נשיא המדינה יקיים בשני הבא סבב התייעצויות עם המפלגות, לצורך הטלת המנדט להקמת הממשלה על אחד מחברי הכנסת. ריבלין יודיע על החלטתו ברביעי הבא, ובכך תתחיל תקופה של מו״מ קואליציוני, שיכולה להימשך בין ימים ספורים לחודשיים וחצי.

המועמד שיקבל מהנשיא את המנדט ינסה להרכיב ממשלה תוך 28 ימים. אם לא יצליח, הנשיא יכול לתת לו 14 ימים נוספים. במידה שייכשל, יוכל הנשיא להעביר את המנדט להרכבת הממשלה למועמד אחר שגם לו יהיו 28 ימים. בלי הארכות.

ראשי הרשימות בהשבעת הכנסת ה-22 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

במידה שאף מועמד לא הצליח להרכיב ממשלה, ורוב חברי הכנסת יפנו לנשיא וימליצו על אחד מחברי הכנסת לטובת המשימה, הנשיא ייתן לו שבועיים ניסיון נוספים. לאחר מכן, הכנסת מתפזרת והולכים לבחירות.

הזמן המצטבר של כל התהליך הזה הוא כחודשיים וחצי. תיאורטית, תהליך הרכבת הממשלה יכול להימשך עד סוף יוני. כך זה התנהל בשלושת הסבבים הקודמים.

בחירות 2019, סבב א׳

מועד הבחירות: 9 באפריל 2019.

מי המליץ על מי: סיעות הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, ישראל ביתנו, איחוד מפלגות הימין וכולנו (65 ח"כים בסך הכול) המליצו על בנימין נתניהו. סיעות כחול לבן, מרצ והעבודה (45 ח"כים בסך הכול) המליצו על בני גנץ. הרשימה המשותפת ורע"מ, שרצו בנפרד וזכו ל-10 ח"כים בסך הכול, לא המליצו על אף מועמד.

נשיא המדינה ריבלין מעניק ליו"ר הליכוד נתניהו את המנדט להרכבת הממשלה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מנדט ראשון (ואחרון): ב-17 באפריל העניק הנשיא ריבלין את המנדט להרכבת הממשלה לבנימין נתניהו. ב-13 במאי נענה ריבלין לבקשתו של נתניהו והעניק לו ארכה של שבועיים נוספים, עד ה-28 במאי.

נתניהו לא הצליח להרכיב ממשלה, עקב סירובה של סיעת ישראל ביתנו להיכנס לממשלה, שנומק בהתעקשות על העברת חוק גיוס בני ישיבות לצה"ל בנוסח שדרשה הסיעה ולא היה מוסכם על הסיעות החרדיות. הצעה למפלגת העבודה להיכנס לקואליציה, שנדונה עם יו"ר המפלגה דאז אבי גבאי, נדחתה.

איך זה הסתיים: ב-27 במאי, רגע לפני תום המנדט של נתניהו, הניח חבר הכנסת מיקי זוהר מהליכוד הצעת חוק לפיזור הכנסת ה-21. ההצעה, שאושרה בתמיכת רוב חברי הכנסת בהליך מהיר בתוך שלושה ימים, קטעה את התהליך המקובל בחוק להקמת ממשלה, ומנעה את האפשרות להעביר את המנדט לבני גנץ.

בחוק נוסף שהעבירה הכנסת נקבע שהבחירות ייערכו ב-17 בספטמבר 2020. זו היתה הפעם הראשונה בתולדות המדינה שבה כנסת שנבחרה לא הביעה אמון באף ממשלה, וכפי שהתברר בהמשך, לא הפעם האחרונה.

בפיזור הכנסת תמכו הליכוד, ישראל ביתנו, הבית היהודי, כולנו (מלבד ח"כ רועי פולקמן), ש"ס, יהדות התורה, חד"ש-תע"ל ורע"ם-בל"ד. העבודה, מרצ וכחול לבן התנגדו להצעה.

שורה תחתונה: בתוך 44 ימים ממתן המנדט, הכנסת התפזרה וישראל הלכה לבחירות.

בחירות 2019, סבב ב׳

מועד הבחירות: 17 בספטמבר 2019

מי המליץ על מי: סיעות הליכוד, ש"ס, יהדות התורה וימינה המליצו על נתניהו (55 ח"כים בסך הכול) סיעות כחול לבן, העבודה-גשר ומרצ וכן 10 מתוך 13 חברי הכנסת של הרשימה המשותפת המליצו על בני גנץ (54 ח"כים בסך הכול). סיעת ישראל ביתנו ושלושת חברי סיעת בל"ד, שנבחרו כחלק מהרשימה המשותפת, לא המליצו על אף מועמד (11 ח"כים בסך הכול).

