דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שבת י"ט בתשרי תשפ"ב 25.09.21
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
קורונה

האם מי שמתחסן לקורונה פחות מדבק: חוקרים ישראלים סבורים שכן, ובפער גדול

מנתוני בדיקות ועד מדידת עומס נגיפי, מצטברות ראיות חדשות | ד"ר עידן ילין, הטכניון: "ירידה משמעותית בסיכוי שמחוסנים יהיו חיוביים" | פרופ' מיכל ליניאל, האוניברסיטה העברית: "חקירות אפידמיולוגיות מראות שמחוסנים מדביקים פחות"

מימין: פרופ' מיכל ליניאל, האוניברסיטה העברית; וד"ר עידן ילין, מעבדת קישוני, טכניון. (צילומים: סמדר ברגמן, ניצן זוהר, הטכניון)
דפנה איזברוך

עד כמה החיסון לקורונה של פייזר מונע הדבקה והידבקות במחלה ללא תסמינים? למרות המידע הרב על יעילות החיסון במניעת תחלואה ותמותה, אין עדיין מידע חד-משמעי על מידת יעילותו במניעת הדבקה א-תסמינית. ד"ר עידן ילין מהפקולטה לביולוגיה בטכניון, ופרופ' מיכל ליניאל מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, מציגים את המחקרים והעדויות האחרונות בנושא, לפיהם החיסון מעניק הגנה משמעותית, אך לא מלאה, מפני הדבקה והידבקות.

התשובה לשאלת יעילות החיסונים במניעת הדבקה ללא תסמינים חשובה להבנת שאלות אפידמיולוגיות פתוחות, למשל האם אנשים שאינם מחוסנים מוגנים יותר מהידבקות בזכות התחסנות האנשים סביבם, או האם ניתן לפטור אנשים שהתחסנו מעטיית מסכות. גם מערכת המשפט נדרשה לשאלה הזו: כיום מתנהלים בבתי הדין לעבודה מספר תביעות נגד מעסיקים שדורשים מעובדים לא מחוסנים להיבדק לקורונה, שסובבים סביב השאלה האם אנשים מחוסנים מהווים פחות סיכון הדבקה לאחרים.

"זו שאלת מיליון הדולר", אומר ד"ר עידן ילין, "אנחנו יודעים טוב מאוד שהסיכוי של מחוסנים לחלות הוא נמוך ביותר, ועכשיו נשאלת השאלה האם אדם מחוסן יכול להידבק ולהדביק למרות שהוא מוגן ממחלה? כרגע אנחנו מתחילים להבין את המצב".

משרד הבריאות ופייזר: הגנה של 94%

משרד הבריאות ופייזר פרסמו לפני עשרה ימים מאמר בכתב העת היוקרתי New England Journal of Medicine, שהתבסס על נתוני בדיקות הקורונה בישראל, לפיו החיסון של פייזר מגן ב-94% מפני הדבקה והידבקות ללא תסמינים. עם זאת, כותבי המחקר מדגישים כי הוא לא נועד להסיק מסקנות על רמת ההדבקה הא-סימפטומטית.  בגלל שמדיניות משרד הבריאות לא מחייבת אנשים שהתחסנו להיבדק לקורונה אחרי שהיו במגע עם חולה מאומת (אנשים שלא התחסנו מחויבים בבידוד והבדיקות מאפשרות את קיצור הבידוד), ייתכן שהנתונים 'מפספסים' הדבקה א-סימפטומטית של מחוסנים. 

עם זאת, ד"ר ילין אומר שהשוואת שיעורי הידבקות בין אוכלוסייה מחוסנת ללא מחוסנת יכולה ללמד על רמת התחלואה. "אנשים מחוסנים עדיין נבדקים מכל מיני סיבות – אולי הם בכל זאת מודאגים, או שהם חייבים בבידוד כי עוד לא עבר שבוע מקבלת המנה השנייה והם רוצים לצאת מהבידוד. אנחנו רואים בניתוחי נתונים ירידה משמעותית בסיכוי שאנשים מחוסנים שנבדקים יהיו חיוביים."

ד"ר עידן ילין, מעבדת קישוני, הטכניון. "זו שאלת מיליון הדולר" (צילום: ניצן זוהר, הטכניון)

במחקר שנערך בשיתוף מכבי שירותי בריאות, נמצא כי רק 608 מתוך 602,000 מטופלי מכבי מחוסנים נדבקו לאחר שבוע מקבלת מנת החיסון השנייה – שיעור של אחוז אחד בלבד, לעומת שיעור נדבקים של 3.9% בקרב נבדקים לא מחוסנים – פער של כמעט פי 4.

העומס הנגיפי אצל מחוסנים שנדבקו נמוך יותר, החוקרים מסיקים מכך שהם מדביקים פחות

בנוסף לירידה בשיעור ההידבקות של אנשים מחוסנים, החוקרים מעריכים כי אדם מחוסן שנדבק הוא פחות מדבק מאדם לא-מחוסן שנדבק, מכיוון שכמות הנגיף בגופו היא קטנה יותר. במחקר שערך ד"ר ילין יחד עם מתן לוין במעבדת קישוני בטכניון, בשיתוף מכון המחקר של מכבי בראשות ד"ר טל פטלון, הם בחנו את כמות הנגיפים, המכונה 'עומס נגיפי', בגופם של אנשים מחוסנים ולא-מחוסנים שנמצאו חיוביים לנגיף. במחקר נמצאו ירידה פי 4 בעומס הנגיפי בקרב מחוסנים שנדבקו, מ-12 עד 28 ימים אחרי המנה הראשונה של החיסון. מחקר המשך, שכולל נתונים מזמן ארוך יותר לאחר ההתחסנות, צפוי להתפרסם בשבוע הקרוב.

