ועדת הבחירות המרכזית לא תארגן ותממן הסעות לקלפיות מהיישובים הבדואים הלא-מוכרים בנגב בבחירות שייערכו מחר (שלישי), שברובם לא יוצבו קלפיות. למרות מאבקים ארוכים והחלטת הוועדה מינואר האחרון לשקול את הנושא, דבר לא השתנה: מעל מאה אלף תושבי הכפרים יידרשו לנסוע הרחק ממקום מגוריהם, בתחבורה ציבורית שלעיתים אינה נגישה עבורם, על מנת לממש את זכותם להצביע.

ההחלטה הזו צורמת במיוחד על רקע העובדה שבבחירות הקרובות הוקצו מיליוני שקלים להסעת עשרות אלפי מבודדים וחולי קורונה ברכב פרטי אל הקלפיות, בהתאם להחלטת הכנסת. תושבי היישובים הלא מוכרים, לעומת זאת, יצטרכו ללכת לעיתים שלושה קילומטרים לאוטובוס כדי לנסוע עשרים קילומטר לקלפי, ובחזרה.

ב-5 בינואר דחה יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט עוזי פוגלמן, בקשה של ארגון יוזמות אברהם ומועצת הכפרים הבלתי מוכרים להציב קלפיות מיוחדות בכל שטחי הכפרים (בחלקם יוצבו קלפיות במבנים רשמיים של המדינה, כגון בתי ספרׂׂׂׂׂ). הנימוק לדחייה היה שהבקשה הוגשה באיחור ושהסמכות להציב קלפיות היא של שר הפנים. לצד זאת הטיל השופט פוגלמן על ועדת הבחירות האזורית באר שבע לשקול ארגון הסעות מיוחדות ליישובים אלו, והדגיש כי מדובר יהיה בהסעות עם תחנות קבועות מראש בצירי תחבורה ראשיים.

יו"ר ועדת הבחירות, השופט עוזי פוגלמן (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

יו"ר ועדת הבחירות האזורית, השופט אליהו ביתן, נפגש בפברואר עם נציגי הארגונים בפברואר בשיחת וידאו. הארגונים טענו בפגישה כי הסעות עם תחנות קבועות בכבישים הראשיים, בדומה לתחבורה הציבורית, לא יענו על הצורך של התושבים, שלעיתים מתגוררים קילומטרים אחדים מהכביש. לכן דרשו הארגונים מערך הסעות שיתבסס על רכבי שטח. דרישה נוספת היתה שהנהגים ברכבים יהיו בני המשפחות השונות מכל כפר, עקב קושי שנובע מהמסורת הבדואית להסיע ברכב פרטי אישה עם נהג זר.

השופט ביתן דחה את הבקשה. לדבריו, המתווה שהוצע "חסר היתכנות מעשית". הוא ציין שלרוב המשפחות במקום יש רכב פרטי אחד לפחות; שקווי התחבורה הציבורית הבין-עירוניים פועלים בחינם ביום הבחירות; ושמפלגות וגופים אחרים מסיעים מצביעים מהפזורה הבדואית לקלפיות.

"צריך ללכת 3-2 קילומטרים לאוטובוס"

"יש 130 אלף אנשים שגרים בכפרים לא מוכרים, הרחוקים מהקלפי בין 5 ל-35 קילומטר”, אומרת ל'דבר' יעלה רענן, פעילה במועצת הכפרים הלא-מוכרים. “ברוב הכפרים אין קלפי נגישה ניידת (קלפי בו ניתן להצביע לא במקום המגורים הרשמי). בביר הדאג', המוכרת כיישוב כבר 14 שנים, יש קלפי נגישה ניידת. אך 70% מתושבי ביר הדאג' גרים מחוץ לקו הכחול (הקו התוחם את גבולות הישוב – י.ש.). הם צריכים לנסוע 20 קילומטר לשגב שלום להצביע. מדובר על כ-3,000 איש. אין להם רכב, אין כסף לדלק, ויש סכסוך דמים המונע מהם להגיע לשגב שלום. בביר הדאג' הגבילו את מספר המצביעים בקלפי הנגישה ל-1,000 איש”.

היישוב אל-עראקיב (צילום: ויקיפדיה).

על עמדת ועדת הבחירות כי התושבים יכולים לנסוע בתחבורה ציבורית אומרת יעלה במרירות "צריך ללכת 3-2 קילומטרים לאוטובוס. זה בלוף”.

