העיר נוף הגליל רשמה שיא לפני חופשת הפסח: היא הפכה לעיר הראשונה בישראל שבכל בתי הספר שלה נערכות בדיקות קורונה קבועות לתלמידים ולמורים במסגרת פרויקט 'מגן חינוך'. בעקבות זאת, בתי הספר בה נשארו פתוחים גם כשצבעה הפך לכתום, בעוד ברחבי הארץ נאסר על הפעלת בתי ספר ביישובים כתומים.
ההצלחה של נוף הגליל היא כרגע היוצא מן הכלל המעיד על הכלל: כ-91 מוסדות בלבד, פחות מאחוז מכלל בתי הספר בישראל, לוקחים חלק בפרויקט שמוביל משרד החינוך ונועד לאפשר רצף חינוכי ושגרת קורונה בטוחה במערכת החינוך. לפי ראשת שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרעי-פרייס, המעצור המרכזי לגיוס בתי ספר נוספים הוא קושי להשיג את הסכמת ההורים להשתתפות ילדיהם בתכנית.
"מילת המפתח היא הסברה. הגבנו לכל פוסט ותגובה בפייסבוק"
"מילת המפתח היא הסברה, הסברה, הסברה", אומר ל'דבר' יבגני קומרניצקי, ממונה קורונה ומנהל אגף פרויקטים בעיריית נוף הגליל. "כל ערב מ-17:00 עד 22:00 עשינו שיחות זום עם ההורים של כל כיתה וכיתה כדי להסביר. ראש העיר, רונן פלוט, קיים שיחות עם הורים שחששו, והגבנו לכל פוסט ותגובה בפייסבוק, כולל שליחת הודעות אישיות".
התכנית החלה לפעול עם סיום הסגר השלישי, לאחר פיילוט מוצלח שהתקיים בנובמבר ובדצמבר. כוללת בדיקות קורונה שגרתיות לכלל התלמידים והעובדים, שמתבצעות בבית הספר פעם או פעמיים בשבוע. לפי התקנות שאישרה הממשלה, בית ספר שמשתתף בתכנית יוכל להמשיך לפעול גם אם צבע היישוב בו הוא נמצא הופך לאדום, ובכך לאפשר רצף לימודי.
הבדיקות מתבצעות בשיטה ייחודית שפותחה בישראל: איגום מטושים (פולינג) – הבדיקות מתבצעות בקפסולות קבועות לפי הקבוצות בבית הספר. כל תלמיד או מורה נבדק פעמיים, כשאחד המטושים מוכנס למבחנה יחד עם כל חברי הקפסולה, והשני נשמר. המבחנה עם כלל המטושים מאובחנת במעבדה, ואם מתקבלת תשובה חיובית, כל חברי הקפסולה נכנסים לבידוד, ואז נבדקים המטושים האישיים שלהם כדי לאבחן מי מהם חיובי. באישור מיוחד, הבדיקות מתבצעות באופן עדין שאינו כואב.
התכנית אפשרה להמשיך להגיע לבתי הספר
כדי להפעיל את התכנית, מעל 75% מהורי התלמידים והעובדים במוסד החינוכי צריכים לתת את הסכמתם להיבדק, מה שהפך את המבצע לקשה לביצוע וברוב הרשויות האדומות והכתומות הצליחו ליישם אותו רק בבתי ספר אחדים, אם בכלל. נוף הגליל החלה בתכנית הפיילוט עוד בחודש דצמבר. עם החזרה מהסגר חזר הפרויקט לפעול. נוף הגליל הוגדרה כעיר צהובה, ובהמשך חזרה להיות כתומה. שבועיים לפני חופשת הפסח התקבל אישור להפעיל מחדש את התכנית בעיר, ונוף הגליל הפכה לעיר הכתומה היחידה באותה עת שהלימודים בכלל בתי הספר בה לא הופסקו, למרות שלפי ציון הרמזור התלמידים היו אמורים ללמוד מהבית.
"החשש העיקרי שעלה זה שיעשו בדיקות לילדים ללא נוכחותם של ההורים", מספר קומרניצקי. בעירייה קיבלו החלטה בשיתוף אגף החינוך לאפשר להורים שיבקשו להיכנס לתוך בתי הספר, ולראות את הילד שלהם לחמש דקות בזמן שהוא נדגם. "רובם ראו שמדובר בדיגום עדין מאוד, זה הקל על ההורים, ומשם הילדים המשיכו לבוא לבד", עוד ההתנגדות שמציין קומרניצקי הייתה סביב זה שהבדיקות התקיימו בתוך בית הספר ולא מוסד רפואי "הצלחנו להקל בלהראות שמד"א מעבירים את הבדיקות והדגשנו שגם אם ההורים יחתמו על האישור אבל הילד יחליט ברגע האחרון שהוא לא רוצה לעבור דגימה – הוא לא יעבור אותה"
"הוצאנו תעודת אומץ לכל ילד שעבר בדיקה, הפכנו את זה למשחק"
בית ספר 'כסולות' ליזמות וטכנולוגיה חדשנית היה הראשון במחוז צפון כולו שניתן לו אישור לעבור דיגום, ועד היום 90% מההורים אישרו את השתתפות ילדיהם בדגימות. "היה חשש, לא אשקר", אומרת אורית יאיר, מנהלת בית הספר. מקור החשש היה גילוי חולה מאומת בבית הספר בתחילת השנה. כלל בית הספר נשלח לבידוד, והתלמידים, ההורים והצוות נאלצו להיבדק. "עמידה של שעות בתור וכאב בבדיקה", אומרת יאיר, "יצאנו עם סוג של טראומה".
ביום הראשון במבצע הדיגום, יאיר ביקשה מהדוגמים להציג את עצמם לילדים לפני שהם נכנסים לחליפות המגן. "רציתי שהילדים יראו שמדובר בחבר'ה צעירים, עם שמות ופנים. ביקשנו מהם להיכנס 'לחליפות החלל' ליד הילדים, ככה שזה יראה כמו תחפושת."
יאיר מספרת על הדרך להפוך את הבדיקות למשחק כיפי. "הוצאנו תעודת אומץ לכל ילד שעבר בדיקה, קנינו פרסים, ומאז זו חגיגה. כל דיגום הוא קרנבל, והילדים בכלל לא מתלוננים."
יאיר מספרת שכשהתכנית החלה לפעול בבית הספר בדצמבר, הארץ רחשה מתיאוריות קונספירציה סביב תחילת החיסונים בישראל וחששות מסגר שלישי, שעוררו חששות בקרב חלק מההורים. "עמד אצלנו אמבולנס עמד בחצר בית הספר. הורים שלא הסכימו, גם אם הם היו מעטים, ראו אותו ועבורם זה היה ממש סוף העולם".
לדבריה, חשש מרכזי נוסף בקרב ההורים היה 'יישור' כללי של כל ההורים להסכמה: "פחדו שיחייבו את הילדים להיבדק, שילחצו עליהם, שייכנסו לפרטיותם בניגוד לרצונם". בתגובה לכך, הצוות החינוכי נרתם להנגשת תכנית הבדיקות על ידי שיחות כיתתיות של כל ההורים, והפצת סרטון שמסביר את התהליך.
"רק דרך מערכת של יחסי אמון בין צוות המורים וההורים ניתן לפרק את הפצצות האלו", מסבירה יאיר, "אין סיבה למה לא לקחת חלק במיזם הזה. המטרה היא נפלאה, הילדים יכולים ללכת לסבא וסבתא להתחבק ולהתנשק עם תעודת אחריות לכמה ימים. זה הליך שיכול להציל חיים".
