בית המשפט העליון קבע היום (חמישי) כי ראש הממשלה בנימין נתניהו יהיה מחויב להסדר ניגוד העניינים שגיבש עבורו היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. ההחלטה התקבלה בעתירה בנושא שהגישה התנועה לאיכות השלטון.
ההסדר המחייב יכלול בשתי סוגיות אליהן התנגד ראש הממשלה: מעורבותו בשיטת מינוי בכירי מערכת אכיפת החוק ומעמדם, ומעורבותו בבחירת שופטי בית המשפט העליון.
נתניהו הציב הסתייגות נוספת להסדר, בעניין הקמת מנגנון שיבטיח את הימנעותו מעיסוק בעניינם של עדים ונאשמים במשפטו. בית המשפט קיבל את עמדת ראש הממשלה, וקבע כי הימנעותו ממעורבות בעניינם האישי של נאשמים ועדים במשפטו תחול רק מקום שבו הוא – או מי מהגורמים שמונו על מנת לסייע לו בהקשר זה – אכן ידעו בפועל כי אותו עניין נדון בפני אחד ממשרדי הממשלה.
באוקטובר 2020, הוציא מנדלבליט חוות דעת שבה נקבע כי לנוכח כתב האישום התלוי ועומד נגד נתניהו, עליו להימנע ממעורבות בהחלטות מסוימות הנוגעות למערכת אכיפת החוק ובתי המשפט, לענייניהם של עדים ונאשמים אחרים במשפטו; לעיסוק בתחומי פעילות מסוימים של משרד התקשורת; להליכי חקיקה ממשלתיים המשפיעים על ההליך הפלילי בעניינו.
נתניהו טען, מנגד, שאין ליועץ המשפטי לממשלה סמכות לקבוע את המגבלות שיחולו עליו במסגרת מילוי תפקידו כראש ממשלה. לטענתו, הקביעה בדבר קיומו של "עניין אישי" נתונה לו עצמו. כאמור, בסופו של דבר, קיבל נתניהו את חוות הדעת, למעט שלוש הסתייגויות.
בית המשפט ציין כי אחת מהנחות היסוד שאפשרה את הקמת הממשלה האחרונה בראשות נתניהו הייתה כי ייערך לו הסדר ניגוד עניינים. השופטים אף הזכירו כי נתניהו התחייב לכך באופן מפורש במסגרת הדיון בעתירה בנושא של התנועה לאיכות השלטון, לפני למעלה מעשרה חודשים.
"למרות שלאורך חודשים לא מעטים התקיים דין ודברים בין ראש הממשלה ובין היועץ המשפטי לממשלה בנושא זה", כתב בית המשפט, "לא עלה בידם לגבש נוסח מוסכם וכעת ראש הממשלה כופר בסמכותו של היועץ לגבש את ההסדר האמור".
השופטים קבעו כי על פי ההלכה הנהוגה, היועץ המשפטי לממשלה הוא הפרשן המוסמך של הדין עבור הרשות המבצעת, וחוות דעתו מחייבת את הממשלה וחבריה, כל עוד בית המשפט לא פסק אחרת.
בית המשפט הוסיף וקבע כי כפירה בסמכות היועץ בהקשר זה כעת מנוגדת להתחייבויותיו והצהרותיו הקודמות של ראש הממשלה בפני בית המשפט וכי בעבר אף נהג ראש הממשלה על פי הסדרי ניגוד עניינים שנערכו לו על-ידי היועץ המשפטי לממשלה בנושאים אחרים.
בית המשפט דחה את טענת התנועה לאיכות השלטון, לפיה יש להחיל מגבלות מסוימות שקבע היועץ בהסדר ניגוד העניינים גם על השר לביטחון פנים אמיר אוחנה. השופטים ציינו כי מדובר בהסדר אישי, שנערך עבור ראש הממשלה ולא ניתן להחיל אותו באופן אוטומטי על אחרים.
עם זאת, בית המשפט הוסיף כי מנדלבליט הודיע לאוחנה וליתר השרים הנוגעים לעניין כי עליהם להימנע מלעמוד בקשר עם ראש הממשלה בכל הנוגע לנושאים המפורטים בחוות הדעת, שבהם מנוע ראש הממשלה מלעסוק.
לבסוף, על רקע העיכוב במינויים של בכירים רבים בשירות הציבורי הממתינים לאישור הממשלה, קבע בית המשפט כי בכפוף לכללים החלים על ממשלת מעבר, מוטלת על הממשלה החובה להשלים מינויים אלה במהירות הראויה.