יו"ר ועדת הבחירות דחה את הערעור

הארגונים ערערו על החלטת הוועדה בפני יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט עוזי פוגלמן, שבתחילת מרץ דחה את ערעורם. הסיבה לדחייה היתה פרוצדורלית, אך פוגלמן התייחס בדבריו גם לסוגיה עצמה. לצד ציון כי "אין חולק על חשיבות ההצבעה בבחירות", הוא כתב כי "אני סבור שקיים קושי בפרשנות שלפיה נתונה לוועדת הבחירות המרכזית סמכות לממן מערך היסעים במתכונת המבוקשת בידי העותרים. לשונה של התיבה "קווי תחבורה" (בחוק הבחירות – י.ש.) ותכליתה מקשות לפרש אותה פרשנות שתאפשר הסעה אישית של בעלי זכות בחירה מפתח הבית אל הקלפי ובמגוון סוגים של כלי רכב". זאת, כאמור, במערכת בחירות שבה עשרות אלפי חולים ומבודדים יזכו להסעה אישית.

"מבחינתי שגם תושבי המאחזים יצביעו"

לדברי רענן, בעבר היו קלפיות בכל בתי הספר ביישובים הלא מוכרים, ולפני כ-15 שנים רובן בוטלו. "כשפנינו לוועדת הבחירות אמרו לנו שהם לא יכולים להציב קלפיות בישובים שאינם מסומנים במפה, ושגם במאחזים הלא-חוקיים ביהודה ושומרון לא הוצבו קלפיות. אבל לא מדובר באותם המספרים. מבחינתי שגם תושבי המאחזים יצביעו, אני לא רוצה למנוע מהם, אבל אל תמנעו את זה מתושבי הכפרים”.

בבחירות אפריל 2019 יזמה עמותת 'זזים', תנועה אזרחית של ערבים ויהודים, מבצע מימון המונים לאוטובוסים להסעת המצביעים בכפרים הלא-מוכרים. "חברי המועצה לכפרים לא-מוכרים אמרו שזה לא יעבוד בגלל הקושי התרבותי", אומרת רענן, "אוכלוסיית הכפרים היא מסורתית. הגברים לא מרשים לנשים שלהם ללכת עם זרים למקומות זרים. 'זזים' ניסו מיניבוסים, אבל רוב הנהגים היו ערבים מהנגב. לא היתה נהירה להשתמש באפשרות הזו."

בבחירות 'סבב ב", שנערכו בספטמבר 2019, החלה עמותת 'זזים' לארגן נהגות מתנדבות שיסיעו נשים לקלפיות ברכבן הפרטי. אך ועדת הבחירות קבעה שמדובר בעבירה על חוק הבחירות, מכיוון שהסעת בוחר יכולה להיעשות על ידי מפלגה פוליטית, או על ידי גוף שכפוף להגבלות שנקבעו בחוק. "בסופו של דבר הצלחנו להרים את זה, כי אנשים פרטיים הגיעו. זה היה בבחירות ספטמבר 2019 . זה הצליח, הנשים שמחו שהן חשובות, שהצבעתן חשובה. אחוזי ההצבעה עלו פי 1.5. כל מה שמדובר פה זה נגישות לקלפי”. פעילות דומה, על בסיס התארגנות ספונטנית בוצעה גם בבחירות במרץ.

"מנסים להזמין מתנדבים להסעות, מקווה שנצליח"

רענן נזכרת ברגע בו הבינה את הפער. “אני מקיבוץ כיסופים. קמתי בבוקר, הלכתי כמה מטרים והצבעתי. משם נסעתי לסייע בהסעות, כשבראשי משפט שאמר ראש הממשלה נתניהו, "היום כולנו שווים, כל אחד יכול לשים רק פתק אחד בקלפי”. בצריפון הפח הבנתי שהמארח שלי צריך לעשות הסעות של 5 ק"מ כדי שהוא ובני משפחתו יצביעו. אבל לא לכל אחד יש רכב, רק ל-12% מהתושבים יש נגישות לרכב. הבנתי שזו אמירה שטותית”.

יעלה רענן (צילום: אלבום פרטי)

"אנחנו מנסים להזמין את המתנדבים להסעות", אומרת רענן, "אני מקווה שנצליח, וזו תהיה חגיגה של יום בחירות. אבל אני לא יודעת אם נצליח”.

רענן כבר חושבת על הבחירות הבאות. “צריך לשנות את המצב הזה. מיד אחרי הבחירות אנו צריכים לפנות לערכאות משפטיות על מנת שלכל אזרחי ישראל תהיה אותה נגישות להצביע. אני מקווה שבית המשפט יעשה צדק עם האנשים הללו”.