אחרי עשור של קיפאון כמעט מוחלט במחירים, מתרבות התחזיות כי האינפלציה חוזרת בקרוב. מה זה בדיוק אינפלציה, האם היא חוזרת ומדוע, איך זה ישפיע על הציבור, והאם יש סיבה לדאוג?
מה זה אינפלציה?
אינפלציה היא תהליך של עליית המחירים בכל המשק, והיא נמדדת על ידי מדד המחירים של הלמ"ס. מהצד ההפוך אפשר להסתכל על התהליך כאיבוד ערכו של הכסף – אם מחיר כרטיס לקולנוע עלה מ-15 ל-30 שקלים, השקל הבודד קונה ושווה פחות. כדי לחשב את מדד המחירים בוחנים מידי חודש סוקרי הלמ"ס סל מוצרים במגוון רשתות וחנויות, מכינים רשימה מדד המחירים לצרכן מודד את השינויים בקשת מוגבלת של מוצרים ושירותים, אך לא כולל שינוי בנכסים – מחירי דירות, מניות, קרקעות וכו'.
מה זה משנה?
שינויי המחירים במשק משפיעים על כל פעולה כלכלית. עובד שמעוניין לחתום כל הסכם שכר לשלוש השנים הקרובות, ירצה להיות בטוח שהמשכורת הריאלית שלו לא תפגע, כלומר שהשכר יעלה מהר יותר מהתהליך בו מאבד הכסף מערכו. חברה ביגוד שמתמחרת את השנים הקרובות תושפע גם היא מהאינפלציה – עליה לחשב עלויות עתידיות בהתאם לשינוי הצפוי במחירים. שיעור האינפלציה, ובעיקר הציפייה לאינפלציה, הם מרכיב בסיס בכל חישוב כלכלי.
האם אינפלציה היא דבר רע?
לאינפלציה כשלעצמה אין משמעות חיובית או שלילית, וכדי להבין את המשמעות שלה יש להסתכל על מכלול הנתונים הכלכליים בהם היא מתקיימת. אינפלציה המלווה בעליית שכר שוויונית ובצמיחת המשק היא סימן חיובי, ולא פוגעת ברמת החיים של הציבור. אינפלציה המלווה בקיפאון בשכר ובצמיחה, משמעותה ירידה ברמת החיים של הציבור.
בעשורים האחרונים משמשת המילה "אינפלציה" כתחליף שגור למושג "היפר-אינפלציה", מצב בו המחירים עולים בסחרור, מה שלא מאפשר למשכורות להתעדכן ומעוות את החלטות המשקיעים. עם זאת, רמה נמוכה אבל עקבית של אינפלציה נחשבת על ידי כלכלנים לסימן חיובי עבור המשק, שמעיד על צמיחה כלכלית, מכיוון שהיא מצביעה על ביקוש גבוה למוצרים. רמת האינפלציה הרצויה היא עניין שנוי במחלוקות מאד בקרב כלכלנים, אבל גם השמרנים ביותר מאמינים בצורך באינפלציה כלשהי. לצורך הדוגמא, יעד האינפלציה של בנק ישראל עומד על 1%-3% בשנה.
מצב מסוכן לא פחות הוא המצב ההפוך מאינפלציה, שנקרא דפלציה- או ירידת מחירים. מצב כזה מעיד דווקא על ירידה בביקושים במשק, וכתוצאה מכך גם על ההכנסות של עסקים ומשקי בית. דפלציה היא תופעה שמלווה מיתונים במשק, תקופות בהם חלה ירידה בביקושים.
מה הייתה האינפלציה בשנים האחרונות?
בעשור האחרון התרחשה תופעה ייחודית – למרות ריבית אפסית (מחיר נמוך לכסף) שאמורה הייתה לגרום לצמיחה ולעליית מחירים, מרבית מדינות ה-OECD נמצאות בסביבת אינפלציה נמוכה מאד. למעשה, מאז משבר 2008, מה שחוזר ומטריד בנקים מרכזיים ברחבי העולם הוא דווקא לא המאבק באינפלציה, אלא תופעה של אינפלציה נמוכה מדי- שמצביעה על צמיחה כלכלית נמוכה. בישראל בחמש השנים האחרונות עמדה האינפלציה הממוצעת על 0.2% ובעשר השנים האחרונות עומדת האינפלציה על 0.5% בלבד.
מצב זה מטריד כלכלנים: על פי התאוריה המקובלת, ריבית נמוכה כל כך לאורך זמן רב חייבת להביא לעליית מחירים. אחד ההסברים לתופעה הגיע משר האוצר האמריקאי לשעבר, שהגדיר בנאום מול בכירי קרן המטבע הבינלאומי בשנת 2013 את מצב הכלכלות המפותחות בעשורים האחרונים " כ"סטגניציה מתמשכת"- מצב שבו קיימים ביקושים נמוכים לאורך טווח זמן ארוך, שמביאים את האינפלציה לרמה אפסית. רמות גבוהות של אי שוויון והכנסות נמוכות בקרב חלקים גדולים מציבור תרמו לדבריו לאינפלציה הנמוכה של העשורים האחרונים.
