משבר הקורונה לא הביא למשיכה משמעותית ממוצרי החיסכון השונים, מלבד משיכה נקודתית בתחילת המשבר בחודש מרץ, כך לפי נתונים שפרסם היום (רביעי) בנק ישראל. למרות האבטלה והחל"ת שיכולות לפגוע בהפרשות לפנסיה, הצבירה בקרנות נפגעה בשיעור מתון יחסית.

במהלך חודש מרץ 2020, עם פרוץ המשבר, נרשמה ירידה של מעל ל-11% בקרנות הנאמנות בעקבות משיכות החוסכים. בקרנות ההשתלמות לא נרשמו משיכות משמעותיות, על אף הקלות המס שניתנו לחוסכים למשיכה בקיץ 2020.

בלמ"ס מציינים כי הפגיעה מתואמת למאפייני המשבר, שפגע בעיקר בעובדים בהכנסה נמוכה. "בחינת האוכלוסיות שנפגעו מהמשבר ריאלית מול האוכלוסיות המחזיקות חיסכון בגופים המוסדיים מעידה שמאפייני המשיכה מתיישבים עם אופי המשבר הנוכחי" ומציינים כי רוב המחזיקים בכלים פנסיונים, בעיקר נזילים יותר שניתינם לפדיון בקלות, הם בחמישוני ההכנסה העליונים.

גם בקופות הגמל נרשמה ירידה של כ-2% בחודש מרץ בעקבות משיכות וניוד כספים של החוסכים. עם זאת, גם בקופות הגמל וגם בקרנות הנאמנות, חלה התאוששות כמעט מוחלטת כבר בתחילת חודש מרץ, כאשר הזעזוע בשווקי ההון הסתיים. מאז המשיכו לגדול שיעורי הצבירה במכשירי חסכון אלו, על אף המשבר המתמשך במשק הישראלי והפגיעה בהכנסות עובדים שהוצאו לחל"ת.

בבנק ישראל מסבירים את ההתאוששות המהירה של מכשירים נזילים כמו קרנות נאמנות על אף התמשכות המשבר בשוק התעסוקה בכך שמרבית החוסכים במכשירים אלו הם בעלי הכנסה גבוהה יותר, שהוצאו לחל"ת בהיקפים נמוכים יותר. "מרבית החיסכון בכל המוצרים שייך לשני חמישוני ההכנסה הגבוהים במדינה, בעוד שהמשבר הנוכחי פגע בעיקר בבעלי ההכנסות הנמוכות" כותבים בבנק ישראל. "שיעור החזקתם בקרנות ההשתלמות הוא 70%, ובקרנות הנאמנות – קרוב ל-80%".

על פי בנק ישראל, סיבה נוספת לירידה דווקא בקרנות הנאמנות היא הנזילות של המכשיר, שמאפשר ניוד ומשיכה של כספים ללא מיסוי, בניגוד לכספי פנסיה. כותבי הדו"ח גם מסבירים שבעלי אותם המכשירים נוטים להיות אקטיביים יותר בשוק ההון, ובעלי כישורים גישה גבוהה יותר למידע לגבי שוק ההון ולגבי אופני השימוש האפשרי בכספי החיסכון שלהם.​