נשיא המדינה ריבלין מטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על בני גנץ (צילום: מארק ניימן/ לע"מ)

מנדט ראשון: ב-25 בספטמבר העניק ריבלין לנתניהו את המנדט להרכבת ממשלה, וקרא לנתניהו ולגנץ להקים ממשלת אחדות, תוך החלת שינויי חקיקה שיתמכו בכך. כלקח מהבחירות הקודמות, ריבלין דרש מנתניהו ומגנץ להתחייב כי אם יקבלו את המנדט ולא יצליחו להקים ממשלה, הם יחזירו אותו לנשיא ולא יפעלו לפיזור הכנסת ועריכת בחירות נוספות, כפי שעשה נתניהו בסיבוב הראשון.

נתניהו לא הצליח להקים ממשלה, ולא ביקש הארכה לזמן שניתן לו. ב-21 באוקטובר הוא החזיר את המנדט לנשיא ריבלין.

מנדט שני: ב-23 באוקטובר העניק ריבלין לבני גנץ את המנדט להרכבת ממשלה, וקרא להקמת ממשלה רחבה. גנץ לא הצליח בהרכבת ממשלה וב-20 בנובמבר הודיע שהוא מחזיר את המנדט לנשיא.

מנדט לכנסת: לראשונה בתולדות המדינה עבר המנדט להרכבת ממשלה אל הכנסת עצמה, לפי חוק יסוד הממשלה. חברי הכנסת קיבלו תקופה של 21 ימים לנסות להרכיב ממשלה, אבל אף אחד מהם לא גייס את הרוב הדרוש.

לקראת ה-11 בדצמבר יזמו חברי כנסת מהליכוד ומכחול לבן הצעת חוק לפיזור הכנסת ולהקדמת הבחירות, כדי להתאים את תאריך הבחירות לימי זיכרון שחלו בחודש מרץ, ותאריך הבחירות נקבע ל-2 במרץ 2020.

שורה תחתונה: בתום 78 ימים ממתן המנדט הראשון, הכנסת התפזרה וישראל הלכה לבחירות.

בחירות 2020

מועד הבחירות: 2 במרץ 2020.

מי המליץ על מי: סיעות כחול לבן, העבודה-מרצ (ללא ח"כ אורלי אבקסיס), הרשימה המשותפת וישראל ביתנו המליצו לנשיא על בני גנץ (סה"כ 61 חברי כנסת). סיעות הליכוד, ש"ס, יהדות התורה וימינה המליצו על בנימין נתניהו (סה"כ 58 חברי כנסת).

ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר כחול לבן בני גנץ חותמים על הסכם קואליציוני להקמת ממשלה, 20 באפריל 2020 (צילום: יח"צ)

מנדט ראשון: ב-16 במרץ העניק הנשיא ריבלין לבני גנץ את המנדט להקמת ממשלה. נתניהו הכריז כי מפלגות הימין הן 'בלוק אחד' וינהלו משא ומתן במשותף. גנץ החל במגעים עם הליכוד ועל רקע זה פוצלה סיעת כחול לבן, ומפלגות יש עתיד וחלק מתל״ם בראשות בוגי יעלון פרשו ממנה מכיוון שהתנגדו לכניסה לממשלת נתניהו. במקביל החלה ועדה בכנסת לחוקק חוק שיאפשר ממשלה פריטטית (ממשלת חילופים).

הצדדים לא הגיעו להסכמות, וגנץ ביקש מהנשיא הארכה של שבועיים. ב-12 באפריל השיב ריבלין בשלילה והודיע שלא יאריך את המנדט, אך ב-14 באפריל, בעקבות בקשה של הליכוד, הודיע שהוא מאריך אותו ביומיים בלבד. בתום אותם יומיים (ה-16 באפריל) הסתיים המנדט של גנץ, מבלי שהצליח להרכיב ממשלה.

מנדט לכנסת: ב-16 באפריל העביר הנשיא ריבלין את המנדט לכנסת. כעבור ארבעה ימים, ב-20 באפריל, הודיעו גנץ ונתניהו על הסכמות להקמת ממשלה משותפת שתכלול פריטטיות בחלוקת התיקים וההחלטות, ורוטציה בראשות הממשלה שבה נתניהו יכהן שנה וחצי ולאחריו גנץ. ברקע אירועים אלה עמדה התפשטותה של מגפת הקורונה בישראל והטלת הגבלות חמורות, בהן סגר, שעבור גנץ היו סיבה לסגת מהבטחתו לבוחר ולהיכנס לממשלת נתניהו.

שורה תחתונה: 36 ימים עברו ממתן המנדט ועד להקמת ממשלה, שהחזיקה מעמד כשבעה חודשים.