דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון ו' באייר תשפ"א 18.04.21
24°תל אביב
  • 27°ירושלים
  • 24°תל אביב
  • 28°חיפה
  • 25°אשדוד
  • 32°באר שבע
  • 34°אילת
  • 26°טבריה
  • 29°צפת
  • 25°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

אם אין לחם תאכלו אצות: "הסהרה יכולה להיות אסם המזון של כל אירופה וכל אפריקה"

לחברת סיקורה 15 דונם של בריכות ליד בית ינאי, בהן היא מגדלת אצות למאכל. השלב הבא הוא הקמת 15,000 דונם של בריכות לגידול אצות במדבריות שמחוץ לדובאי, אבל החלום האמתי הוא גידול מזון בסהרה. היזם, יוסי קרטה: "יש פה המון טכנולוגיה וידע. זה לא פשוט להתעסק עם אלוהים ולחקות אותו"

אני לא רוצה למכור לך אצות אני רוצה לפתח טכנולוגיה שאפשר יהיה להקים שם. באפריקה, במפרץ הפרסי או בכל מקום שיש בו ים" (תצלום:י על אלנתן)
יעל אלנתן
יעל אלנתן
כתבת עבודה וצרכנות
צרו קשר עם המערכת:

סיקורה, היא חווה לגידול אצות על כביש החוף ליד מחלף ינאי. פירוש השם סיקורה ביפנית הוא 'תיבת אוצר' ונראה שסיקורה הולכת להצדיק את שמה כשבתקופה האחרונה החברה משכפלת את הטכנולוגיה שפיתחה ב-15 דונם בבית ינאי ל-15,000 דונם באמירויות.

מאחורי המיזם עומד יוסי קרטה (62) מקיסריה, שייסד את סיקורה ב-2007, אחרי שפנו אליו שלושה יזמים צעירים עם רעיון לגדל אצות כדי ולמכור אותן ליפן. בצעירותו, קרטה היה בכלל מורה בבית ספר שדה חרמון, לאחר מכן למד עיצוב גרפי ועסק באומנות ובהוראתה. "רציתי ללמד אנשים לראות. במבחנים ביקשתי מהתלמידים לכתוב לי שאלות במקום תשובות. אני חושב שלדעת לשאול שאלה זה הדבר הכי חשוב". למרות הצלחת עסקיו, הוא ממעט להתראיין ומסרב להצטלם.

גידול חקלאי שמשלש את עצמו כל שבוע

"האצה היא מולטי-מינרל שלם מהטבע. הוא נותן לך את כל הדברים שהאדם צריך: מגנזיום, אשלגן, חלבון, סיבים אבץ, יוד". אומר קרטה. "אבל היתרון הכי גדול שלה הוא קצב הגידול. האצה משלשת את עצמה פעם בשבוע. אני מתחיל ב 2 קילו אצות ואחרי חמישה שבועות יש לי 500 קילו. הצלחנו להגיע לקצב גדילה של 25% ביום. וכל חמישה שבועות יש קציר חדש".

גידול אצות מצד אחד הוא גידול פשוט יחסית. האצות דורשות רק מים מלוחים ושמש. אבל הדרך לייצור אופטימלי היא מה שהופך את סיקורה למובילה עולמית בתחום. "יש פה המון טכנולוגיה וידע. זה לא פשוט להתעסק עם אלוהים ולחקות אותו", אומר קרטה.

יוסי קרטה: "השקענו עשרות מיליונים בניסויי טעיה ותהייה. לקח לנו יותר מעשור להגיע למוצר הסופי" (צילום: יורם אשהיים)

יוסי קרטה: "השקענו עשרות מיליונים בניסויי טעיה ותהייה. לקח לנו יותר מעשור להגיע למוצר הסופי" (צילום: יורם אשהיים)

כדי להגיע לתהליך היצור האופטימלי של האצות, סיקורה עברה דרך ארוכה שהחלה ב-2007. הבריכות הראשונות הוקמו בראש הנקרה, אבל אז התברר שמכון טיהור מי הביוב והשפכים שהיה ממוקם בסמוך, יצר זיהום בקטריאלי על האצות. קרטה החליט להעביר את הבריכות ורכש את המתקן הנוכחי ששימש כחוות גידול חלזונות. "היו לנו המון צרות בדרך", אומר קרטה, "השקענו עשרות מיליונים בניסויי טעיה ותהייה.  לקח לנו יותר מעשור להגיע למוצר הסופי".