מה קרה עכשיו?
נכון להיום, הציפיות לאינפלציה נמצאים בשיא של יותר משנתיים. על פי נתוני בנק ישראל, שמודד את הציפיות לאינפלציה בשוק ההון, הציפיות לאינפלציה עומדות על 1.2% לשנה הקרובה, ו-1.5% בשנה שלאחריה. האינפלציה היא תופעה שמדאיגה במיוחד את שוק ההון, כי היא שוחקת בפועל את ערך הנכסים, שלא תמיד מושפע במדויק מההתרחשות בכלכלה הריאלית.
עליות מחירים מתרחשות בדרך כלל במקביל לצמיחה כלכלית, שבה עסקים ומשקי בית יכולים להרשות לעצמם לצרוך גם במחירים גבוהים יותר, מה שמביא לעליות ברווחים של העסקים המוכרים. לכן, ברמה המשקית, עליות שכר ועליות מחירים קשורות אחת לשניה פעמים רבות, וכל עוד שתי התופעות מתרחשות במקביל ועליות השכר מתרחשות בקצב גבוה יותר מעליות המחירים, משקי הבית ממשיכים להינות מעלייה בהכנסותיהם.
למה צופים שהאינפלציה תתגבר?
קיימות מספר סיבות בגללן קיימות ציפיות לאינפלציה גבוהה לאחר סיום המשבר הבריאותי, שנוגעות בצפי לעלייה בביקוש למוצרים בסיום המשבר.
הסיבה הראשונה היא ההרחבות הפיסקליות והמוניטריות שהתרחשו ברחבי העולם כולו בשנה האחרונה. ברחבי העולם, כמו גם בישראל, ממשלות הגדילו באופן ניכר את ההוצאה כדי לסייע למשק. והבנקים המרכזיים הזרימו כמויות אדירות של נזילות לשחקנים בשוקי ההון. אחת הסיבות לכך שחלק מהאנליסטים צופים עלייה ברמות האינפלציה הוא ההקשר שנהוג לעשות בין כמות הכסף בשוק לבין רמות אינפלציה עולות.
הסיבה השנייה קשורה באופי המיוחד של משבר הקורונה. חלק גדול ממשקי הבית בישראל דווקא נהנו משיפור במצבם הכלכלי לאורך שנת 2020, בזכות הירידה בהוצאותיהם במקביל לרשת הביטחון שאותה פרסה המדינה ומנעה פגיעה קשה בהכנסות. ההערכה היא שעם החזרה לשגרה, אותו הכסף שהצטבר אצל משקי הבית יביא לזינוק בביקושים, וכתוצאה מכך לעליות מחירים.
הסיבה השלישית קשורה לאופי היציאה ממשבר הקורונה. ברחבי העולם צפויות חבילות השקעה גדולות להמרצת המשק עם החזרה לשגרה, שצפויות להעצים את ההתאוששות הכלכלית ממשבר הקורונה. התאוששות כלכלית מביאה לשגשוג של עסקים ומשקי בית, ולכן מגבירה את התמריץ להעלות מחירים כדי לנצל את העלייה בהכנסות.
בטוח יהיה זינוק באינפלציה?
אמנם ההתאוששות הכלכלית צפויה לכלול גם העלאות מחירים ברמה כזו או אחרת, אבל אין כיום תחזית מוסכמת לגבי השפעת הקורונה על האינפלציה, וחלק ניכר מהכלכלנים שוללים את האפשרות שגל אינפלציה מחכה לנו בסיום הקורונה.
הכלכלן ליאו ליידרמן למשל מצביע על העובדה שבקרב כלכלנים אין כיום הסכמה לגבי הסיבות שהובילו לירידת האינפלציה בעשור האחרון, ואין יכולת להסיק שההתאוששות וחזרה למצב של תעסוקה מלאה כמו זו שהתקיימה לפני המשבר תוביל בהכרח לאינפלציה גבוהה.
גם בבנק לאומי שופכים מים צוננים על החששות של שוק ההון. "להערכתנו מדובר במידה מוגזמת של סתגלנות של הציפיות, אשר משליכות מן הטווח הקצר-בינוני אל הטווח הארוך. עליית האינפלציה צפויה להיות מוגבלת לשנת 2021 ובחלק משנת 2022 ולקראת 2023 צפויה ירידה חזרה לאינפלציה אפסית" כותבים במחלקת המחקר של בנק לאומי.
