תל אביב מתעוררת מאוחר ליום הבחירות, והרחובות מתמלאים אט אט. הורים הולכים עם ילדיהם לקלפי ואחר כך נשארים לשחק בפארק המשחקים שבגן מאיר, הכלבים מרוויחים טיול מעט יותר ארוך של יום שבתון ויש גם את החרוצים, שלמרות השרב יצאו לאימון בוקר. בכניסה לקלפי הנגישה, משתרך תור ארוך. רבים מהעומדים בו צעירים שככל הנראה מתגוררים בתל אביב אך רשומים בכתובת אחרת.

תור ארוך בקלפי הנגישה (צילום: ניצן צבי כהן)

אבי (36) ונעם (31) נפגשים ליד גינת הכלבים של גן לוינסקי עם הכלבים לימה ואייזן. נעם מספר שהוא לא יודע למי להצביע. "בבחירות האחרונות הצבעתי עבודה. אבל בשנה האחרונה בעיקר עבדתי בשתי עבודות, שליח ומתכנת, וממש לא עקבתי אחרי הפוליטיקה". לאבי אין בכלל התלבטויות. "תמיד הצבעתי מרצ וגם עכשיו אצביע להם. אני מתחבר לאידיאולוגיה שלהם".

"אני יודע שצריך שמרצ יעברו את אחוז החסימה כדי שנסיים עם ביבי", משיב נעם. "אבל יש דברים שאני מסכים גם עם מפלגות הימין, למשל בתחום הכלכלי. המיסים שלנו סופר גבוהים". על ליברמן הוא אומר שהתרשם שלא שבר את המילה שלו, אבל בסופו של דבר הוא מאמין שיצביע מרצ או עבודה.

ומה התוכניות להיום? אבי בחופש, לוקח את הכלב לטיול ארוך ואחר כך הולך להצביע. נעם מתכנן ללכת לעבודה אחרי ההצבעה.

"אני גאה להיות ליכודניק, אומר איציק (80), שיושב לעשן ולשתות קפה שחור עם חברים ליד גן מאיר. "אני מצביע מהשכל, והלוואי שיהיו לנו תמיד ראשי ממשלה טובים וראויים כאלה. בכלל, אנחנו מדינה מוקפת אויבים. למה בכלל צריך 20 מפלגות, שיהיו שתיים-שלוש גדולות שיתחרו ביניהן".

איציק (במרכז): "דבר ראשון שאני מבקש מאלוהים זה שיהיה שלום ביננו" (צילום: ניצן צבי כהן)

על השיח הפוליטי האלים הוא אומר: "אני לא שונא. האנשים שמפיצים שנאת חינם לא עושים עלי רושם. דבר ראשון שאני מבקש מאלוהים זה שיהיה שלום ביננו".

"לנו נמאס ואנחנו לא מתכוונים להצביע הפעם", אומרים צביקה (55) וברוך (50), בעלי בסטות של נעליים וסדינים בשוק הכרמל. "הצבענו בסבבים הקודמים, אבל התחושה היא שחבל על הזמן. שאף אחד לא באמת סופר אותנו", אומר ברוך, ומוסיף שזו תחושה רווחת בקרב הרוכלים בשוק. השנה האחרונה עם הסגרים וההגבלות הייתה קשה מאוד. "התאכזבנו מהמערכת".

"האנשים בשוק הם אנשים של מילה", מוסיף צביקה. "לא מחפשים חתימות, אבל דורשים שלחיצת יד תהיה לחיצת יד. רוצים לראות נאמנות ושידאגו לנו. התחושה היא שהממשלה מוכרת אנשים".

מעבר לכל זה, מוסיפים שניהם שהם מקווים שעם הבחירות תיעלם גם אווירת השיסוי והפילוג. "הכי חשוב שנהיה כולם ביחד".

יעל מירושלים ונעמה מאבן יהודה, שתיהן במכינה קדם צבאית תל"ם בחולון, הגיעו הבוקר להתנדב ליד הקלפי ברחוב טשרניחובסקי בתל אביב. "אנחנו מתנדבות בתנועה לא מפלגתית שקוראים לה 'דרכנו'", מספרת יעל. "אנחנו מבקשות ממי שכבר הצביע לשלוח הודעות אישיות לחברים ולבקש שיצאו להצביע גם כן. חשוב לנו לחזק את הדמוקרטיה ככה שהבחירות באמת ייצגו את הרצון של רוב העם".

נעמה ויעל עם שלט לעידוד הצבעה (צילום: דבר)

שתיהן הגיעו אחרי שהצביעו בעצמן. נעמה הצביעה ליש עתיד. "הבית שלי מאוד פוליטי והמשפחה מאוד פעילה", היא אומרת. "אני מקווה שהממשלה הבאה תהיה יותר מאוזנת. אנחנו בנות 18 ולא מכירות עדיין מצב שביבי אינו בשלטון".

יעל התלבטה בין מרצ, העבודה ויש עתיד, והחליטה להצביע לעבודה. "אני חושבת שמרב מיכאלי היא אישה מאוד עוצמתית שנותנת השראה, ואני מאמינה באידיאולוגיה שלה: שיפור מעמד האישה, פיתרון שתי המדינות והגברת השוויון".

אודליה (44) ורחלי (50) הלכו עם הילדים לחוף אביב, סמוך לשוק הכרמל, מיד אחרי שהצביעו בקלפי בשיכון מפ"מ בפתח תקווה. "אנחנו מתכוונות לבלות כאן את יום הבחירות, זה הכי טבעי וכיף".

אודליה. הצביעה בפתח תקווה ובאה ליהנות מהים של תל אביב (צילום: ניצן צבי כהן)

על הכובע שמו מדבקה 'בואי להצביע'. "מישהו עבר בחוף וחילק לנו", מספרת רחלי. מאחור עובר רכב של מחאת crime minister עם כרוז שקורא אף הוא ללכת להצביע.

"לסביבה שלנו זה ברור שיוצאים להצביע", אומרת אודליה. "אבל אם מי שגר בתל אביב יצא גם, יש סיכוי לשינוי".

הן מקוות לשינוי במפה הפוליטית, אבל לא מאוד אופטימיות. "הצבענו למרב מיכאלי כי חשוב לנו שיהיו נשים בכנסת. שיהיה באמת שינוי, ולהחזיר את הניצוץ למפלגת העבודה. גם זה שאמילי מואטי ברשימה משמח אותנו".