משרד המשפטים הפיץ היום (שלישי) תזכיר חוק לתיקון חוק הירושה, ובו מאות תיקונים ושינויים. "החוק הקיים חוקק בשנת 1965 והיה פורץ דרך לשעתו" מסבירים במשרד המשפטים את הצורך בעדכון, "יותר מחצי מאה עברה, והגיעה העת לערוך תיקונים משמעותיים שיתאימו את דיני הירושה למציאות החיים המודרנית של המאה ה-21."

תיקונים המוצעים בין היתר:

• עריכת צוואה באמצעות הקלטה חזותית – לפי הדין הקיים היום, אם אדם כותב צוואה שכולה בכתב ידו, הצוואה יכולה להיות תקפה בכפוף לקיום כללים נוספים. לעומת זאת, אם אדם מקליט את עצמו אומר את דברי צוואתו, צוואה זו לא תהיה תקפה. הצעת החוק מבקשת לשנות מצב זה ולאפשר לתת תוקף לצוואה כזו, שבה רואים בהקלטה את פניו של האדם אומר בקולו את דברי צוואתו. עם זאת, הצעת החוק כוללת מספר תנאים והוראות שנועדו למנוע אפשרות לזיופים.
• צמצום השימוש בצוואה בעל פה "שכיב מרע" – בשל היכולת להקליט צוואה יצומצם האפשרות להשתמש בצוואה שנעשית בע"פ ונרשמת על ידי שני עדים, מלבד מקרים המצדיקים זאת (לדוגמה: חייל צה"ל שאינו נושא טלפון).
• הוספת האפשרות להוריש לילד שנולד מתאי רבייה של הנפטר – על פי הדין כיום, הכשרות לרשת היא רק למי שנולד תוך 300 ימים מפטירת המוריש, כלומר, שהורתו הייתה בחיי המוריש. בחוק מוצע לאפשר ירושה גם לילד שנולד מזרע של נפטר או מביצית של נפטרת אחרי תקופה זו, זאת בהתאם להגבלות שונות. בין השאר נקבע כי הדבר תלוי בתיעוד רצונו של הנפטר בכך.
• ביטול ההוראות המיוחדות לירושה לילדים מאומצים והשוואה מלאה את מעמדם באופן מלא לילדים ביולוגיים.
• חיזוק זכותו של בן הזוג בירושה – חלוקה שוויונית של הירושה תהיה רק במקרה של הורשה לילדים וצאצאיהם, ולא להורי המוריש כפי שקובע החוק היום.
• הוספת יורש נוסף – כלתו או חתנו של המוריש.
• מתן אפשרות לקטינים מעל גיל 15 לערוך צוואה, בכפוף למגבלות.
• גם בני זוג שחיים יחד אך נשואים פורמלית לאחרים יוכלו לקבל הכרה כבני זוג לצורך ירושה.
• ביחס להגדרת בני זוג יושם דגש על כוונת הצדדים ליצור חיי קבע יחד. אחרי פרידה של שלוש שנים או יותר לא ייחשבו יותר הצדדים לבני זוג לצורך ירושה.
• העברת הפיקוח על מנהל עיזבון מהאפוטרופוס הכללי אל היורשים ואל בית המשפט.

הצעת החוק מבקשת לערוך גם תיקונים שיקלו על הציבור ויצמצמו את המקרים שבהם יש חובה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה. לפי חוק הירושה הקיים, ישנם מצבים שבהם יש חובה להעביר בקשות מסוימות לבית המשפט, גם אם לא הוגשה התנגדות לבקשה למתן צו ירושה. הניסיון שנצבר בשנות פעילות הרשמים לענייני ירושה מלמד, כי בחלק מן המקרים אין הצדקה להטריח את בית המשפט לענייני משפחה ולהעביר אליו את הטיפול בבקשה, והדבר מאריך את ההליכים למתן הצו ללא צורך. לפיכך, הצעת החוק מבקשת לצמצם מצבים אלה ולקבוע שהרשמים לענייני ירושה יוכלו לתת צווי ירושה בחלק מהמקרים, אם לא הוגשה התנגדות למתן הצו. אלו הן רק חלק קטן מן הדוגמאות לתיקונים המהותיים והחשובים שבהצעת החוק.

"התיקון הוא תוצר מתקדם של עבודה רבת שנים שנעשתה במחלקה למשפט אזרחי בייעוץ וחקיקה, שהחלה עוד בשנת 1999 עם מינוי ועדת הירושה בראשות השופט בדימוס יעקב טירקל" מסבירים במשרד המשפטים.

תזכיר החוק פתוח להערות הציבור בקישור הבא.

עו"ד סיגל יעקבי, מ"מ מנכ"ל משרד המשפטים והאפוטרופסה הכללית: "תיקון חוק הירושה המוצע טומן בחובו שינויים רבים על מנת להתאים את הדין לתקופה הנוכחית. התזכיר מקדם מהפכה משמעותית בדיני הירושה. התזכיר כולל בין השאר את האפשרות של עריכת צוואה בוידאו והרחבת סמכויות של הרשם לענייני ירושה במטרה לייעל את ההליכים ולהקל על הציבור. התזכיר מבוסס על ועדת טירקל שהגישה המלצותיה בשנת 2006 ועל הניסיון שנצבר משך השנים באפוטרופוס הכללי ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. עם זאת אנו סבורים שאין תחליף לניסיון המצטבר ולידע המקצועי של העוסקים בתחום ואנו מקוים שהציבור יעתר  להזמנה ויעביר את הערותיו והתייחסותו לתזכיר.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי), עו"ד ארז קמיניץ: "הצעת החוק היא בשורה של ממש לציבור. הצעת החוק מתאימה את חוק הירושה הקיים משנת 1965 למאה ה-21, וכוללת שורה של תיקונים חשובים".