם. את היוזמה הובילו ראש העירייה רחמים מלול, מחזיק תיק השירותים החברתיים שמוליק בר דאנזאן, ומנהלת האגף לשירותים חברתיים, בת חן קרני.

היוזמה ממשיכה מהלך קודם של העירייה להוקרה לצוותים הרפואיים, בו הוצבו על שלטי חוצות תמונותיהם של עובדי בית החולים קפלן בעיר. אך בעוד הצוותים הרפואיים זכו לתשומת לב ציבורית רבה לאורך משבר הקורונה, העובדים הסוציאליים נותרו פעמים רבות באפלה. הצבת השלטים מעניקה להם נראות והכרה.
"לא מספיק מכירים את העשייה שלנו, לכן נרתמתי לזה", אומרת לוי, "החלטתי שזה מספיק חשוב לי באופן אישי ומקצועי שידעו מה הפנים מאחורי הכותרות, שידעו מה זה עובד סוציאלי. ושידעו גם מי זה."
"אנחנו עוזרים לתושבים בנבכי הבירוקרטיה"
לוי (46) מנהלת בשש השנים האחרונות את תחום התנדבות ושירות ייעוץ לאזרח במחלקת משאבי קהילה. "אנחנו עוזרים לתושבים בנבכי הבירוקרטיה", היא מספרת, "נותנים סיוע בנושאים משפטיים, ענייני עבודה, ייעוץ ראשוני, הרבה מאוד נושאים. מסייעים בבקשות קשר לסיוע המשפטי למי שצריך. אני עובדת עם מתנדבים שחלקם אזרחים ותיקים מהשורה, וחלקם אנשי מקצוע – עורכי דין, רואי חשבון וכדומה."

"בתחילת הקורונה התחלנו להיכנס לבלגן", אומרת לוי, "במיוחד אחרי הסגר הראשון, היו המון פניות בענייני עבודה. המון אנשים הוצאו לחל"ת, והיתה הרבה מאוד אי ודאות. כמעט כל יום היה שינוי, ואנחנו עזרנו לאנשים בייעוץ ראשוני עם החוקים, להבין מה מגיע להם. מאז אנחנו עובדים בכל הכוח. בימים אלה אנחנו עוזרים להגיש בקשות לתווי מזון באתר של העירייה, לכל האנשים שהם לא דיגיטליים ולא יודעים לעשות את זה לבד".
במקביל לסיוע ולייעוץ, לוי היתה שותפה בפרויקטים שענו על הצרכים המשתנים. "הייתי עסוקה בחלוקות מזון, עשינו סקר מאוד גדול על מיפוי הצרכים של האזרחים הוותיקים בעיר. כל אגף הרווחה יחד עם אגף הביטחון תפקד יחד כמכלול אוכלוסייה, שנתן מענה לא רק לפונים הראשונים שלנו, אלא לכל האנשים שזקוקים לסיוע. בחלק מהזמן המתנדבים שאני עובדת איתם לא יכלו לבוא בגלל הסגרים, אבל הם נרתמו בכל מה שהם יכלו".
"זו היתה שנה מאוד לחוצה ואינטנסיבית", אומרת לוי, "הרבה פרויקטים, הרבה עבודה, ומצד שני הרבה סיפוק. אנשים יודעים להגיד תודה כשצריך, זה מחמם את הלב".
"כמעט כל פעולה שאנחנו עושים, אתה מרגיש אותה באופן ישיר על האנשים"
לשאלה על רגע משמעותי שזכור לה, היא עונה ש"יש כזה כמעט כל יום. כמעט כל פעולה שאנחנו עושים, אתה מרגיש אותה באופן ישיר על האנשים. לדוגמה, תווי המזון של משרד הפנים הם פרויקט מאוד מורכב שהוצנח על הרשויות ונרתמנו לסייע. כל אדם שאני יודעת שלא יכול להגיש את הבקשה עצמאית ואנחנו עושים את זה עבורו, זה אדם שיקבל עוד כמה מאות שקלים לפני החג. אזרח ותיק שהצלחנו לצוות לו מתנדב, אז אתה יודע שיש מישהו שמתקשר אליו ושהוא לא יהיה בודד".

במשך חמישה שבועות השתתפה לוי במאבק העובדים הסוציאליים, שכלל צעדת מחאה בכל הארץ, הפגנות ושביתה ארוכה של שירותי הרווחה, בדרישה לשיפור שכרם ומעמדם של העובדים. ההישגים היו חלקיים, ולמאבק מצפה עוד דרך ארוכה. לוי מציינת לחיוב את הרוח הגבית שקיבלה מהעירייה. "ראש העיר והמנכ"ל הביעו תמיכה וחיזקו אותנו, גם מול ח"כים ובדיונים עם שרי הממשלה".
איך זה לקום בבוקר ולראות את עצמך על שלט? "זה היה מאוד מלחיץ לעבור ליד השלט הראשון ולראות את עצמי בגודל כזה", מספרת לוי, "זה קצת מביך, מוציא אותי מאזור הנוחות שלי. אבל זה מחמם את הלב. גם הילדים שלי מאוד התרגשו".