החברה הערבית נפגעה ממשבר הקורונה יותר מהחברה היהודית, כך עולה מפרק מהדו"ח השנתי של בנק ישראל שפורסם היום (שני). על פי הנתונים, שיעור הערבים שדיווחו על החמרה במצבם הכלכלי עלה לאורך תקופת המשבר, לעומת ירידה קלה בשיעור היהודים שנפגעו. בנוסף, שיעור הערבים שדיווחו על צמצום בצריכת המזון עקב המשבר עמד על 26%, שיעור כמעט כפול מהיהודים.

עוד עולה מהנתונים שהכנסתם של משקי בית ערביים נפגעה באופן קשה במיוחד, גם בקרב אלו שבהן המפרנס הראשי המשיך לעבוד. שיעור המועסקים היהודים שדיווחו על פגיעה במצבם הכלכלי עומד על 36.7%, לעומת 46% מהמועסקים הערבים.

מקור: סקר הלמ"ס לתמונת מצב החוסן האזרחי במשבר הקורונה (גלים 1-4) ועיבודי בנק ישראל

אחת הסיבות לפגיעה הקשה בעובדים ערבים היא הירידה בהיקף שעות העבודה בפועל. בקרב עובדים ערבים ירדו שעות התעסוקה ב-5% בין מרץ לדצמבר 2019 לעומת התקופה המקבילה ב-2020. לעומת זאת, בקרב עובדים יהודים, שעות התעסוקה עלו במעט, מ-43.4 שעות שבועיות ל-43.6.

גם העובדים הערבים שפוטרו או הוצאו לחל"ת בתקופת הקורונה נפגעו קשה יותר מאלה היהודים. בקרב היהודים, 48.5% מהעובדים הלא מועסקים דיווחו על פגיעה כלכלית, לעומת 57.6% בקרב הערבים. לעומת זאת, 15.4% מהבלתי מועסקים היהודים דיווחו על צמצום בצריכת המזון בעקבות הפגיעה הכלכלית, לעומת 25% מהבלתי מועסקים הערבים.

הפגיעה הקשה באוכלוסיה הערבית לא מוגבלת רק לנושא הכלכלי. ההפרעה לפעילות התקינה של מערכת החינוך פגעה באופן קשה ביותר בערבים. שיעור המדווחים על הרעה במצב הרגשי של ילדיהם בחברה הערבית עמדה על 33%, לעומת 25% בקרב יהודים.

עוד נמצא פער גדול מאוד בין משקי בית ערביים ליהודיים בנגישות ללמידה מרחוק. רק 27% ממשקי הבית הערביים מוגדרים כבעלי נגישות גבוהה לתשתיות למידה מרחוק, לעומת 75% ממשקי הבית היהודיים.

על פי נתוני בנק ישראל, לפני משבר הקורונה עמדה ההכנסה הממוצעת נטו לחודש בחברה היהודית על 18 אלף שקלים, לעומת 12 אלף בחברה הערבית. שיעור משקי הבית שהכנסתם מוגדרת מתחת לקו העוני עמדה ב-2018 על 13% בחברה היהודית, לעומת 45% בקרב החברה הערבית.