הפתרון לרעב נמצא במים

לקרטה אין ספק. הכנסת אצות לתפריט היומי של בני אדם בכל העולם היא רק עניין של זמן. "המחשבה שדחפה אותי לסיפור הזה של האצות היא ששני שליש מהעולם הוא ים. אין תחרות על מי ים. אחת הבעיות המרכזיות של חקלאות היום היא השימוש במים". את המים לבריכות הגידול של האצות, סיקורה שואבים מהים התיכון, בעזרת צינורות שעוברים מתחת לכביש החוף המים מגיעים אל הבריכות ושם הם עוברים תהליך טיהור.

"גישה למי שתיה ומים להשקיה יהיו אחת הסיבות המרכזיות לפריצתן של מלחמות". אומר קרטה בהתרגשות של גילוי חדש "אם תסתכלי על כל העולם, חלק גדול מהעוני נמצא דווקא במדינות אי, שאין להן הרבה מקורות מים מתוקים".

אצות המאכל שמגדלת סיקורה. "האצה היא מולטי-מינרל שלם מהטבע. הוא נותן לך את כל הדברים שהאדם צריך: מגנזיום, אשלגן, חלבון, סיבים אבץ, יוד" (צילום: יורם אשהיים)

מבחינת קרטה, גידול אצות למזון יכול להיות פתרון לבעיית הרעב בעולם. "דמייני את כל צפון אפריקה, מדבר סהרה, יש שם ים וחוץ מזה, אין כלום שמה. המקום הזה יכול להיות אסם התבואה ואסם הדגים של כל אירופה וכל אפריקה". קשה להתעלם מהעוצמה של החזון שקרטה מחזיק. "המטרה שלי היא לא לגדל אצות ולמכור עוד טונות. החזון הוא לקחת ולשכפל את זה. אני לא רוצה למכור לך אצות אני רוצה לפתח טכנולוגיה שאפשר יהיה להקים שם. באפריקה, במפרץ הפרסי או בכל מקום שיש בו ים".

אקולוגיה, שיקום הים וקיצור שרשרת האספקה

לקרטה יש תפיסת עולם שלמה על ההשפעה האדירה שאמורה להיות למיזם שלו על העולם. לדבריו, אם המדינות יגדלו בעצמן אצות אז לא יהיה צריך לשלוח כל כך הרבה אוניות שמזהמות את הים כדי להעביר סחורה ממדינה למדינה. "החלום הכי גדול שלי זה שהים ירפא את עצמו", הוא אומר "אני לא חושב שבידנו להציל אותו, אבל אני רוצה לתת לו הזדמנות לרפא את עצמו".

מתקני גידול האצות של סיקורה "שני שליש מהעולם הוא ים. אין תחרות על מי ים" (צילום: יורם אשהיים)

כדי לממש את החזון הזה, סיקורה פתחה  בסמוך לחוות הגידול, מרכז מבקרים שעוסק בהעלאת המודעות וחינוך היחס כלפי משאבי הים. "מרכז המבקרים הוא לא עסק מסחרי",  אומר קרטה "המרכז תוכנן בניסיון להמחיש את ההשפעה של בני האדם על הים".

"אני גם לא רוצה לעשות זיהומים אקולוגים. זה יכול להיות אסון אם ננייד מינים מפה ומשם. יש קרוב ל-3500 מיני אצות רב תאיות. בכל מקום בעולם יש את האצות שלו. הטבע הוא מהנדס טוב. אני לא מתערב בגנטיקה. אני רק עושה סלקציה, בחירה".

גם את הדרך שעושות האצות לצלחת הוא חושב לשנות. "מחיר מוצר שלנו מאצות עולה באנגליה 24 שקלים ובישראל סיפרו לי שהוא נמכר בסביבות 40-50 שקלים. אז הפסקתי למכור דרך חנויות כי פערי התיווך גבוהים. השאיפה שלי היא שהיצרן והצרכן הסופי ירוויחו הכי הרבה. לא מעניין אותי המשווק בדרך".

"מאז שסיקורה עלתה על המסלול, התחילו לצוץ מגדלי אצות כמו פטריות אחרי הגשם". הוא אומר אבל מדגיש שמבחינתו מדובר בתהליך חיובי. "זה דבר טוב בסופו של דבר. יש מספיק מקום בעולם".

האצה בבסיס האורגני של האבולוציה

קרטה מושקע עמוק באצות. כמו חקלאי אמיתי, הוא למד את המוצר שהוא מגדל ולתת לו כבוד. "אצה היא הבסיס של העולם. אני שם את זה מעל הכל. זה היסוד של העולם". הוא אומר. "זה הדבר הבראשיתי שהתחיל את החיים האורגניים על כדור הארץ". החיבור של קרטה לאצות כפי שהוא מצייר אותו לא נבע ממניעים כלכליים. "לא התחברתי מהמקום המסחרי אלה מהמקום האבולוציוני. זה מעשה שהרגשתי שנכון לעשות אותו".

