הפרסומת החדשה של רשת am:pm מרעילה. ערב הבחירות, היא מציגה ישראלים מכל גווני הקשת (התל אביבית) שמספרים איך הם התרגלו שמשתינים עליהם. הם מדברים וזרם "שתן" דק קולח על ראשיהם. "תמיד השתינו עלינו, לא מהיום… עוד כשדיזינגוף היה גזעי".
ערב הבחירות, הפרסומת הזו היא זריקת רעל צינית, רעל ממותק בצחוק וחיוך, שמכוון להשפיע על האזור השחור בתודעת הצופים-הצרכנים. היא אומרת: "לא כל יום אתם יכולים לבחור מי ישתין עליכם, צאו להצביע", אבל ברור שהמסר שלה הפוך: אין טעם להצביע, כל הפוליטיקאים אותו הדבר, כולם משתינים עליכם, ובמקום להצביע עדיף לקנות משהו יקר (מדי) ברשת סופרמרקטים עם ניחוח מתנשא.
***
הפרסומת הזו אינה סאטירה. כשב"ארץ נהדרת" עושים צחוק מפוליטיקאים, המטרה היא לחשוף משהו מהמציאות הפוליטית על-ידי הקצנת התנהגות כזו או אחרת של פוליטיקאי מסוים. הביקורת בתוכנית סאטירית מבקשת לחדד את המציאות, לקחת דפוס התנהגות ולשים עליו זכוכית מגדלת, פוקוס שמחריף ומקצין את האבסורד, או את הציניות במעשה המסוים.
בפרסומת של am:pm, שהפיק משרד הפרסום ענבר מרחב g, עושים ההפך. לא מציגים פוליטיקאי מסוים, החלטה שקיבל, או פרקטיקה בעייתית שפוליטיקאים משתמשים בה. בפרסומת הזו מסכמים את פועלם של נבחרי הציבור ב: "משתינים עליכם", פשוט כך. בלי הקשר או הסבר, זה היה כך תמיד ובכל מקום. זאת אמירה שמבקשת לשטח את המציאות ולהעלים את הפרטים, כי אין להם ערך או משמעות.
***
להבדלים בין תפיסות עולם (כן, עדיין יש כאלה) יש חשיבות רבה. למעשה שעשה או לא עשה פוליטיקאי כזה או אחר יש משמעות והשפעה רבה על חייהם של מיליוני בני אדם. לאופן שבו הצביע, לרפורמות שקידם או בלם, להחלטות שקיבל.
גם כשפוליטיקאים "משתינים מהמקפצה", הציבור צריך לשאול מי עשה את זה? מה בדיוק הוא עשה, ולמה? לפרטים יש ערך. הם קובעים האם החלטה היא טובה. וגם, ובעיקר, למי היא טובה.
***
אפשר לבקר את הפוליטיקה, אפילו לבוז לפוליטיקאים. עשה את זה יפה שמואל הספרי ב"פולישוק", והוא עושה את זה שוב ב"מותק בול באמצע", שמשודרת בימים אלה בכאן 11. בשתי הסדרות הסאטיריות מוצג הפוליטיקאי הגנרי כאדם שטובת הציבור היא הדבר האחרון שמעניין אותו. הספרי מתאר את הפוליטיקאי כמי שהתגלגל לכנסת במקרה, חסר עמוד שדרה ותפיסת עולם. אופורטוניסט. גם הספרי עוסק בהקצנה.
אבל הפרסומת של am:pm אינה סאטירה. היא מציגה צעירים, שחשים שאין ערך להצבעה שלהם. היא לא מותחת ביקורת. ערב מערכת בחירות רביעית בשנתיים, היא מנגנת על תחושה רווחת, אך מוטעית, ש"לא משנה, כולם גנבים, הכל חסר משמעות".
זה בדיוק המקום במוח שעליו מבקש הפרסומאי ללחוץ. הפעלת בלוטות העוול והאי-צדק לא מוכרת ירקות ביוקר. הרדמה של חוש הביקורת פותחת ארנקים.
אז אם למישהו יש ספק, להצביע זה באמת חשוב; וחשוב באמת למי מצביעים.