אבל איך יודעים שיש קשר בין עומס נגיפי לבין סיכון להדביק? "זה אינטואטיבי שמי שיש לו יותר נגיף בגוף, מדביק יותר", אומר ד"ר ילין. הקשר בין עומס נגיפי לבין סיכון הידבקות מוכר כתופעה ידועה של כל נגיף, ונעשה בו שימוש כהנחת מוצא בנקודות רבות במהלך המגפה – למשאל, כשגילו שהעומס הנגיפי הגבוה ביותר נמדד יום לפני תחילת התסמינים ויורד משמעותית לאחר שבוע של מחלה, המידע שימש לקבלת החלטות על משך תקופת הבידוד אליה נדרשו אנשים שהיו במגע עם חולים.

אך בנוסף לאינטואיציה ולידע צבור על נגיפים בכללי, ישנן גם עדויות שעומס נגיפי של נגיף הקורונה גבוה קשור לרמת הפצת הנגיף. אחת מהעדויות האלה היא מחקר שנערך על 282 התפרצויות בספרד ומצא קשר חזק בין עומס נגיפי של אדם מדביק, לבין מספר המגעים שנדבקו ממנו. 

"יכולת ההדבקה יורדת בין פי 5 לפי 10"

פרופ' מיכל ליניאל, חוקרת במכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית וחברה בצוות מומחי הקורונה של משרד הביטחון, אומרת שראיות אפידמיולוגיות של משרד הבריאות תומכות בכך שמחוסנים פחות מדבקים. "יכולת ההדבקה יורדת בין פי חמש לפי עשר", היא מעריכה.

פרופ' ליניאל מסבירה את הקושי להגיע לנתונים מדויקים: "צריך למצוא מקרים בהם אדם מחוסן נדבק, ואז נמצא בסביבת אנשים לא מחוסנים, כדי למדוד אם האדם המחוסן הדביק את האנשים הלא מחוסנים. זה מצב נדיר, כי לרוב אנשים מחוסנים מוקפים באנשים אחרים שמחוסנים גם הם. אנחנו גם לא יכולים לעשות ניסויים בהם נדביק אנשים מחוסנים ולא מחוסנים בכוונה בסיטואציות מקבילות, כדי למדוד הידבקות."

פרופ' מיכל ליניאל, האוניברסיטה העברית. "כשאוספים מספיק נתונים מאלפי סיטואציות, ומוסיפים מקרים של בדיקות סקר, אפשר להגיע לתמונה רחבה של רמת ההידבקות בקרב מחוסנים" (צילום: סמדר ברגמן)

למרות הקושי, היא מצביעה על ממצאים מעודדים. "לשמחתנו יש לא מעט דוגמאות של סיטואציות שעלו מחקירות אפידמיולוגיות של משרד הבריאות מהחודשים האחרונים, מאירועים לא מתוכננים, שיכולות לעזור לנו להבין. כשאוספים מספיק נתונים מאלפי סיטואציות, ומוסיפים מקרים של בדיקות סקר שעושים בבתי אבות ובבתי ספר, אפשר להגיע לתמונה רחבה של רמת ההידבקות בקרב מחוסנים."

מורה מחוסן הדביק 3 תלמידים, מורה לא מחוסן הדביק 30"

פרופ' ליניאל מציגה מספר דוגמאות: "רופא מחוסן נדבק, ובדקנו כמה מהאנשים הלא מחוסנים בסביבתו נדבקו. ראינו שרק עשירית מהמגעים שלו נדבקו, כלומר, הוא מדביק ביעילות מאוד נמוכה. עוד דוגמה: מורה מחוסן שנמצא חיובי לקורונה ולימד בכיתה עם תלמידים לא מחוסנים, והמורה שלידו היה אף הוא חיובי ולא מחוסן. ראינו שהמורה המחוסן הדביק שלושה תלמידים והמורה הלא מחוסן הדביק שלושים ילדים."

"הייתה מחלקה בבית חולים בה הגיעה מטופלת לא מחוסנת וחיובית לקורונה, ובית החולים החליט לבדוק את כל צוות המחלקה, גם מחוסנים וגם לא, ומצאו שהצוות המחוסן לא נדבק ממנה. במקרה נוסף, בכיתה בבית ספר נמצאה תלמידה אחת חיובית לקורונה. כשבדקו את המורה המחוסן, גילו שהוא חיובי א-סימפטומטי לקורונה, ובכל זאת הדביק רק את התלמידה הבודדת הזאת."

לפי פרופ' ליניאל, למרות שמשרד הבריאות טרם פרסם את הממצאים האלה, המומחים נמצאים בקשר עם עמיתיהם ברחבי העולם ומשתפים איתם את הראיות שנאספות בישראל.

"אנחנו רואים מכל אוסף הסיפורים האלה ובדיקות הסקר שנעשו, שרמת ההדבקה ממחוסנים נמוכה בהרבה יותר מאשר מאנשים לא מחוסנים. אבל מכיוון שהראיות הן מסיפורים מהשטח, קשה לאבחן עד כמה היא נמוכה במספר מדויק."

 

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
עוד על קורונה:
שיא מונשמים בגל הרביעי, מספר החולים הקשים ירד ל-694
קבינט מומחי הקורונה דורש להגביל התקהלויות ומזהיר: "מדיניות הממשלה לא הוכיחה את עצמה"
קופות החולים החלו במתן תרופת נוגדנים לחולי קורונה שמאושפזים בבתיהם
תגובות