ד״ר יוסי טל סמנכ״ל טכנולוגיות  של סיקורה מציג את האצות שגדילות במיכלים (צילום: חיים טרגן)

"כשהייתי ילד, זרקו אותי מכל בתי הספר. לפני שישים שנה לא ידעו מה זה דיסלקט ודיסגרף, אז מה שהוביל אותי בחיים זה ספר התורה." קרטה מייחס לאצות תכונות של בריאה "כל העולם הוא רוח אלוהים, זה החמצן שאנחנו נושמים ומי שמייצר את רוב החמצן בעולם זה אצות. הכל מתחיל בים. אם הכל התחיל בים אז כל הצמחים שאנחנו רואים על היבשה התחילו מאצות. זאת האבולוציה. זאת אומרת שבאצות האלה יש כמו אבני לגו כדי להרכיב את כל הדברים שיש על היבשה".

את החזון שלו על איכות התזונה המבוססת על אצות, מדגמן קרטה בעצמו. הוא הוריד בשנתיים האחרונות 40 קילו ולטענתו השינוי היחיד שעשה היה הוספת אצות לתזונה הקיימת. "לא שיניתי שום פרמטר אחר. לקחתי כפית וכף של אצות והוספתי לאוכל שאני אוכל. את המחקר שלי אני עושה קודם כל על עצמי. אחד הדברים הראשונים שהשתנו אצלי, זה שפתאום נעשיתי שבע. אתה מפסיק להיות רעב כל הזמן, הגוף מקבל את כל מה שהוא צריך ואז הוא לא רוצה עוד".

15,000 דונם של גידול אצות באמירויות

קרטה טוען שבשנתיים האחרונות סיקורה הפכה להיות מובילה טכנולוגית בתחום חקלאות ברת קיימא ושהוא מקבל פניות מכל העולם. "בחודשים הקרובים אנחנו מקימים חוות סיקורה בהולנד. אותו דבר באיטליה, כבר מצאו שטח ויש חברה שרוצה להקים אותנו. יש לנו משא ומתן עם חברה בקולומביה ועכשיו גם באמירויות".

על שיתוף הפעולה עם האמירויות הוא אומר שהיוזמה הגיעה מהם, מהמשרד האחראי על בריאות הציבור ותזונת הציבור שיצר איתו קשר. "הם קיבלו החלטות אסטרגיות לטובת העם הם הבינו שהם צריכים להשקיע בתזונה בריאה. כי כתוצאה מתרבות העושר הם הגזימו לכיוון ההפוך. עכשיו כשנפתחו השמיים, אני מאמין שזה ירוץ".

לסיקורה יש ליד בית ינאי 15 דונם. באמירויות מדברים איתו על חוות גידול בשטח של 15,000 דונם. קרטה מסביר שהאצות שיגודלו שם מיועדות גם למזון לתושבים וגם כמזון לבעלי החיים.

השלב הבא: ייצור שרשרת מזון אורגנית

השלב הבא מבחינת סיקורה היא יצירת שרשרת מזון אורגנית שלמה. בכניסה למתחם הבריכות של החברה, יש בריכה עגולה גדולה ששם מתרחש התהליך כעת. גידול אצות שיוביל לגידול של דגים צמחוניים שיאפשר גידול דגים טורפים. כל זה בסביבת אקולוגית נקייה שבדרך מחזירה חלק מהדגים לים לשיקום מערכות אקולוגיות שנפגעו.

הדגים שסיקורה מגדלת בבריכה הנסיונית (צילום: יעל אלנתן)

"האצות מייצרות חמצן במים. בתוך המים עם החמצן אני מגדל דגים צמחוניים שאוכלים את האצות כמו שהם רגילים בטבע. רבייה בטבע מצליחה באחוז אחד, אנחנו נרבה את הדגים ברבייה מלאכותית שלה יש שיעור הצלחה של 15%, אבל בתנאים סגורים אפשר לעשות 4 סבבים, כך שאפשר להגיע ל-60% סיכוי רבייה. 10% מהדגים נחזיר לים. זה המעשר שלנו. מתוך ה 90% הנותרים 40% ימכרו למאכל אדם, ב-50% הנותרים נשתמש כהכנת מזון לדגים הטורפים ובכך קיבלתי דג קרניבורי אורגני".

בתהליך הייצור הייחודי הזה ישנו חיסכון אדיר במשאבים אומר קרטה: "כשאנחנו אוכלים קילו דניס זה כי הלכו לטבע ולקחו 2 קילו ממנו. היום מגדלים דגים ברשתות בים. מאכילים את הדגים בסוג של בונזו שעשו קמח דגים, בעזרת סירות. ושם 30% מהאוכל נופל לקרקעית ולא נאכל. זה בזבוז נורא"

 

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות